בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע הספר | ספרים מומלצים: דממת הארכיונים

תגובות

ב"רעידת אדם" (מוזיאון "על התפר") מבקש האוצר רפי אתגר לברר שאלות הקשורות בחרדה המרעידה את "האני" העכשווי, וזאת נוכח קיומו של "האחר". אל הניסיון להבין את ההשפעות הפסיכולוגיות של פוליטיקת הזהויות המקומית חברו אמנים רבים וחשובים מרחבי העולם, ביניהם דאגלס גורדון, וארהם אגסיאן ואחרים.

בניגוד לתערוכות שמתקיימות בגלריות, המקפידות להחליף את ה"סחורה" בכל כמה שבועות, הפרויקטים שמוצגים ב"על התפר" פתוחים במשך חודשים ארוכים. החשיפה הממושכת נועדה לאפשר לקהל לצפות בתערוכה, או כדברי האוצר: "לקחת אחריות פוליטית תוך נקיטת עמדה חברתית מפורשת". אולם מטרות מסוג זה מתקבלות בזלזול על ידי מבקרי האמנות הישראלים. נטען נגד המקום שהוא אינו מוזיאון, שהוא חינוכי, דידקטי, וזה הרי מעשה שלא ייעשה במקומותינו. אף כי העולם אמנם משופע בפרויקטים פוליטיים חשובים מסוג זה, היו שטענו כי במרחב הישראלי אין בכך שום צורך; ובכלל, כל תערוכה שיש בצדה ניסיון להסביר את האמנות לקהל וליצור דיאלוג עם הסביבה, כפי שעושה בהצלחה הקטלוג, נתפשת כהפרה בוטה של השיח האמנותי, ולפיכך אין להתייחס אליה בכובד הראש הראוי. אך מי שיקרא בקטלוג של "רעידת אדם", ימצא בו אמנות טובה ואף הרבה יותר מכך: הוא ימצא הן מוזיאון ידידותי והן דרך המובילה לביטול החלוקה השמרנית בין אמנות לחינוך.

ספר נוסף הוא "מעשה מדינה: היסטוריה מצולמת של הכיבוש, 1967-2007", של אריאלה אזולאי (רסלינג), זה אחד הניסיונות החשובים ביותר שנעשו לאחרונה לארגן בשיטתיות 40 (כיום כבר 42) שנות כיבוש שתועדו מבעד לעדשת המצלמה. כוחו של הספר טמון בניסיון להפר את השתיקה שנגזרה על ארכיונים ממלכתיים ופרטיים. דממת הארכיונים היא תולדה של פעולת מדינה, אך גם של השתקה עצמית כפויה שהופנמה על ידי רבים. כארכיון מסוג חדש - ארכיון מדובב - מזמן "מעשה מדינה" מפגש שונה בין "הגנזך המצולם" ובין הספירה האזרחית. המפגש בין השניים מרמז על קיומו של קשר הדוק בין חינוך, לאומיות והרצון לדעת. אך מעבר לכך, ההיסטוריה המצולמת שמגישה אזולאי לקוראים הישראלים מעידה על הכוח הרב שנצבר בזיכרון המצולם. הארכיון, כל ארכיון, הוא תולדה של תהליך ייצור פוליטי. אלא שבמקרה זה, חותרת הפוליטיקה נגד כיוון הזרימה הרשמי.

דליה מרקוביץ' היא אוצרת אמנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו