שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הודו במבוך המראות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אפרת אסקירה

הקוסמת מפירנצה סלמאן רושדי. תירגם מאנגלית: ארז אשרוב. הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 348 עמ', 88 שקלים

סרט עתיר תקציב במונחים הודיים, "ג'ודהא אכבר", הוקרן בישראל בשנה שעברה במסגרת מחווה שערך פסטיבל הקולנוע בירושלים לסרטי בוליווד. הסרט חזר אל שתיים מהדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה ההודית, אכבר - קיסר האימפריה המוגולית - ורעייתו ג'ודהא, בני המאה ה-16. סמל לתפארת המזרח, אכבר היה שליט שאיחד תחתיו חצי עולם וג'ודהא רעייתו ההינדית, האשה היפה בקיסרות, הורשתה לשמר את דתה גם בביתו של מלכה המוסלמי. "ג'ודהא אכבר" מספר על נישואיהם שהפכו להצלחה ואהבה יוקדת. בספרו החדש של סלמאן רושדי, "הקוסמת מפירנצה", אכבר וג'ודהא זוכים לחיים חדשים, פרשנות מפתיעה ואריזה של סיפור אגדה.

בתום תחקיר של שש שנים שערך רושדי לקראת הספר, הוא הסיק שג'ודהא היפה והאהובה לא היתה מעולם. רעיה אחרת היתה אמו של יורש העצר ולדעתו את הסובלנות הדתית ששררה בתקופת שלטונו של אכבר אין לייחס לתרומתה של נסיכה הינדית. למרות זאת, ג'ודהא נוכחת ב"הקוסמת מפירנצה", החיים הוענקו לג'ודהא דרך הזיכרון והדמיון. ג'ודהא של רושדי היא אשה מדומיינת, שנולדה במוחו של הקיסר אכבר, ולמרות שאינה ממשית היא מיומנת בשבעת סוגי אמנות השימוש בציפורניים להעצמת מעשה האהבה, מחזיקה במעמד האשה הראשונה ומוכרזת כאימת שאר הרעיות. ג'ודהא נהנית מכוח מחשבה וספקות משל עצמה. "אם אלוהים היה מפנה עורף למעשה הבריאה שלו, לאדם, האם היה האדם פשוט חדל מלהתקיים?", היא תוהה. והיא לא היחידה. מנעד הממשות של הדמויות המאכלסות את "הקוסמת מפירנצה" רחב להפתיע. דמות אחרת היא גולה ששבה לארצה ועולה בזיכרון של עמה שנים לאחר שמתה, ועוד דמויות בדיוניות רבות אחרות נולדות ומתעצבות דרך מלותיהם של מספרי הסיפורים שבספר.

כוח הבריאה של אנשים ועולמות והקשרים ביניהם מתבטא בשיאו במעשייה על היווצרות התפר בין מזרח למערב. הכל מתחיל בנווד צהוב שיער, המגיע לחצרו של הקיסר אכבר ומעז לטעון שהוא קרוב משפחה רחוק שלו. אם בשל הסובלנות המפורסמת, השעמום, או הכמיהה לסיפור טוב, אכבר מוכן להקשיב. גורלו של הנוכרי, כשל שחרזדה בשעתה, תלוי באיכות סיפוריו.

הנוכרי צהוב השיער מבקש להוכיח את זהותו דרך סיפורם של אנג'ליקה הנסיכה המוגולית ואהובה ארגליה, מצביא יליד פירנצה. הוא מספר על התלאות שהובילו אותם זה לזרועות זו בשדה הקרב ועל החיים שבנו שניהם בפירנצה עם "המראה" - המשרתת הצמודה של הנסיכה הזהה לה ויפה פחות ממנה רק במעט. אכבר ויושבי חצרו מקשיבים ונעתרים לסיפור, ונזכרים בשמה המקורי של אנג'ליקה - קארה קז - הנסיכה שנחטפה ונמחקה מדפי ההיסטוריה המוגולית משום שבגדה במשפחתה. חייה כקוסמת מפירנצה משיבים אותה אליהם.

בדבר המתרגם המופיע באחרית הספר, ארז אשרוב כותב ש"הקוסמת מפירנצה" הוא ספר של השתקפויות אינסופיות, מבוך מראות. אי אפשר להתחמק ממשחק הזהויות הזה שרושדי מייצר בין דמויותיו (ג'ודהא, למשל, משתקפת בדמותה של קארה קז). ההדהודים וההשתקפויות מופעלים גם על הרומן עצמו, על ידי המרצת הקוראים שייזכרו ביצירות אחרות המשתקפות בו. הנוכרי והקיסר מזכירים את "סיפורי אלף לילה ולילה", אנג'ליקה וארגליה נושאים את שמות גיבורי האפוס האיטלקי מתקופת הרנסנס, "אורלנדו הזועם" (שכתב המשורר לודוביקו אריוסטו, ושעוסק באהבתו החד-צדדית והמטורפת של אביר לנסיכה מוסלמית).

אל המקור באנגלית צירף רושדי רשימה ארוכה של מקורות היסטוריים וספרותיים, עדות למחקר הארוך ולמקורות ההשראה. למרבה הצער, הרשימה לא מופיעה ולא מוזכרת בתרגום לעברית.

ההשתקפות הבולטת מכולן היא מזרח מול מערב: רושדי מתאר את פירנצה של המאות ה-15 וה-16 כתאומתה של פאטפור סיקרי, העיר רבת ההדר שאכבר הקים, ובכך מבהיר את חשיבותה לקוראיו המערביים של הרומן. פירנצה, ערש הרנסנס, העיר שבה נולדה מחדש תרבות המערב, לא היתה לבדה. רעיונות חדשים על אמנות, תרבות, פוליטיקה והומניזם שפעו גם בסיקרי.

בשטף סיפורי עז ומשעשע רושדי משווה את הישגי הערים: הנסיכה גולבדן שערכה את העלייה הראשונה לרגל של נשים למכה ו"תשעת היהלומים" של אכבר, שהיו האמנים והיועצים שאסף וסייעו בהפיכת חצרו למוקד של אמנות ושגשוג ועוד.

בין הקמים לתחייה בפירנצה של רושדי נמצאים בני משפחת מדיצ'י, ניקולא מקיאוולי, אמריגו וספוצ'י וקרובת משפחתו סימונטה וספוצ'י, יפהפיית העיר שקדמה לקארה קז, והיתה המוזה של הצייר בוטיצ'לי המאוהב. זוהי חגיגה מלבבת של היסטוריה ובדיה, שמאדירה את פירנצה ויוצרת סקרנות בנוגע לסיקרי.

רושדי נוטל לעצמו מצד אחד את תפקיד ההומניסט פעור העיניים ומצד שני את תפקידי השופט והתליין עבור האנושות כולה. סליחה, עבור חציה. "שאלת האדם, ממשיכה לטרוד אותנו, וכמעט באותה מידה הבעיה הקשורה של האשה" - מצהיר אכבר. לרושדי שפותר את המאבק הגברי במתח בין השתקפויות, האשה היא מבלבלת, ולא רק שהוא אינו מתקרב לתשובה, הוא כלל אינו יודע מה השאלה. "מה קצר המסע מקוסמת למכשפה", חושבת קארה קז כשתושבי פירנצה המאוהבים בה מפנים לה לבסוף את גבם.

קז, סימונטה וספוצ'י, המלכה אליזבת, המלכה ג'ודהא, כל נשות "הקוסמת מפירנצה" מתווכות, נחלמות, מדומיינות, נחשקות. נשים שהן זירות קרב ותשוקה, שהן אחרות, שקמות לחיים רק דרך סיפוריהם של גברים. קארה קז אולי נוטלת את גורלה בידיה, אלא שאם אפיק הפעולה היחיד הפתוח לפניה הוא לכשף גברים אל תוך כניעה וכלי הנשק המרכזי שלה הוא האפשרות לחלוק את מיטתה עם תאומתה הזהה, כדאי בהחלט לתהות מהי עצמאות.

ייתכן שהמלים ששם סלמאן רושדי בפיו של הנוכרי: "אולי זו הקללה של המין האנושי, לא שאנחנו כל כך שונים זה מזה, אלא שאנחנו כל כך דומים", הן לב לבו של העניין כולו, ודאי בכל הנוגע לקללה האמיתית של המין האנושי וחשיבות מבוכי המראות שבהם גברים מעדיפים להתחפר, במקום להביט הלכה למעשה במראה שבה מופיעה אשה אחרת מהם.

\ The Enchantress of Florence Salman Rushdie

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ