בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

8,000 מבנים בירושלים נקבעו לשימור

העירייה החליטה לא לפגוע במלון המלך דוד, ימק"א, בית המשפט העליון והקמפוס בגבעת רם

תגובות

לראשונה מאז 1968 יש לירושלים רשימה רשמית של מבנים ואתרים לשימור. לרשימה, שמכילה כ-8,000 פריטים, שפורסמו באתר האינטרנט של העירייה, עדיין אין מעמד סטטוטורי שימנע את המשך הרס המבנים הייחודיים, אך לדברי מקורות בעירייה, עצם פרסום הרשימה יסייע בהגנה על המבנים האלו.

הרשימה מגוונת מאוד וכוללת לצד מלון המלך דוד ומבנה ימק"א גם מבני מגורים קטנים וגם פריטים קטנים כמו בורות מים ייחודיים, משאבות עתיקות, ציורי קיר ואפילו תנור אחד. כך, למשל, נכללות ברשימה 30 רצפות ייחודיות שנמצאו במבנה שנועד להריסה במתחם משרד החוץ הישן. הרצפות ישולבו כנראה בגן שיוקם במקום. להבדיל, גם הר הבית, מופיע ברשימה. גם מונומנטים חדשים נמצאו ראויים לשימור. כך, למשל, מבנה בית המשפט העליון משנות ה-90.

בשנים האחרונות גברה בירושלים הביקורת על הריסה ופגיעה במבנים היסטוריים. "יש מבנים שהרשימה הזו כבר לא תעזור להם", מודה סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק השימור, נעמי צור, "בכל השנים שלא היתה רשימה נגרם נזק לנו, הירושלמים, בדימוי שלנו כלפי העיר, לא כיבדנו את עצמנו מספיק. השימור הוא קסם, הוא הזיכרון הקולקטיווי שלנו".

"הרשימה לא מחייבת אבל היא הצהרה של העירייה שהיא מתכוונת להתייחס ברצינות לנושא הזה", אומרת הארדריכלית תמר קוך, מנהלת מחלקת השימור בפועל, שהייתה אחראית על גיבוש הרשימה. בשלב הבא, שיימשך עד ל-2012 יוכן כרטיס שימור לכל אחד מהפריטים שגם יגדיר את מעמדו הסטטוטורי של המבנה בוועדות התכנון ואת השינויים שמותר יהיה לבצע במבנה מבלי לגרום נזק לערכו ההיסטורי והארכיטקטוני.

עד היום לא זו בלבד שלא היתה רשימה מקובלת של מבנים לשימור, גם אין מחלקה בעירייה שתפקידה לשמר את המבנים ההיסטוריים בעיר. בעיריית ירושלים אין ולו עובד אחד שתפקידו לדאוג לשימור מבנים. לשם השוואה, בתל אביב, שבה יש פחות מבנים ופחות היסטוריה לשימור ישנה מחלקה ובה תשעה עובדים שממונים על שימור. ראש העיר, ניר ברקת, התחייב להקים מחלקה לשימור וכן קרן שתממן פעולות שיקום ושימור.

האדריכל דוד קרויאנקר, שעוסק 40 שנה בשימור בירושלים, מתרשם פחות מפרסום הרשימה. לדבריו, "זה יפה מבחינת יחסי הציבור וההצהרות, אבל באופן מעשי, ללא אכיפה, אין לזה שום משמעות". בעיה נוספת שמעלה קוריאנקר היא "שימור יתר", שעלול לגרום לניוון אורבני בירושלים, שכן היזמים יירתעו, כפי שקרה, לדבריו, במרכז העיר. "ישנם מעט בניינים שצריכים להישמר נטו, צריך לתת ליזמים מוטיווציה כלכלית לשמר את הבניין". מצד שני, הוא מוסיף, ישנן שכונות שמאוחר מדי לשמר, "שמעתי שעושים תוכנית שימור לשכונת הבוכרים, זה כמו לעשות תוכנית שימור לפומפי", אמר.



מלון פאלאס, המיועד לשימור. ראש העיר ניר ברקת התחייב להקים מחלקה בעירייה שתעסוק בכך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו