בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע הספר | ספרים מומלצים: רחובות הזעם והחמלה

תגובות

יש ספרים שעצם הגדרתם כספר הטוב של שנה מסוימת היא כמעט בגדר עלבון. נדמה כי העמדתם בתחרות יחד עם ספרי הווה אחרים מקהה את הסכין החדה שהם נועצים בקוראם, סכין אל-חלד ששיני הזמן אינן אמורות לפגוע בה. הכתרת ספרים כאלה בתואר זמני כזה מקטינה אותם. זו הסיבה שהתקשיתי לבחור בקובץ שיריו של חזי לסקלי, "באר חלב באמצע עיר" (עם עובד), כספר שעונה להגדרה המבוקשת, אף על פי שבעיני הוא אכן הספר הטוב ביותר שראה אור השנה בעברית. למרות זאת, הסכין שננעצה בבטני מרגע שפתחתיו בחנות הספרים לא איפשרה לי לוותר עליו, ויסלח לי הנצח.

כמי שלא הכיר קודם את שירתו של לסקלי, מלבד פירורי שירה פה ושם, העושר המקובץ בספר זה פשוט לא הרפה ממני. משפטיו של לסקלי פלשו לנוף חיי וסייעו למסעותי בו. ירושלים, עירי הנוכחית, שמאוסה עלי עד מאוד בשנים האחרונות, נראתה לי נוטת חסד יותר שעה ששתלתי באמצע רחוב יפו שלה באר של חלב, שאליה נקבצו כל נידחי העיר הקשה הזאת ורבים מקנאיה; המשחק הפלילי שלעולם אינו נפסק בבית המשפט במגרש הרוסים חשף עוד רובד למקרא טענתו של לסקלי, כי "השופט תמיד מזכה את האקדח. שופט תמים"; ואפילו שיכוני הדיור הציבורי בקטמונים, שבהם אני מרבה להסתובב מפאת עבודתי, הפכו נסבלים יותר שעה שדימיינתי את שירתו של לסקלי עומדת על מכונת כביסה מקולקלת במרפסת השירות הקטנה ונואמת לשכונה "בשפתו של הגרב שגרם לקלקול".

היכולת המופלאה של לסקלי לקחת מלים מהעברית האוזלת, לערבב את אותיותיה, לברוא אותן מחדש ולשתול אותן בתמונות מדויקות, שהן גם זועמות אבל גם מלאות חמלה, הופכת את הספר הזה לספר חובה לגבי דידי. אם יש בעברית אנושיות, זה הספר שלה. ואם תתעקשו, אז אניח לכם אפילו להכתירו כספר הטוב ביותר של השנה, ועם הספר סליחה.

ספר חשוב, שלא כבש את המקום שהוא ראוי לו בשיח הציבורי בשנה החולפת, ולא בכדי, הוא ספרו של הד"ר יפתח גולדמן, "הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה" (דביר). הספר מעורר דילמה שממנה מקפיד השמאל הישראלי לחמוק בשלושת העשורים האחרונים: כיצד אפשר לפעול ולשנות את הסדר הקפיטליסטי מבלי להיהפך לחלק ממנו? דילמה זו היא מיסודות המחשבה הסוציאליסטית וגולדמן מציע לקוראיו פרשנות מעמיקה ובהירה של היבטיה השונים, כפי שהופיעו אצל הוגים סוציאליסטים מרכזיים.

ספרו של גולדמן אף חותר תחת הדילמה, שכן הוא מציע לה פתרון, שמשלב בין האוטופי לפוליטי ועשוי להיות רלוונטי לחיים של הישראלים כאן ועכשיו. בכך נדמה שגולדמן מקיים את אמרתו הידועה של מרקס, שבה נפתח ספרו: "הפילוסופים אך פירשו את העולם בדרכים שונות. העיקר הוא לשנותו".

יובל אלבשן מנהל את מרכזי הזכויות של עמותת "ידיד". ספרו "תמיד פלורה" ראה אור בהוצאת ידיעות ספרים



אלבשן: כמי שלא הכיר קודם את שירתו של חזי לסקלי, מלבד פירורי שירה פה ושם, העושר המקובץ בספר פשוט לא הרפה ממני. משפטיו פלשו לנוף חיי וסייעו למסעותי בו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו