בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאמר המערכת | גזענות ממלכתית

תגובות

"אתה נראה ממש כמו ערבוש אמיתי", אמר השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, לסוכן משטרתי סמוי, לנוכח מיקרופונים פתוחים וקהל רב של אנשי משטרה ועיתונאים. אחר כך, כשדבריו עוררו מהומה, התנצל כלאחר יד והסביר שזאת היתה בדיחה חביבה, סגנון דיבור שגור במשטרה, בלי כוונה לפגוע.

עם הזמן מתברר, שלממשלת נתניהו-ליברמן יש יתרון אירוני מר: שריה, בעיקר מישראל ביתנו, מבטאים בראש חוצות מה שנלחש עד כה בחדרי חדרים ומסירים את המסווה מעל נורמות מכוערות ומוכחשות.

אך אין אלה מלים בלבד. המלים מבטאות התייחסות שונה מהנורמה, מזלזלת ומחמירה כלפי ערבים - עבריינים, או חשודים בעבירות קלות כחמורות. התנהגות המשטרה באירועי אוקטובר 2000, שזכתה לביקורת קשה בוועדת אור, היא הביטוי הקיצוני, אך מובהק, של התייחסות זו. מאז נהרגו עוד 30 ערבים אזרחי ישראל בהתנגשויות עם המשטרה, ושום חקירה מיוחדת לא נפתחה. לא רק במחווה של אחוות לוחמים נחלצו שלשום חמישה קציני משטרה בכירים לגונן על אהרונוביץ. מי שרגיל ליד קלה על ההדק ועם האלה ביישובים ערביים מתקשה בוודאי להבין מה פגום כל כך בהתבטאות אחת אומללה.

ישראל לא המציאה את הזיקה המטרידה בין כינויי גנאי לבין אלימות גזענית, הנהפכת אף היא עד מהרה לנורמה מקובלת. אלא שמדינות אחרות למדו מההיסטוריה שמלים הן מראה נאמנה להלוך רוח מסוכן. אין היום להעלות על הדעת פוליטיקאי בארצות הברית שיכנה אפריקאי-אמריקאי בכינוי גנאי גזעני, ברצינות או בהתבדחות, ויישאר בתפקידו, או שר צרפתי שיקרא לאזרח ממוצא ערבי או יהודי באחד מכינויי הגנאי השגורים בפי גזעני ארצו וימשיך לכהן במשרתו.

במדינות אלה מחמירה החקיקה עם הגזענים, אך יותר מכך יש בהן קונסנסוס ערכי, המעודד גינוי גורף של ביטויי גזענות ואלימות גזענית. בישראל לא התפתחה עדיין הרגישות הראויה לגזענות, והתגובות על דברי אהרונוביץ נחלקות באופן אוטומטי כמעט בין ימין ושמאל, יהודים וערבים. בהעדר דיון נוקב בפגעי הגזענות ובהתקרנפות המחמירה של החברה בישראל, כל צד מתחפר בעמדותיו - תוקפנות גסה מזה וטהרנות תקנית פוליטית מזה - והכל עסוקים בקטטה מילולית נדושה, שאינה יורדת לשורש הבעיה.

לנוכח כל זאת בולטת בחומרתה עמדת הממשלה, שבשתיקה רועמת של כל חבריה, ובהם שרי העבודה, מעניקה גיבוי פסול לאהרונוביץ ולדבריו. עדיין לא מאוחר: ראש הממשלה יכול גם עתה להתייצב לפני הציבור ולפני ממשלתו, לגנות בתוקף את סגנון הדיבור הזה ואת השקפת העולם הפסולה העומדת מאחוריו, ואם לא להדיח את אהרונוביץ - לנזוף בו לפחות. כל תגובה אחרת מצד נתניהו תתפרש כגושפנקה ממלכתית לגילויי גזענות בוטים כלפי האזרחים הערבים של ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו