שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מחקר: הצופית מתאימה את סגנון שירתה למקום גידולה

אחת הזמרות הבולטות בין ציפורי השיר בישראל, הצופית, פיתחה סגנונות שירה יחודיים לאחר שהתבססה באזורי התיישבות חדשים

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

הרפרטואר המוזיקלי של ציפורים בישראל הפך עשיר יותר, הודות להתפתחות המהירה של יישובים במדינה במאה השנים האחרונות. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו שאחת הזמרות הבולטות בין ציפורי השיר בישראל, הצופית, פיתחה סגנונות שירה יחודיים לאחר שהתבססה באזורי התיישבות חדשים.

בכל אחד מעשרות היישובים שבהם הוקלטה ונותחה שירת הצופית התברר שמדובר בשיר ייחודי (דיאלקט) המאפיין את הצופיות של אותו יישוב ולעתים של אזורים נפרדים באותו יישוב שנבנו בתקופות שונות.

שירה היא מרכיב חשוב בתקשורת בין ציפורים וממלאת תפקידים שונים כמו שמירה על טריטוריה, קשר בין בני זוג ואזהרה מפני טורפים. במקרה של הצופית, ציפור שיר השוקלת 6-8 גרם בלבד, הזכר הוא בדרך כלל זה ששר, בעיקר בעונת הרבייה זכר שמיטיב לשיר משפר את מעמדו ואת סיכוייו למצוא בת זוג.

כנרת יוקטן מאוניברסיטת תל אביב חקרה בשנים האחרונות שירת צופיות במקומות שונים. בהנחייתם של פרופ' יורם יום-טוב וד"ר נועם לידר, היא הקליטה שירת צופיות ביישובים רבים, ממזרח הגליל העליון ועד בקעת הירדן.

יוקטן בחרה דווקא בצופית מפני שמדובר בציפור שהיתה נפוצה בעבר רק באזורים מצומצמים שבהם היו פרחים עם צוף ששימשו מקור מזון. עם התפשטות ההתיישבות היהודית, הוקמו גינות רבות עם פרחים המכילים צוף, שהביאו להתפשטות אוכלוסיית הצופיות לאזורים נרחבים.

יוקטן מצאה דיאלקטים שונים של שירה בכל יישוב שבו הקליטה את הצופיות. במקרה של היישוב יסוד המעלה באזור עמק החולה, שבו היא עקבה אחר עשר צופיות, היא מצאה שלושה דיאלקטים שונים, שכל אחד מהם שייך לאוכלוסיית צופיות במיקום אחר ביישוב.

"בחינת ההיסטוריה של היישוב העלתה שמאז היווסדו ב-1883, הוא הורחב כמה פעמים", כותבת יוקטן במחקר, "יש התאמה מושלמת בין גלי הבנייה לבין מיקום אוכלוסיית הצופיות".

מהמחקר עולה שאל נקודות ההתיישבות הגיעו כמה "אבות מייסדים" של אוכלוסיית הצופיות המקומית והן פיתחו דיאלקט שירה חדש. צופיות צעירות המצטרפות לאזור לומדות את השיר וכך משתלבות טוב יותר באוכלוסייה המקומית.

"הדיאלקטים השונים של שירת הצופיות מתפתחים כהתאמה לתנאי סביבה שונים", מסביר פרופ' יום-טוב, "למשל, באזור הערבה הטריטוריות של הציפורים גדולות יותר, ולכן יש שירה עם תדר נמוך כדי שניתן יהיה לשמוע אותה במרחק גדול. סוג נוסף של התאמה הוא חיקוי של מיני ציפורים אחרות כדי להעשיר את הרפרטואר ולמשוך יותר נקבות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ