בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנשיא הרביעי, אפרים קציר, הלך לעולמו

פרופ' קציר, מדען בעל שם עולמי בביוכימיה ופיסיקה, כיהן כנשיא המדינה בין השנים 73 ל-78. הוא נפטר בביתו ברחובות בגיל 93. רה"מ נתניהו: מדינת ישראל מרכינה את ראשה; פרס: תרומתו של קציר למדינה היא ענקית וחסרונו יורגש בכל צעד ושעל

תגובות

פרופ' אפרים קציר, הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, מת הערב (שבת) בביתו שבמכון וייצמן ברחובות בגיל 93. קציר, מדען בעל שם עולמי בביוכימיה ופיסיקה, כיהן כנשיא המדינה בין השנים 73 ל-78. קציר יובא מחר בשעה 18:00 למנוחות בבית העלמין ברחובות ולפי בקשתו, יקבר ליד אשתו נינה בטקס ממלכתי ולא בחלקת גדולי האומה בירושלים. קודם לכן יתקיים טקס אשכבה ממלכתי במכון ויצמן. בבוקר, לפני ישיבת הממשלה השבועית, תתכנס ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים כדי לאשר את התנהלות הטקסים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע צער על מותו של קציר ואמר כי "מדינת ישראל מרכינה את ראשה עם מותו של הנשיא הרביעי של מדינת ישראל". עוד נכתב בהודעה שהוציאה לשכתו כי קציר "היה מחויב למדינת ישראל בכל מעשיו והיה אחד מפורצי הדרך בתחום המדע ואחד המדענים הראשונים הבולטים במכון ויצמן". נתניהו הוסיף כי "קציר תרם תרומה גם לביטחון ישראל ויושרו וצניעותו יכולים לשמש מופת".

נשיא המדינה, שמעון פרס, ספד לקציר ואמר כי הוא היה "אדם משכמו ומעלה, מדען בעל שם עולמי אשר תרם תרומה יוצאת דופן לביטחון מדינת ישראל". לדבריו, "הוא היה גם נשיא אהוב ומקבול וכדרכו צנוע ועמוק. הוא לא נכנע ולא התחשב בבריאותו ועבד ללא הרף למען המדינה כאשר תוצאות עבודתו שזורות במפת הארץ, ברוחה וברמתה".

פרס סיכם ואמר כי "תרומתו של קציר למדינה היא ענקית וחסרונו יורגש בכל צעד ושעל בתחומים הרגישים ביותר של ישראל. אזכור את אפרים לעולם ועד כאדם נפלא, בעל דעות עצמאיות ובעל מאור פנים לזולתו. יהי זכרו ברוך".

מדריך ב"נוער העובד", וחבר פעיל בארגון "ההגנה"

קציר (במקור קצ'לסקי) נולד בקייב במאי 1916, ועלה לארץ בגיל תשע וגדל בירושלים. הוא למד בגימנסיה העברית, והיה חבר פעיל בתנועת הנוער הסוציאליסטי. קציר למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן לימד שם. במקביל ללימודיו באוניברסיטה היה מדריך בתנועת "הנוער העובד" וחבר פעיל בארגון "ההגנה". ב-1939 סיים את קורס הקצינים הראשון של הארגון והתמנה למפקד פלוגת סטודנטים בחיל השדה.

לפני שנים אחדות נחשף שהאחים אפרים ואהרן קציר סיפקו בקיץ 1945 את הרעל שהיה אמור לסייע לתכניתם של קבוצת "הנוקמים" - יהודים ניצולי שואה שהתכוונו לנקום בנאצים - להרעיל קציני אס-אס שנשבו על ידי בנות הברית ושהיו עצורים במחנה שבויים בגרמניה. בריאיון שהעניק להיסטוריונית פרופ' דינה פורת אצר ש"היה ברור לנו לחלוטין שקציני אס-אס אינם ראויים לרחמים, ואפילו לא למידת הדין ההגונה של התרבות המערבית". על כל פנים, התוכנית לא התממשה.

קציר השתתף בפעילויות שונות של הארגון לפיתוח חומרי-נפץ ואמצעי לוחמה אחרים. במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, מונה למפקד חיל המדע (חמ"ד) של צה"ל.

הישראלי הראשון באקדמיה האמריקאית למדעים

ב-1949 עבר למכון ויצמן ברחובות, ועמד בראש המחלקה לביופיסיקה. עשר שנים לאחר מכן הוענק לקציר פרס ישראל למדעי החיים, ובשנת 1966 היה הישראלי הראשון שנבחר לאקדמיה האמריקאית למדעים. בשנים 1966-1969 כיהן כמדען ראשי במשרד הביטחון.

באפריל 1973 מונה לנשיא המדינה. במהלך כהונתו זכה לקבל את את פניו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בביקורו ההיסטורי בירושלים בנובמבר 1977. בגלל מחלת אשתו, נינה, סירב לכהן כהונה שנייה כנשיא וחזר לחיים המדעיים לאחר שסיים את כהונתו ב-1978.

בתקופת כהונתו כנשיא, הבליט קציר את נושא החינוך. הוא הדגיש את חשיבותו של המחקר המדעי ושל מערכת החינוך, וטיפח גם את החינוך היהודי ברחבי העולם. כמו כן, בתקופתו הונהג "אות הנשיא למתנדב", המוענק מדי שנה בשנה ל-12 בני-אדם וגופים הבולטים בעבודתם ההתנדבותית.

בנוגע לפעילותו הציבורית אמר קציר: "התאפשר לי להקדיש חלק ניכר מחיי למדע. אך השתתפותי לאורך השנים בפעילויות מחוץ למדע לימדה אותי שיש חיים מעבר למעבדה. הבנתי שאם אנחנו מקווים לבנות עולם טוב יותר, אנחנו צריכים להיות מודרכים על ידי ערכים אנושיים אוניברסליים אשר מדגישים את האחווה של האנושות: קדושת חיי אדם וחופש האדם, שלום בין עמים, כנות ויושר, התחשבות בזכויות של אחרים ואהבת רעיך".

עם תום נשיאותו שב קציר לעיסוקיו המדעיים. ביוזמתו הוקמה באוניברסיטת תל-אביב מחלקה לביוטכנולוגיה, שהוא עמד בראשה שנים אחדות. ב-1988 היה מיוזמי הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה.בנוסף, הוא שימש כנשיא העולמי של רשת בתי-הספר המקצועיים והטכנולוגיים "אורט", סייע להקמת מכללות אחדות והוסיף לייעץ לגורמים ממשלתיים. לזוג קציר נולדו שלושה ילדים: בן אחד ושתי בנות שהלכו לעולמן בגיל צעיר.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו