בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשות החדשה למנהל אוכלוסין מתחילה לעבוד

בעוד כשבוע וחצי יתפרשו בכל רחבי המדינה עובדי הרשות החדשה למינהל אוכלוסין, הגירה וביקורת גבולות וייצאו לעבודה. ראש הרשות, יעקב גנות, מבהיר שהרשות "תעשה הכל כדי להצדיק את הקמתה". כלומר, תעצור ותגרש

תגובות

יעקב גנות, ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, כעס כששמע ביום שלישי את הכרזתו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ מישראל ביתנו, שמתחילת יולי ייעצרו משפחות שלמות של מהגרי עבודה, לצורך גירושן. הרי משטרת ההגירה פוזרה והסמכות לעצור מהגרי עבודה נתונה בלעדית בידי הרשות למינהל אוכלוסין, הגירה וביקורת גבולות.

הרשות החדשה, שגנות הקים והוא עומד בראשה, מורכבת כולה מעובדי משרד הפנים. החל ביולי, מי שיעצרו מהגרי עבודה לא חוקיים יהיו מפקחי הגירה, לא שוטרים. ומי שיחליט על מעצר משפחות הוא גנות ורק הוא, וזה לא יקרה ביולי. "ניתן חודש ימים להתארגנות ומי שלא חוקי יצטרך לעזוב. אחר כך, אם נעצור מבוגרים הם יצטרכו לקחת את הילדים אתם. הילדים לא נותנים הגנה להורים".

תחושת דז'ה-וו עולה מן הדברים, שמזכירים אמירות דומות שהשמיע גנות בשלהי 2002, בפתח מבצע לעזיבה מרצון שיזמה מינהלת ההגירה. גנות, פרויקטור נלהב ומוכשר, הוא שהקים את המינהלת ועמד אז בראשה. באותם כישרון והתלהבות הוא פירק אותה בחודשים האחרונים והקים על חורבותיה את הרשות החדשה, שכמובן הוא עומד בראשה.

הרשות תרכז את הטיפול בזרים - מהגנה על זכויותיהם במו"מ עם מעסיקים (תחום שעד כה הופקד בידיו של משרד התמ"ת), דרך מעצר של שוהים לא חוקיים (שעליו הופקדה עד עתה המשטרה) ועד לגירוש. היא גם תטפל בפליטים ומבקשי מקלט משלב הזיהוי, דרך בדיקת הבקשה ועד המלצה (עד כה עשתה פעולות אלה נציבות האו"ם לפליטים).

גם אם דבריו של גנות נשמעים מוכרים, המציאות השתנתה מאז שהקים את משטרת ההגירה. אחד השינויים הוא, שכיום יש בקציעות מתקן מעצר שבו מוחזקות דרך קבע משפחות עם ילדים קטנים, דבר שהיה בלתי נתפש אז. מן העבר השני השתנתה גם החלוקה החותכת בין מהגרים חוקיים ולא חוקיים, לאחר כניסתם של כ-20 אלף מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה, שאי אפשר לגרשם.

בעוד שבוע וחצי יתפרשו מפקחי ההגירה במרכז, בצפון, בדרום ובירושלים, וייצאו לעבודה. גנות נזהר מלנקוב במספר, אבל מבטיח ש"יהיו הרבה מעצרים. בתי הסוהר היום ריקים. קציעות ב-50% תפוסה. הפעילות צריכה להיות אלפי מורחקים בחצי השנה הקרובה. הרבה מאוד אלפים. נעשה הכל כדי להצדיק את הקמת היחידה".

עם זאת, הוא מבקש להרגיע את מי שחוששים משובם של המראות שליוו את פעילותה של משטרת ההגירה בימיו - מרדפים ברוטליים ופריצות לבתים באישון לילה. "אנחנו רוצים לבצע מעצרים או הרחקות על פי מודיעין ולא בסריקות ברחובות הראשיים. הרצון שלנו הוא שהעזיבה תהיה מרצון", הוא אומר ומוסיף מיד: "אבל התופעות שקיימות היום בתל אביב, של הימצאות עובדים ומסתננים לא חוקיים ללא שום חשש, חייבות להיפסק".

ככלל אין לו לגנות דעה טובה במיוחד על לקוחותיו. אחדים מהם, הוא מזהיר, הם בעיה ביטחונית. "אנחנו יודעים, ברמה העקרונית, על זרים שעזבו את מדינתם ושהו שנים רבות במדינות אויב: סוריה, לבנון, עיראק וסומליה. בבדיקות שערכנו התברר שחלקם בעלי עבר ביטחוני".

על אחרים הוא אומר: "הם גם שוהים לא חוקיים וגם עובדים בצורה בלתי חוקית. גם שולחים את הכסף הביתה, גם גרים בצפיפות איומה, גם מוציאים את דיבת ישראל רעה, מפני שהם חיים בתת תנאים. מאה איש במקלט מעופש, 20 איש בדירה. מנצלים אותם מפני שהמעסיקים יודעים שהם לא חוקיים, ובכל זאת הם בינתיים מרוויחים את לחמם. מצד שני, הם לא הולכים להיות אוהבי ישראל מפני שהם נרדפים. אני חושב שאם זה חוקי זה חוקי ואם לא, הם צריכים לעזוב את הארץ".

מבקשי מקלט? לא

החידוש הגדול באמת ברשות הוא העבודה עם פליטים ומבקשי מקלט. 70 איש גויסו ליחידה חדשה, 30 מהם עברו הכשרה מקיפה, שצוינה לשבח על ידי ארגוני זכויות האדם המסייעים לפליטים, ומעתה הם אלה שיבצעו ראיונות, יבדקו את הבקשות וימליצו במי להכיר כפליטים ובמי לא. ובכל זאת, קשה לחלץ מגנות את המונח "מבקשי מקלט": "בבדיקות שלנו, בגדול, 99.9% מביניהם הם מהגרי עבודה. הם לא מבקשי מקלט, אין להם שום סיכון".

האריתריאים והסודאנים הם מבקשי מקלט. הם באו וביקשו.

"זה שמבקשים, זה לא אומר כלום. גם גרוזינים מבקשים היום וגם טורקים מבקשים. בדרום סודאן לא קורה כלום. הם לא באו אלינו מסודאן, הם מגיעים ממצרים, שם הם שמעו שיש סיכוי להרוויח כסף בישראל. בכל התחקירים שלנו - ואנחנו אלה שמתשאלים אותם עם כניסתם לגבול - אומרים בצורה הכי ברורה, לפני שמקבלים תדריכים כאן: 'אנחנו מחפשים עבודה'. חד וחלק. בלי סיכון".

כולל האריתריאים? לפי נתוני האו"ם, יותר מ-90% מהם זכאים למעמד פליט על פי אמנת ז'נווה, כנרדפים על רקע דתי ופוליטי.

"אני לא יודע על מה את מסתמכת. אני יודע שבריטניה הגדולה, מלטה הקטנה ומצרים החזירו פליטים לאריתריאה. ישב אצלי שגריר אריתריאה ואמר, 'תגיד לי אדוני, אם אצלך היו עריקים מהצבא, מה היית עושה?' אמרתי, 'הייתי מכניס אותם לבית הסוהר'. הוא אומר, 'הם עריקים. זה לא תקין מצדכם שאתם, במקום להחזיר אותם לאריתריאה, משאירים אותם'".

הוא שכח לציין את מה שידוע לאו"ם, שבתפריט הכלא שם יש עינויים.

"זה לא משנה, כי בכל מקרה לא מחזירים את האריתריאים ולא את הסודאנים".

האריתריאים מתלוננים שלא ניתן להם להגיש בקשות למקלט - תקבלו מהם בקשות?

"אנחנו לא מחזירים אותם, אז בשביל מה הם צריכים את ההכרה כרגע? אני מוכן לעשות את הבדיקה בתנאי אחד - מי שלא מגיע לו, שיהיה מישהו שיערוב שהוא חוזר לאריתריאה. אם זה ככה, על המקום אנחנו לוקחים אותם בעדיפות מיידית, את כל האריתריאים. את אלה שיש סיכוי להחזיר, אותם בודקים קודם".

עורכת הדין ענת בן דור, ראש התוכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, טוענת שהבעיה הגדולה ביותר היא במיון הראשוני ובחידוש האישורים שמבצע משרד הפנים. התהליך מתבצע במרכז הקליטה בלוד, שאליו באים מבקשי המקלט מכל הארץ. לדבריה, הנסמכים על עדויות של מבקשי מקלט, "שורר במקום משטר של הפחדה ואיומים, צועקים על הפליטים שמסמכיהם מזויפים, הם ממתינים שעות ארוכות ולעתים יוצאים משם בלא כלום. ההתנהלות של המקום הזה היא חרפה וכל עוד זה השער, לא משנה כמה מוכשרים יהיו אלה שיבצעו ראיונות".

גנות דוחה את הטענות על הסף. יש בלוד נוכחות קבועה של האו"ם, הוא אומר, והתלונות שהגישה בן דור נבדקו ונמצאו לא מוצדקות. אם כבר, יש לו כמה וכמה טענות כלפי מבקשי המקלט: "עובדי משרד הפנים עושים שם עבודת קודש. הם עובדים תחת לחץ אדיר של מבקשי האישורים, שעושים את הצרכים שלהם בחדרי ההמתנה, תוקפים ונושכים - למה את מתפלאת כל כך? אין מצב כזה באף מדינה בעולם, שמבקש מקלט, פליט עובד זר, תוקף את הפקידים".

בדארפורים לא פגענו

גנות אינו מתלהם, אבל הוא חושב שהמטרה - צמצום מספרם של הנכנסים לישראל דרך מצרים - מצדיקה גם אמצעים קשים כמו הגבלת תנועתם של מבקשי המקלט לאזורים שמצפון לחדרה ומדרום לגדרה (לא כולל אילת. ייתכן שבקרוב גם ערד תוצא אל מחוץ למפה הזאת). "אחד הגורמים להגברת קצב ההגעה זה תל אביב", הוא מסביר. "כשמגיע לכאן סודאני, הוא הולך לעבוד במשק בית ומרוויח לא מעט. הוא לא משלם מס הכנסה, לא מס בריאות, גרים 20 איש בחדר. זה אלפיים דולר. גם לבי כואב כשאני רואה אותם כאלה מסכנים, ומצד שני, הגענו למצב שהגיעו 1,680 איש בחודש אחד, כשכל העלייה שלנו היא 14 אלף איש בשנה. ברגע שהחלטנו - וכל השרים קיבלו את ההמלצה שלי, ששר הפנים אישר - למנוע על פי חוק את נוכחותם בין גדרה לחדרה, פלא פלאים: בתוך חודשיים היתה ירידה ל-300-400 בחודש. למי שהיו ילדים נתנו זמן להשלים לימודים, עזרנו לחריגים, בדארפורים לא פגענו. יש 2,000 אריתריאים שקיבלו מאתנו מעמד שמאפשר להם להיות בתל אביב ולעבוד. לא פגענו באף אחד, אבל אמרנו, לא יותר".

בגבולות גדרה-חדרה יש אישורי עבודה?

"מותר להם לעבוד שם. גם ללא חוקיים. אני מוציא את ההנחיות וברור לי שהם לא יתפרנסו מהאוויר. אנחנו לא אוכפים את זה. אבל אף אחד לא התלונן שאסור להם לעבוד. הם מוטרדים מדבר אחד: שהם לא יכולים להיות בתוך תל אביב, לעשות הרבה כסף, לשלוח הביתה, לשבת פה ולבכות".

הקלות של מעבר הגבול מטרידה אותו ולו היה הדבר בידיו, המצב בגבול היה משתנה. "היום באים בערב, מתיישבים על הגבול, ממתינים שצה"ל ישלח טיולית. צה"ל מסיע עד מחנה ליד קציעות, שם פקידי משרד הפנים עורכים להם זיהוי ותשאול ומכניסים אותם לקציעות". לדבריו, בגבול כמעט שלא מחזירים פליטים למצרים: "היו לפני כמה חודשים 216 איש שהוחזרו ומאז אולי עוד מקרה או שניים. אנחנו מעורבים, אבל זה לא עובד".

מה חסר כדי שזה יעבוד?

"הוראה", הוא אומר. "הוראה ברורה".

גנות, העומד בראש הרשות הממונה על הטיפול בפליטים, הופתע מהשאלה אם בכוונתו לכבד בנוכחותו את אירועי יום הפליט הבינלאומי, החל היום. "יהיו שם לא חוקיים?" הוא חקר, והשיב מיד: "אז איך אני יכול להיות שם?"


הרשות במספרים • תחל לפעול ב-1 ביולי

• מספר עובדיה - 1,800. מתוכם, כ-150 ממונים על אכיפת חוקי עבודה על מעסיקים; 200 פקחים שיחליפו את שוטרי ההגירה ושיבצעו מעצרים; 70 אנשי יחידת תשאול פליטים, האחראים על בדיקת בקשותיהם ועל מתן אישורי שהייה; 550 עובדי מינהל האוכלוסין, שאחראים על איתור שוהים לא חוקיים ועל הוצאת צווי גירוש

נתונים: רשות ההגירה


גרים בארץ

• עובד זר "חוקי" - בעל אשרת עבודה תקפה. מספרם בישראל הוא כ-100 אלף. זכאים לשכר מינימום ולתנאים סוציאליים, כמו ביטוח בריאות פרטי ופיצויי פיטורים, וכן לקבלת תנאי מחיה מינימליים ממעסיקיהם

• עובד זר "לא חוקי" - אינו נושא אשרת עבודה ומסתכן בגירוש מישראל. מעסיקו חשוף לקנס. עובדים אלה, שמספרם בישראל נאמד ב-120 אלף, זכאים לשכר מינימום ולתנאים סוציאליים, למעט ביטוח בריאות ותנאי מחיה

• מבקש מקלט - אדם שטוען שנרדף במולדתו ושמבקש הכרה כפליט. אסור לגרשו מישראל, אבל הוא לא יקבל אשרת עבודה, בניגוד לעבר. מי שיעסיקו חשוף לקנס, למעט באזורים מסוימים. מספרם בישראל נאמד ב-17 אלף

• פליט - מי שהוכר ככזה לפי החלטת ממשלה או לפי אמנת ז'נווה לפליטים. נחשב תושב ארעי ולכן זכאי לתעודת זהות ישראלית ולזכויות אזרח, למעט הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. מקום המדינה הוכרו כפליטים בישראל כמה מאות בני אדם

• פליט בהגנה זמנית - מבקש מקלט ממדינות שהאו"ם הגדיר מסוכנות (לרוב בשל מלחמות המתחוללות בהן) ולכן זכאי לאשרת שהייה ואשרת עבודה לזמן מוגבל. בישראל יש 275 כאלה, כולם מקונגו



פועלים מתאילנד בדרך לעבודה בשדות מושב קדש ברנע שבנגב. גנות: ''התופעות של הימצאות עובדים לא חוקיים ללא חשש חייבות להיפסק''


גנות. ביד קשה, במקרה הצורך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו