בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע הספר | ספרים מומלצים: שירה חייבת לישון

תגובות

קצת קשה להניח על ראשו של "באר חלב באמצע עיר", הספר המכנס את שיריו של חזי לסקלי (עם עובד), את הכתר שמבקשים כאן, כי הוא אינו מזדקר כלפי מעלה, אלא יותר מתקער פנימה ומטה, מבקש לפעור בור, או באר, לפעמים תהום; לפעמים רק "קערה... שבטעות אתם מכנים אותה 'דף נייר' ואשר/ לתוכה אתם מתבוננים כעת" - כי לסקלי צודק: יופי נולד מתוך שיעמום, ולכן "שירה חייבת לישון, לישון ולחלום על שירה./ שירה חייבת לשכב, לשכב ולדבר מתוך/שנה".

בינות לספרים אחרים שראו אור בשנה האחרונה, יפים כמותו ובאופן אחר, יוצר "באר חלב באמצע עיר" גומחות יקרות שבתוכן אפשר להצטנף ולשהות, להיות כבדים ולקרוא, או לבהות, כמו לאחר שתייה מרובה של חלב. מאיר ויזלטיר, שהביא את הספר לדפוס, הניח ל"באר חלב באמצע עיר" להיות בדיוק מה שהוא: "באר חלב באמצע עיר" מכיל את ארבעת הספרים שערך לסקלי בחייו כסדרם ועל פי סדר יציאתם לאור, כשרק חלק מן השירים שנמצאו בעיזבון נדפסו, ומופיעים רק לקראת סופו של הספר. הספר מחזיק את מכלול שירתו של לסקלי, אך לא את "כל שיריו" במובן המילולי, ונותן במה לא רק לכתיבתו של לסקלי, אלא גם לעריכותיו, לשיפוטו שלו על שיריו, כלומר גם לגניזותיו.

אשר לספר המוחמץ: על פניו קיבל "מופקרות", ספרה של ענת גור (הקיבוץ המאוחד), כל מה שאפשר לבקש - ביקורות במוספי ספרות מרכזיים (כולל במוסף זה), יום עיון באוניברסיטת תל אביב וקהילת קוראים מתרחבת והולכת. אבל ספר כמו "מופקרות" מעורר את הדמיון לצייר גם את מה שאי אפשר לבקש; כי הפוטנציאל החתרני הטמון ב"מופקרות" יכול היה להתממש באמת רק באחד מאותם רגעים נדירים המזדמנים לחברה, שבהם היא חשופה לראות את ההשתקות וההדחקות שעליהן מושתתים כמה ממנגנוניה המרכזיים, המבעיתים. ואולם, הספר הזה הופקר לראות אור דווקא בחברה שמצויה באחת התרדמות העמוקות שידעה זה שנים.

"מופקרות" - פרי עבודה טיפולית רבת שנים שערכה גור עם נשים שמחלימות מזנות, משולב במחקר שבו נעשו ראיונות עומק עם נשים שעסקו שנים ארוכות בזנות רחוב בישראל - מניח את אבן הפינה לדיון היסודי בזנות בישראל. השם שניתן לספרה של גור הוא בחירה מבריקה. המלה "מופקרות" מסמלת את מעשה ההפקרה, את הדחיקה אל שוליה של החברה ואת העברת האחריות על הפשע לקורבנות, המגולמת בכינוי שדבקו בו מובנים של פריצות ודרדור מוסרי. גור מקדישה את חלק הארי של הספר לראיונות העומק, המובאים בלשונם, ללא תיווך. התמונה המתגבשת היא גיהנום עלי אדמות.

נעמה צאל כותבת דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו