בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרור אלון (פייקוביץ'), מראשוני רכבת ישראל, 1922-2009

תגובות

כשבנו הטורקים ב-1915 את מסילת הברזל משכם לבאר שבע, ביוזמתו של מהנדס הרכבות הגרמני היינריך מייסנר פחה, התנהלה העבודה בקצב של חצי קילומטר ביום - לתשומת לבם של מניחי הרכבת הקלה בירושלים. אחד ממפקחי העבודה היה משה פייקוביץ', לימים המנכ"ל הראשון של רכבת ישראל. בנו דרור, שנולד בדירת המשפחה בתחנת הרכבת המזרחית בחיפה, ספג, אם כן, עשן קטרים מילדותו.

דרור אלון למד בבית הספר הריאלי ומגיל 13 שימש כרץ של מפקד ההגנה בחיפה, יעקב דורי. עם סיום לימודיו החל לעבוד ברכבת המנדט כמרכזן ופקד במחלקת התנועה בחיפה. כשפלשו הגרמנים ליוון, הוא ניגש לקונסוליה היוונית והציע להתגייס לצבא היווני. משנדחה, התגייס לפלמ"ח והיה מפקד מחלקת חבלנים וסיירים. ב-1942 התגייס לחיל ההנדסה המלכותי כקצין תנועת רכבות, ירד למצרים, והמשיך לאיטליה ואוסטריה, שם השתחרר אחרי המלחמה.

בשובו לארץ, חזר לשמש כפקח תנועה, אך במקביל עסק בגיוס כוח אדם לרכבת. לרחל הריס, מאתר הרכבת בכפר יהושע, סיפר איך ערב עזיבת הבריטים צילם עם אביו, במשך לילה שלם, את מסמכי התחנה בחיפה, כדי שיהיו מוכנים לתפוס את הפיקוד. באותה עת הוא גויס לפקד על פלוגת הרכבת, יחידה שהיתה אמורה להפעיל את הרכבת בתיאום עם הצבא.

עם כיבוש לוד בתש"ח הזעיק יגאל אלון (פייקוביץ') את אחיו משה ואת אחיינו דרור לתפוס את הרכבת בתחנת לוד. לרחל הריס סיפר דרור אלון איך עלה עם אביו על קרונית (טרולי) כדי לבדוק אם המסילה לירושלים פנויה, ואיך נתקלו באש ערבית ונאלצו לסגת.

ב-1949 שוחרר דרור אלון מפלוגת הרכבת והיה עוזר למנכ"ל הרכבת הראשון, הלא הוא אביו משה. כשנפתח מחדש הקו מתל אביב לחיפה, לא ידע את נפשו מגאווה, וביקש מהנהג לרשום בגיר על הקטר את שם אשתו חמדה ז"ל, אם ילדיו צביקה, מנכ"ל ראדא, ופרופ' נוגה אלון, חתן פרס ישראל למתמטיקה.

בשנים 1950-1959 שימש אלון כסגן מנהל מחלקת התנועה, כשהוא עובר השתלמויות בארה"ב ובהולנד. ב-1958 יצא משימוש קטר הקיטור האחרון, שמספרו 70414, אשר הונצח בשירו של אריק לביא, "הקטר". אלון היה למנהל מחלקת התנועה, עד שפרש, ב-1963, לעסקי עמילות מכס. עם זאת המשיך להיות המתאם הראשי של הרכבת עם צה"ל, צופה ב-20 ביוני 1967 ברכבת המיוחדת שיצאה מאל-עריש ללוד, שהורכבה מקטרים וקרונות מצריים שנפלו שלל במלחמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו