בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד הפך היהלומן דן גרטלר לאחד האנשים החזקים בקונגו?

בתחילת השנה, מיד בירידתו מהמטוס הפרטי, נלקח איל היהלומים הצעיר דן גרטלר לחקירה במשטרה בחשד שנתן שוחד לחברו, אביגדור ליברמן * הבליין התל-אביבי שחזר בתשובה והיה לאחד היהלומנים הגדולים בעולם לא נרתע בעשור האחרון מהמלחמה שהתנהלה בקונגו והפך לאחד המשקיעים החזקים במדינה ולאיש סודו של הנשיא ג'וזף קבילה * אפילו השגרירה בקונגו דיווחה למשרד החוץ שהתקשורת המקומית סוערת בגלל פעילותו מעוררת המחלוקת * הכל חסר בסיס, טוען גרטלר, גם משטרת ישראל וגם מבקרי בקונגו לא יודעים על מה הם מדברים

2תגובות

בתחילת השנה, בשעת לילה מאוחרת, נחת בלוד מטוס פרטי וממנו יצא איל היהלומים דן גרטלר. לתדהמתו היו מקבלי פניו שוטרים מהיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), שניגשו וביקשו שיתלווה למשרדי היחידה בבת ים. במתקן החקירות הודיעו החוקרים לגרטלר שהוא חשוד במתן שוחד לחברו, שר החוץ אביגדור ליברמן.

במהלך החקירה נשאל גרטלר אם ניהל עסקים משותפים עם ליברמן, או אם העביר בעבר, בעצמו או באמצעות אחרים, כספים לחברות שנשלטו על פי החשד בידי ליברמן. גרטלר הכחיש בתוקף וטען שמעולם לא העביר לליברמן כספים או ניהל איתו עסקים משותפים. כמעט אף פעם, ליתר דיוק. בחקירתו אישר הטייקון הצעיר, בן 35, שבשנת 98', לאחר שליברמן פרש מלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ופנה לעסקים פרטיים, הוא העסיקו תקופה קצרה כיועץ ושילם לו אלפי דולרים.

כעבור מספר שבועות שוב נחקר גרטלר באזהרה. הבחור החרדי שמוכר בבירת קונגו קינשסה כמעט כמו בבני ברק דחה את הטענות גם בחקירה השנייה. בעוד מספר חודשים, כשהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז יחליט אם להגיש כתב אישום נגד ליברמן בעקבות החקירה המתנהלת נגדו בשנים האחרונות, בין השאר בחשד שניהל מערכת עסקית משומנת באמצעות אנשי קש ברחבי הגלובוס גם בעת שכיהן במשרות ממלכתיות, יתברר אם לחשדות נגד גרטלר יש בסיס.

גרטלר הוא המולטי-מיליונר השלישי ששמו מוזכר כמעורב בפרשה. קדמו לו מרטין שלאף ומיכאל צ'רנוי שחברות שבהן שלטו העבירו מאות-אלפי דולרים לחברות בקפריסין, שעליהן לפי החשד חלש ליברמן. הבחור החרדי הצעיר הוא דור שלישי למשפחת היהלומנים החשובה והמוכרת בישראל - סבו, משה שניצר, היה נשיא בורסת היהלומים וזכה בפרס ישראל על מפעל חיים. מהסב הנערץ ינק הנכד את כל רזי המקצוע הנוצץ שבו עוסק גם אביו, אשר גרטלר, בעבר שוערה של מכבי תל אביב. אמו היא אשת העסקים חנה גרטלר. בני עשירים שגדלו לתוך העסק המשפחתי והרחיבו את הכוח והמוניטין שלו לא חסרים בארץ, מאיתן ורטהיימר ועד שרי אריסון. דן גרטלר הוא לא הסיפור הזה. "הוא אדם שהולך על הסף, שלוקח סיכונים עצומים וכל פעם מהמר מחדש", אומר אדם שמכירו היטב. "כבר בגיל צעיר מאוד הוא הלך על היוזמות העסקיות הגדולות ביותר".

בלי טלוויזיה

את חברת "דן גרטלר אינטרנשיונל" (DGI) הקים גרטלר כשהיה בן 22. כבר אז, בעודו עובר תהליך של חזרה בתשובה, החליט החייל המשוחרר שלא ללכת בנתיב המשפחתי השמרני ולעסוק בסחר ביהלומים מלוטשים, אלא לעלות למגרש של הגדולים ולסחור ביהלומי גלם. מאז הספיק לנהל עסקים חובקי עולם שכללו את רוסיה, אנגולה, אנגליה, סיירה ליאון ומקומות נוספים, אבל רק בקונגו הוא נחשב לתותח ברמה הלאומית.

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר) היא מדינה ענקית, גדולה פי חמישה מצרפת, עם שפע מעורר קנאה של משאבים טבעיים, מיהלומים, נחושת וקובלט ועד לאורניום וזהב. עם זאת נחשבת קונגו לאחת המדינות העניות בעולם, מסוכסכת ומשוסעת ממלחמות שהתחוללו בה, בעצימות משתנה, מאמצע שנות ה-90. יותר מחמישה מיליון בני אדם נהרגו במלחמות האזרחים במדינה, חלקם כתוצאה מרעב ומחלות. באחרונה האשים ארגון זכויות האדם האמריקאי "Human Rights Watch" את צבא קונגו בפשעי מלחמה כמו אונס ופגיעות קשות אחרות באזרחים. ממשלת קונגו ונשיאה ג'וזף קבילה הכחישו את ההאשמות. קונסול הכבוד של קונגו בישראל ושליחו האישי של קבילה למשימות דיפלומטיות הוא גרטלר.

הוא נולד ברמת גן ב-73' ונקרא בשמו המחתרתי באצ"ל של סבו שניצר. הוא גדל בשכונת תל ברוך, למד בתיכון ליידי דיוויס ושיחק בנעוריו בקבוצת הכדורגל של בית"ר תל אביב. זו היתה ילדות שגרתית של בן תפנוקים שנסע במכונית סקסית (פז'ו קופה), בילה במועדונים של תל אביב (קראו לו אז "דן דן הבליין") ובין לבין התמקצע בעסקי היהלומים. משפחתו עלתה לכותרות כשב-95' נחטפה אחותו של דן, קרן, כשהיתה חיילת, על ידי העבריין אבי ספן שביקש עבורה כופר שמן. מבצע החטיפה הסתבך, המשטרה איתרה את מכוניתו של ספן והוא חוסל בקרב יריות.

כבר עם גיוסו לצה"ל החל גרטלר לחזור בתשובה. בראיון נדיר וקצר שהעניק ל"ידיעות אחרונות" בתחילת העשור התקשה להסביר את המהפך שחל בו: "אין לזה הסבר. זה מהקדוש ברוך הוא. מהבר-מצווה המשכתי להניח תפילין כל בוקר. אני לא עוסק בהגדרות של חרדי או לא. אני אדם שומר מצוות. לפעמים אני רואה חברים שלי מפעם שמבזבזים את זמנם". היום הוא אדם אדוק ותורם ברוחב לב לארגון צעירי חב"ד ול"מאורות הדף היומי", ארגון שמטרתו להנחיל לימוד דף יומי בגמרא לכל יהודי. הוא מקורב במיוחד לדוד אבו חצירה, הרב המקובל מנהריה ונכדו של הבאבא סאלי. חבריו מספרים שכאיש בעל מזג סוער הוא אוהב להירגע עם המוסיקה החסידית שבוקעת ממכשיר האם-פי 3 שלו.

כמעט מדי שבוע הוא ממריא במטוס פרטי חכור למסעות עסקים בחו"ל, בעיקר לקונגו שבה הוא מחזיק וילה רחבת ידיים. את ארוחותיו בקינשסה הוא מקבל מבית חב"ד המקומי. הרב של קינשסה, שלמה בן טולילא, מספר בשיחת טלפון שהוא פוגש את גרטלר בכל פעם שהוא מגיע למדינה. היהלומן משתתף דרך קבע באירועים הרבים שמארגן בית חב"ד, מדווח בן טולילא. "איפה שיש לימוד תודה, מניין, מצוות, עזרה, הוא יהיה חבר לזה. הוא מאוד נחבא אל הכלים ומקסים".

בנעשה בישראל מתעדכן גרטלר בעיקר מקריאה בעיתון "יתד נאמן". בביתו אין מכשיר טלוויזיה. הוא מתגורר ברחוב דניאל היוקרתי בבני ברק, יחד עם רעייתו ענת, חוזרת בתשובה גם היא, ועם שבעת ילדיהם שהגדולים שבהם נשלחו ללמוד בחדר. לאחרונה רכש ברחוב בניין שלם הנמצא כעת בשיפוצים לקראת כניסת המשפחה. הוא מכור לעבודה, מצויד דרך קבע במספר מכשירי טלפון נייד, טוטלי בדרישות כלפי כפופיו, גחמני ולחוץ. "הוא קצת משוגע", מעידים אפילו חסידיו המושבעים.

והוא מתעב חשיפה. סוללה של עורכי דין, יחצ"ן, לוביסט וחברים קרובים שלו ושל אמו השתדלה בשבועות האחרונים למנוע פרסומה של כתבה זו. בגרטלר מקננת תחושת חזקה של רדיפה, והוא משוכנע שכל עיסוק תקשורתי בו נובע משילוב בין צרות עין לדעות חילוניות קדומות על שומרי מצוות. "כשהוא יודע שמשהו עומד להתפרסם עליו הוא מטפס על הקירות", אומר אדם שמכירו היטב. "היחס שלו לתקשורת אינו רציונלי". אמו מאשרת ואומרת שבנה מתרחק מתקשורת "מאז ומתמיד". "הוא לא אוהב את זה, הוא פשוט לא יכול לסבול את זה", היא אומרת.

* * *

את ליברמן הכיר גרטלר בסוף שנות ה-90 באמצעות אמו. "פוליטית אני לא שייכת לשם", אומרת חנה. "אני וליברמן מכירים הרבה שנים, כמו שאני מכירה הרבה אחרים. אני חושבת שהוא איש מוכשר. עד כמה שאני יודעת מעולם הוא לא היה שותף ולו ליום עם דן. נשמות טהורות. אנחנו מדינה קטנה עם הרבה צדיקים אז כל הזמן אנשים מדברים".

"יש ביניהם קשר טוב", אומר אדם המכיר את ליברמן וגרטלר הבן היטב, "אחת התכונות המשותפות לשניהם היא שהם אנשים חשדנים מאוד". אם ליברמן נהג משך שנים לשלוף בטריות מהנייד במהלך פגישות ולהחליף את מספרו חדשות לבקרים, הרי שגרטלר, במהלך פעילותו העסקית, הפעיל מערך מודיעין יקר ומשוכלל במטרה לאסוף מידע על יריבים עסקיים שונים. הוא השתמש בשירותיהם של חוקרים פרטיים, הקליט שיחות בעצמו והתנהל לא אחת כמי שפועל מתוך חמ"ל. "ותראה מה קורה בין שני הזאבים הבודדים", מוסיף חבר אחר, "בשנים האחרונות הם מוקפים באותם אנשים בדיוק".

זו אינה הפרזה. בדיקת המעגלים הפנימיים של ליברמן וגרטלר מגלה שהשניים אמנם חולקים מקורבים רבים. יואב מני, למשל. כבר שנים ארוכות שעו"ד מני משמש כיועצו המשפטי האישי של ליברמן ושל מפלגת ישראל ביתנו, ולפני מספר חודשים אף נעצר במשטרה במסגרת פרשת ליברמן. בבקשת המעצר תואר מני כ"מבצע עיקרי, הוגה השיטה הפלילית... חשוד בכך שלאורך שנים רבות הקים מערכת ענפה, חוצת גבולות ומרובת אנשי קש, שבאה להסתיר ולהסוות את פעילותו הפלילית". משנת 2000 משמש מני גם כיועץ משפטי לגרטלר.

איש סוד משותף נוסף הוא עו"ד עלס דוברונסקי, המשמש כסגן הנשיא בחברת די-ג'י-איי ונושא בתואר נשיא מפלגת ישראל ביתנו. דוברונסקי עומד בראש ועדת הקבלה למועמדים לכנסת מטעם המפלגה, ולקראת הבחירות האחרונות ראיין, ביחד עם שאר חברי "הוועדה המסדרת", למעלה מ-100 מועמדים.

חיים ליבוביץ' וליברמן הכירו באמצע שנות ה-90 כשליברמן עוד היה איווט ופעל בשירות נתניהו. ליבוביץ', איש נעים ורב קסם, היה אז סגן יו"ר ארגון צעירי חב"ד, ולקראת בחירות 96' עמד מאחורי הקמפיין האפקטיווי "נתניהו טוב ליהודים". מאז נעשה אורח רצוי בלשכת ראש הממשלה. את גרטלר הכיר דרך הפעילות בארגון צעירי חב"ד, ובין 2002 ל-2005 שימש כיועצו הקרוב בעסקי היהלומים בקונגו. בין השאר סייע לגרטלר לקדם וליחצן את השלטון הקונגולוזי במסדרונות השלטון האמריקאי. ב-2005 פרש מתפקידו וזכה בדמי פרישה נדיבים של מיליוני שקלים שאיפשרו לו לפתח עסקים עצמאיים באפריקה.

לליבוביץ' נמצא מחליף צעיר וכישרוני, שרון שלום, שבשנת 2006 ניהל את עסקיו של גרטלר בקונגו וסייע לו בהנפקת חברה בשם "ניקנור" שהחזיקה במכרות קובלט ונחושת במדינה. שלום מילא שורה של תפקידים בחצר של ליברמן, כולל בעסקיו הפרטיים, וכיום הוא מכהן כראש המטה של שר החוץ.

שלום, בן 34 הנשוי לסימה לוי, בתו של דוד לוי (ואחותה של ח"כית ישראל ביתנו אורלי לוי), גם עוזר לליברמן בעסקיו הפרטיים - הוא היה בעלי החברה שסיפקה את שירותי הניהול לחברה של בתו של ליברמן - ונחקר על ידי המשטרה במסגרת חקירת שר החוץ. הוא נחשד כמי "שהלבין כספים רבים המיועדים לאחר" וכ"מעורב באופן פעיל ודומיננטי במספר פרשיות".

החברה החדשה שהקים שלום ביוני 2007, ששמה "ברידג' אם אנד סי בע"מ" והיא רשומה כחברת "יעוץ עסקי", זכתה בשנתיים לקיומה להכנסות מכובדות של למעלה משלושה מיליון שקל; חלק הארי מהסכום הגיע ככספי פרישה מחברות הנמצאות בשליטתו המלאה או החלקית של גרטלר. לחברת ברידג' הוזרמו כספים הן מחברת די-ג'י-איי, הן מחברת "פלורנס תעשיות והשקעות", הרשומה כעוסקת בתחום הפלסטיקה והפולימרים ונמצאת בבעלות משותפת של גרטלר (באמצעות חברת די-ג'י-די אינווסטמנטס) ושל חברת לפלרקום שבבעלותו של ברק לפלר (לפלר: "אלה עסקים פרטיים ואני לא מוכן להגיב").

היה לשניים חבר נוסף שגם שמו עלה במסגרת חקירת ליברמן, יוסף שולדינר, ששימש כיו"ר הקהילה היהודית באנטוורפן ונפטר ב-2005. שולדינר וגרטלר היו חברי נפש וגם עשו ביחד עסקים בתחום היהלומים. ב-2001, כשליברמן מונה לשר התשתיות, נעשה שולדינר לבעלים של שתי החברות המסחריות שהחזיק ליברמן כאזרח פרטי, "נתיב אל המזרח" בישראל ובקפריסין. המשטרה חושדת שחרף העברת הבעלות המשיך ליברמן לשלוט בחברות. בנו של שולדינר, אליעזר, נחקר גם הוא במסגרת הפרשה.

איש העסקים המקורב לליברמן, מיכאל צ'רנוי, מכיר גם הוא את גרטלר. בשנת 2003 חתם צ'רנוי על הסכם עם גרטלר שבמסגרתו הסכים להלוות של עד 100 מיליון דולר (בפועל ניתנו עשרות-מיליוני דולרים), לצורך הקמת חברה משותפת שתעסוק בסחר ביהלומים. בעדות שמסר למשטרה בפרשת שוקי ויטה, פקיד המס הבכיר החשוד שערך הסדרי מס בלתי ראויים, הסביר גרטלר את קשריו עם צ'רנוי: "לפני כמה שנים חשבתי שאולי יהיה לנו אינטרס משותף שהוא ייכנס לעסקי היהלומים שלי. בזמנו רוסיה היתה מקור עיקרי לעסקי היהלומים שלי. חשבנו שהוא יוכל להגדיל משמעותית את הפעילות שם. לאחר כמה חודשים הגענו למסקנה שזה לא בדיוק מה שהוא חשב ולא בדיוק מה שאני חשבתי. ההלוואה שהוא נתן לי, על סכום שאני לא זוכר, הוחזרה ונשארנו ידידים".

קח יהלומים תן צבא

ברשימת המקורבים המשותפים לגרטלר וליברמן מופיע עוד שם, רק שאותו שניהם יעדיפו לשכוח. יוסי כמיסה, גבר שרירי בעל עיניים ירוקות יוקדות בן 44 שהיה לוחם ביחידה ללוחמה בטרור של המשטרה (ימ"מ), הוא האדם היחיד עד היום שהכריז שהשניים, ליברמן וגרטלר, היו שותפים עסקיים בעת שליברמן כיהן כח"כ.

כמיסה הכיר את ליברמן כשנעשה פעיל בכיר בישראל ביתנו ב-99'. חודשים ספורים לאחר הבחירות לכנסת שבהן זכה ליברמן בארבעה מנדטים נדד כמיסה למטה הבחירות של אריאל שרון, שהתמודד מול אולמרט על ראשות הליכוד. ב-2001 כשליברמן מונה לתפקיד שר התשתיות בממשלת שרון הראשונה, נבחר כמיסה לתפקיד היועץ למנכ"ל המשרד. "בהתחלה ליברמן חשב שכמיסה הוא תותח", אומר אדם המכיר את ליברמן היטב. "בשנים הראשונות שלו בפוליטיקה ליברמן קירב אליו כל מיני אנשים עם רקע ביטחוני כזה או אחר. היתה לו חולשה לאנשים מהסוג הזה".

בחודשים האחרונים, במסגרת חקירת פרשת ליברמן, פקד כמיסה את משרדי החקירות של יאח"ה וגולל שם את הסיפור שהביא אותו להגיש, ב-2004, תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד גרטלר ונגד ראש האגף לסיוע ויצוא ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, האלוף (במיל') יוסי בן חנן, שבה דרש מהם פיצוי של מיליוני שקלים (על מעורבותו של בן חנן בפרשה, כמו על התביעה נגד סיב"ט שעודנה מתנהלת, בכתבה בשבוע הבא).

החיבור בין פוליטיקה, כסף, נשק ויהלומים פתח בפני כמיסה אופק תעסוקתי חדש לאחר שהשתחרר, בשנת 2000, מהימ"מ בדרגת רב-סמל. ביולי אותה שנה פנה אליו, כך טען בתצהיר שהגיש לבית המשפט, ח"כ ליברמן וביקש להיפגש עמו במשרדו בבית עופר בירושלים. "ליברמן ציין כי הוא וגרטלר זקוקים בדחיפות לאיש ביטחון ישראלי שיסייע לקונגו באימון צבאה. ליברמן אמר לי כי הוא שותף למספר עסקאות עתידיות בקונגו בעלות פוטנציאל כלכלי אדיר... הוא המשיך ואמר לי כי הוא עצמו אינו יכול לעמוד בחזית אותן עסקאות ולכן עלי ליצור קשר ישיר עם שותפו, גרטלר".

מיד אחרי שסיים את הפגישה עם ליברמן מיהר כמיסה לפגוש את גרטלר במשרדיו בבורסה ברמת גן. בפגישה סיפר גרטלר לכמיסה, כך על פי טענת האחרון, שהוא נמצא בעיצומו של מו"מ שמטרתו קבלת זיכיון מנשיא קונגו דאז לורן קבילה, אביו של ג'וזף, לכריית יהלומים, וכי התנאי של הנשיא למימוש העסקה הוא קבלת סיוע צבאי מגרטלר. בכתב ההגנה הכחיש גרטלר את הדברים בתוקף.

לטענת כמיסה, בפגישה ביניהם הציע לו גרטלר לנהל את חימושו ואימונו של צבא קונגו בתמורה לקבלת 80% מהרווחים הצפויים. כשכמיסה כשביקש לחתום על הסכם, השיב לו איל היהלומים: "בתחום היהלומים זה לא מקובל לערוך הסכמים, לחיצת יד מספיקה. וחוץ מזה ליברמן בתמונה, אין לך מה לדאוג". כמיסה, לטענתו, עידכן את ליברמן בפרטים, וכעבור זמן קצר המריא עם גרטלר לקונגו כדי להיפגש עם הרמטכ"ל ג'וזף קבילה ועם אביו הנשיא, לורן.

לורן קבילה הוא דמות מפתח בהיסטוריה המודרנית של קונגו. ב-94', בתום רצח העם ברואנדה, נמלטו בני ההוטו - שהיו אחראים לטבח 800,000 בני טוטסי - לקונגו השכנה, ועמם יותר ממיליון פליטים. ממשלת רואנדה שלאחר הטבח עודדה מורדים בקונגו כדי שיפעלו נגד הרוצחים בני ההוטו, ומדינות שכנות כמו אנגולה ואוגנדה, שזיהו הזדמנות לנגוס מאוצרות הטבע של קונגו, נכנסו גם הן לתמונת הקרב. כך החלה "מלחמת העולם האפריקאית".

ב-97' הודח השליט האכזרי והמושחת של קונגו, מובוטו ססה סקו, ומנהיג המורדים לורן קבילה, תלמידם של מאו וצ'ה גווארה, הפך לנשיא. התקוות שקבילה יוביל את קונגו לרפורמות התבדו במהרה. שנה לאחר שהיה לנשיא ניסה קבילה לאחד מחדש את המדינה תוך שימוש בכוח. באוגוסט 98' הוא סילק את כל בני הטוטסי מממשלתו והורה לכוחות הזרים לצאת לאלתר מקונגו. אירוע זה היווה את הירייה הראשונה במה שלימים נקראה "מלחמת קונגו השנייה", מהאירועים האכזריים והאלימים בתולדות אפריקה - חמש שנות לחימה, מעורבות של שמונה מדינות ועשרות ארגוני גרילה ומעשי זוועה דוגמת אונס וקניבליזם. זה לא הרתיע את גרטלר מלממש את תוכנית החדירה שלו לשוק היהלומים הקונגולזי. "אין ספק שבהחלטה להיכנס כשחקן מפתח לקונגו בגיל כל כך צעיר גרטלר הוכיח שיש לו ביצים גדולות", אומר אדם המכירו היטב. "הטייקונים הגדולים לא ממש אהבו את היוזמות השאפתניות שלו, ובמהלך הזה גרטלר יצר לעצמו יריבים עסקיים בעלי עוצמה".

בקיץ 2000 פסעו אפוא כמיסה וגרטלר, אז בן 27, אל לשכתו של לורן קבילה בארמון המלכותי הנמצא בלב קינשסה. בפגישה סוכם, לטענתו של כמיסה בכתב התביעה, על שיתוף הפעולה הביטחוני. בתביעה שהגיש מצוין כי "בו ביום נחתם הסכם זיכיון עם גרטלר אשר במסגרתו הוענק לו זיכיון לכריית יהלומים בקונגו ששוויו מוערך בין 800 מיליון דולר למיליארד דולר... אין זה מיותר לציין בהקשר זה כי כמיסה נוכח בנסיעות אלו בדרך פעולתו של גרטלר אשר שילם סכומי כסף ניכרים כשוחד לגורמים שונים בממשל קונגו... והכל על מנת לסלול לו את הדרך לפגישה עם נשיא קונגו ועל מנת להיטיב את תנאי ההסכם שעתיד היה להיכרת בינו ובין מדינת קונגו... גרטלר הסביר כי תשלום שוחד הוא דבר מקובל מאוד בקונגו וכי שהותו במדינה לרגל העסקה עלתה לו כבר למעלה ממיליון דולר". גרטלר דחה בכתב ההגנה את הטענות וטען שהן נקמניות וחסרות בסיס.

לאחר חתימת ההסכם עם קבילה, טען כמיסה, הטיל עליו גרטלר משימה נוספת - שיכין עבורו תוכנית לאבטחת מונופול היהלומים, וזאת כדי לעצור את מכת ההברחות שאפיינה את קונגו ומנעה ממנה לנהל סחר יהלומים אפקטיווי. כמיסה הכין תוכנית, גייס לוחמי ימ"מ ובמקביל פעל לקדם את תוכנית הסיוע הישראלי לצבא קונגו. הוא טס לקונגו שוב יחד עם גרטלר ועו"ד מני והתאכסן בווילה של גרטלר בקינשסה. "במהלך שבוע זה עודכן ליברמן מספר פעמים אודות הנעשה בקונגו", טען כמיסה בתצהירו.

אולם בסוף הקיץ חיכתה לכמיסה הפתעה מרה. באוקטובר 2000, חודשים ספורים אחרי שהכירו, הודיע גרטלר לכמיסה שהוא מפסיק את ההתקשרות ביניהם. בתביעה של כמיסה מצוין שהסיבה להפסקת ההתקשרות היא ידיעות שהופיעו בעיתונים שחשפו את העסקה של גרטלר עם קבילה שנוסחה בפשטות בכותרת "קח יהלומים - תן צבא". באי כוחו של גרטלר טענו לעומת זאת שגרטלר הפסיק את ההתקשרות עם כמיסה לאחר שהתברר לו שסיפוריו על עברו הביטחוני העשיר הם עורבא פרח, ובשל התנהגותו שלא תאמה את הסטנדרטים של עסקה בינלאומית מורכבת. גרטלר, נטען עוד בכתב ההגנה, הדיר עצמו באופן עקבי מכל הזדמנות עסקית צבאית וביטחונית; מעורבותו בעניין הסתכמה בכך שהקונגולזים פנו אליו "באופן אקראי" וביקשו המלצה על אישיות ביטחונית ישראלית שתוכל לסייע להם בתחום הצבאי וכי הוא העביר את המסר לכמיסה. מאוחר יותר חזרו הקונגולזים אל גרטלר ודרשו: "Bring us a general, not a sergeant" (הבא לנו גנרל ולא סמל). את טענות כמיסה על השותפות לכאורה עם ליברמן דחו באי כוחו של גרטלר בתוקף. גם באוזני ליברמן העלו חוקרי המשטרה את גרסתו של כמיסה, וגם הוא שלל אותה מכל וכל.

* * *

באוקטובר 2000, פגוע וכועס, הגיע כמיסה למשרדיו של גרטלר, שם המתין גם עו"ד מני. אחרי דין ודברים חתם כמיסה על מסמך שבו הוא מאשר שקיבל מגרטלר 1.4 מיליון שקל בתמורה לוויתור על דרישותיו ותביעותיו מחברת די-ג'י-איי. במסמך נכתב שהתשלום מהווה סילוק "סופי ומוחלט" של דרישותיו של כמיסה בשני המישורים, אבטחת מונופול היהלומים וחיזוק צבא קונגו.

בתביעה שהגיש כמיסה ב-2004 הוא טען כי גרטלר נישל אותו ופעל מאחורי גבו בנוגע לחוזה לאימונו וחימושו של צבא קונגו. אלא ששופט בית המשפט המחוזי המנוח, עדי אזר, החליט לדחות את התביעה על הסף בנימוק שלשונו של כתב הסילוק שעליו חתמו גרטלר וכמיסה מלמדת על היותו סילוק סופי ומוחלט, וכי אין בכוחו של בית המשפט לקבוע אחרת. כמיסה לא ויתר, ובאמצעות עו"ד אליעד שרגא הגיש בסוף 2006 ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. לערעור צורפו ראיות המתפרסמות כעת לראשונה ופותחות צוהר נוסף לרומן הייחודי של גרטלר עם קונגו.

לערעור (שנדחה גם הוא מנימוקים דומים) הוגש לדוגמה תמליל שיחה בין גרטלר לכמיסה שהקליט האחרון בעת שנפגש עם מעסיקו לשעבר לאחר הסכם הגירושים שערך עו"ד מני. במהלך השיחה עלה שמו של ליברמן:

כמיסה: "אתה היית רוצה שאני אפתח את הפה לידו (עו"ד מני)? אספר למה 99% מהדברים שאיווט עושה, הוא עושה לידו?"

גרטלר: "די".

גרטלר ביקש מכמיסה להירגע, אלא שאז הודיע לו כמיסה שהוא נפגע גם ממנו לאור ניתוק הקשר העסקי ביניהם. גרטלר התנדב לפרט את אחת הסיבות לניתוק: "כשנסענו לשם בהתחלה, כשנפגשנו פה ועד שנסענו לשמה, הכל היה שונה. האדמה היתה נקייה פה, השגרירה הזבל הזאתי לא עשתה את הנזקים שהיא עשתה. היא לא שלחה את כל המברקים, את השטויות האלו שהיא שלחה, הכל היה שקט, הכל היה רגוע".

השגרירה האמורה היא ניקול גד, ששימשה כשגרירת ישראל בקונגו בין 99' ל-2003. גד היתה למעשה השגרירה האחרונה של ישראל במדינה, ונחשבת בעיני עמיתיה לדיפלומטית מקצועית ואנושית מאוד. גרטלר נטר לה טינה משום שבמהלך שהותה בקונגו שיגרה מברקים למשרד החוץ ובהם מידע שאספה על פעילותו של גרטלר במדינה, כמו על שמועות שהגיעו אליה לגבי הקשרים הצבאיים שניסה לטוות בין קונגו לישראל. כך למשל כתבה במברק ששיגרה למשרד החוץ ב-2000: "התקשורת ממשיכה לבעור מפרשת גרטלר... גרטלר מתואר כמרעיב העם ושהמונופול עלול לגרום למהומות אם הממשלה לא תשים קץ לחוזה עמו... השמועה ממשיכה בזאת שתמורת היהלומים גרטלר אירגן אימון צבאי על ידי מומחים ישראלים לצבא הקונגולזי נגד המורדים". מקור המקורב לחקירת ליברמן אומר שגד מסרה עדות בפרשה הנחקרת, וכך גם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר איתן בנצור.

בהמשך השיחה, כשגרטלר ניסה להסביר לכמיסה מדוע סיכוייו לקדם באופן עצמאי את ענייני הסיוע הביטחוני לקונגו קלושים, הוא השיא לו עצה שתקל עליו להבין את רזי הפוליטיקה הפנים-אפריקאית: "כושי שרוצה ממך משהו יושב לך על הווריד פה... כושי אוהב לדבר ולהבטיח ולהבטיח, לפי ההבטחות שלהם הייתי צריך להיות כבר מלך העולם. להבטיח ולהבטיח, בלה בלה בלה... היה מה שהיה בינינו, אני אומר לך יוסי, מי שהכיר בינינו, כל המערכת שנוצרה בינינו, שוב אני אומר לך, אני מדבר עם הרבה כאב, יכול להיות שאני מדבר נגד האינטרס האישי שלי, כן?"

כמיסה: "נו?"

גרטלר: "אני לא מעוניין לקחת בזה חלק, לא מעוניין להיות מעורב בזה, לא מעוניין שום דבר בנושאים האלה, כלום... אני אכין מלה חמה לפסקל (מיומבה, סגן רמטכ"ל צבא קונגו שביקר באותו אוגוסט בארץ), הכי בעולם אני אפרגן לך, אבל אני רק אומר לך מניסיון שלי, תאמין לי, שאם היה לו (פסקל) כסף או אם היה רוצה לעשות משהו, היה כבר עושה".

בסיומה נעשתה השיחה מתוחה. זה קרה כשכמיסה טען בפני גרטלר שהתוכנית שהציג לקונגולזים להקמת הצבא היא שאיפשרה ליזם הצעיר לקבל מהממשלה הקונגולזית את חוזה היהלומים השמן. גרטלר הגיב בחריפות: "יוסי, או שאתה חולה נפש או שאני לא יודע לא יודע מה. אתה רוצה להגיד שהחוזה של היהלומים נחתם בגללך?"

כמיסה: "אתה אמרת לי... למה הגעת לנשיא יום למחרת?"

גרטלר: "אה, בגלל הילד (ג'וזף קבילה)".

כמיסה: "בטח, בגלל הילד, הילד שמה לא לחץ על האבא?"

גרטלר: "יוסי, אתה לא מבין, אני מבין בפוליטיקה של כושים..."

בסיום השיחה הביע כמיסה דאגה לגורלו של גרטלר בקונגו והשיא עצה משלו: "סדר לך אבטחה עליך בחודש הקרוב, לפחות שני אנשים, תשמע מה שאני אומר לך..." כמיסה הביע דאגה לחיי גרטלר גם במסמכים שהכין במסגרת תוכניתו לאבטחת מונופול היהלומים. תחת הכותרת "אבטחת אישים" הוא המליץ: "לאור העובדה שזיכיון מונופול היהלומים יוצר תסיסה בקרב תושבי וסוחרי היהלומים בקונגו, ולאור העובדה שמדובר בגורמים עם השפעות כלכליות, יינתן דגש לאבטחה על חייך, למרות שיש לך קושי לקבל תכתיבים".

היישר מדפיו של גוטמן

קונגו היא ללא ספק מקום מסוכן. ב-16 בינואר 2001 בשעת אחר הצהריים דרך שומר הראש ראשידי קסרסקי את נשקו האישי וירה צרור לעברו של הנשיא לורן קבילה. גופתו של קבילה הוטסה לזימבבואה וכעבור יומיים נקבע מותו, אולם ניסיון ההפיכה כשל. כעבור שבועות ספורים מונה הבן ג'וזף, אז בן 29, לתפקיד היורש.

גרטלר, הצעיר מג'וזף בשנתיים, התיידד עמו עוד כשקבילה היה רמטכ"ל וגרטלר הפגיש אותו עם יועצים ביטחוניים ישראליים רמי מעלה. "רבים תוהים לגבי הקשר הקרוב בין השניים", אומר אחד ממקורבי גרטלר. "תראה אילו קווי דמיון יש ביניהם: שניהם בני אותו גיל פחות או יותר, יורשים למשפחות עם דם כחול שבגיל צעיר מאוד הגיעו לעמדות כוח אדירות".

ההתחלה היתה קשה. שלושה חודשים לאחר שירש את אביו נאלץ קבילה, בעקבות לחץ בינלאומי כבד, לשלול את הזיכיון הבלעדי של גרטלר. בדו"ח של האו"ם מ-2001, המתאר את מצבם של המשאבים הטבעיים בקונגו, נמתחה ביקורת חריפה על ההסכם עם גרטלר: "המונופול על היהלומים הוענק לחברת איי-די-איי (הזרוע הקונגולזית של DGI). לדברי מקורות ממשלתיים היתה המטרה של הענקת המונופול כפולה: הזרמת כספים מהירה שתוכל לשמש להתחמשות, ומתן גישה לציוד צבאי ישראלי ומודיעיני בזכות הקשרים המיוחדים של בעלי איי-די-איי דן גרטלר עם גנרלים בצבא הישראלי. העסקה הזאת הפכה להיות הסיוט של ממשלת קונגו ואסון לתעשיית היהלומים המקומית".

הפרסום השלילי הסעיר את גרטלר ובתגובה הוא שכר חברה אמריקאית שהגישה לאו"ם מסמכים המציגים תמונה שונה לחלוטין. "הדו"ח נסמך על טענות גורמי אופוזיציה בקונגו ומתחרים עסקיים של גרטלר", אומר בא כוחו, עו"ד בועז בן-צור. "באפריל 2002 שלח האו"ם מכתב לגרטלר ובו הודיע כי נתקבלו ואומתו כל הנתונים שנשלחו לארגון בתגובה לדו"ח".

פתיחת השוק הקונגולזי לתחרות הכניסה למשחק אנשי עסקים ישראלים נוספים והמתח גאה. באמצע 2001 הגיע לארץ צ'רלס אוקוטו, יו"ר חברת היהלומים הקונגולזית "מיבא". גרטלר הגיע לשדה התעופה כדי לקבל את פניו, אולם הוא לא היה היחיד. בטרקלין "מצדה" ניגשו אליו שני גברים - גרטלר תיארם בהמשך כ"כושים מדימונה" - שהודיעו לו כי הם-הם המלווים של אוקוטו והזהירו שיחסלו את גרטלר. בחלוף שלושה חודשים, כשנחתה משלחת מקונגו בארץ ונפגשה גם עם לב לבייב, זכו אנשיה למעקב צמוד של חוקרים מטעמו של גרטלר.

לא התחרות והאיומים ולא ביטול הסכם המונופול לא ריפו את ידיו של גרטלר. הוא המשיך להיות שחקן ציר בשיווק יהלומים מקונגו, וב-2003 זכה בחוזה חדש. חברת "אקסמון פייננס קורפוריישיין" שבשליטתו קיבלה מחברת היהלומים הממשלתית "מיבא" זיכיון לארבע שנים לשיווק 85% מיהלומי החברה שאותם רכש גרטלר בהנחה של 5%. בתמורה התחייבה אקסמון להלוות 15 מיליון דולר ל"מיבא" הקורסת לצורכי פיתוח ורכישת ציוד כרייה. מי שחתם על ההסכם עם "מיבא" מטעמה של אקסמון היו היועץ ליבוביץ' ועו"ד יעקב נאמן, היום שר המשפטים.

גם החוזה הזה ספג ביקורת. כך זה תמיד, בכל מדינה; ההבדל הוא שבקונגו קשה לדעת על מי לסמוך. מצד אחד הכריז שר המכרות הקונגולזי, דיומי נדונגלה, שהחוזה "פוגע באינטרסים של המדינה"; מצד שני, כעבור שנה הודח אותו נדונגלה על ידי קבילה, יחד עם חמישה שרים נוספים, בעקבות חשדות לשחיתות; מצד שלישי, בנספח סודי לדו"ח של האו"ם מאוקטובר 2003 שנמצא בידי "הארץ" מצוין שאנשי השלטון מידרו מהעסקה הן את שר המכרות הן את נושיה של "מיבא". מקורות שונים שוועדת האו"ם העריכה כאמינים טענו שהערכת שווי הסחורות ש"מיבא" העבירה לחברה של גרטלר היתה נמוכה במתכוון מערך השוק האמיתי שלהן.

מצדו של גרטלר נדחות הטענות הללו בתוקף. לטענתו שווי השוק של היהלומים ששווקו על ידי אקסמון נקבע כיאות על ידי "מיבא", בהתאם למחירם בשוק, וכי על פי דו"חות הנסמכים על נתונים רשמיים של הממשל הקונגולזי חל גידול משמעותי בתפוקה, ביעילות השיווק ובהכנסות המדינה ממסים בגין פעילות זו.

מה שעוד קשה להעריך זה את היקף רווחיו של גרטלר מעסקי היהלומים בקונגו. הנה נתון שאולי יכול ללמד משהו: ב-2003 חתם גרטלר על הסדר עם מס ההכנסה הישראלי, במסגרתו "ייבא" לישראל 30 מיליון דולר, או 120 מיליון שקל, תוצר של רווחים ממסחר באוצרות הטבע של קונגו בין 2000 ל-2003. גרטלר עידכן מיוזמתו את מס הכנסה על הסכום, והוסכם כי ישלם 8% מס בלבד, כלומר כ-11 מיליון שקל.

ב-2004 הקימה החברה של גרטלר מפעל לעיבוד יהלומים באזור קננגה בדרום קונגו ובכך העמיק איש העסקים את הקשר שלו עם המדינה. במקביל החל לטמון ידיו גם ביחסים בינלאומיים. הוא קיבל מקבילה מינוי רשמי כשליח אישי, ויחד עם היועץ ליבוביץ' עמל על יצירת קשר הדוק בין קונגו לבכירים בממשל האמריקאי.

"הוא נפגש אישית עם מזכירת המדינה קונדוליזה רייס בעניין", אומר מקורב, "והפעיל את השפעתו ככל שניתן כדי להעמיק את היחסים בין קונגו לבין האמריקאים. אתם יכולים לייחס לו למשל את הימנעותה של קונגו באו"ם בהצבעה על הפלישה האמריקאית לעיראק. גרטלר קיים פגישות גם עם חלק ממנהיגי המדינות הסובבות את קונגו, כדי לנסות להסדיר את היחסים שלהן עמה. הוא לא עושה את זה מפילנתרופיה. יציבות קונגו חשובה להשקעות הענק שלו במדינה. זה סוד היחסים האמיתי שלו עם קבילה".

גרטלר התחבר גם אל בני משפחת הנשיא. אחותו של קבילה, ג'נט, ביקרה בישראל בהזמנתו וביקרה בתחנות רדיו מקומיות כדי ללמוד איך ניתן להקים תחנות רדיו ברחבי קונגו. גרטלר גם תורם מיליונים לקרן שמנהלת האחות לתמיכה וטיפול בילדים חולי איידס. גרטלר נחשב גם למקורב לאוגוסטין קטומבה, יועצו הלא רשמי של קבילה שב-2002 הוזכר בדו"ח של האו"ם כשחקן מפתח בשוד המשאבים של קונגו. קבילה, שנאלץ להדיחו מתפקידו כשר, מינה את קטומבה מאוחר יותר לתפקיד מזכיר הממשלה וכיום הוא אחד הקרובים ביותר לנשיא. שביקש קטומבה חובב המותרות לרכוש דגם נדיר של מרצדס, חיבר אותו גרטלר ליצרן הגרמני.

* * *

באתרי אינטרנט העוסקים בקונגו, כמו באתרי ארגונים הבוחנים את אפריקה, נצבעים לעתים עסקיו של גרטלר באור שלילי. בכמה מקומות הוא מתואר כמי שמנצל את קשריו עם בכירי הממשל כדי לנכס לעצמו את משאביה המפוארים של המדינה. אנשי גרטלר נאנחים בצער כשהם נשאלים על הפרסומים השליליים.

"הרפש בעיתונות הוא כולו תוצר של פוליטיקאים קונגולזים שהתנגדו לשלטונו של קבילה והשתמשו בדן כבשק חבטות", מסביר אחד ממקורביו. "קבילה הוא המטרה שלהם. בחלק מהפרסומים נודף ריח אנטישמי". אחד הדו"חות שהוכנו על ידי חברה העוסקת באיסוף אינפורמציה עסקית עבור חברת "מיבא" מתאר תחושה הולכת וגוברת של רגשות אנטי-יהודיים במדינה, כתוצאה מקרבתו של גרטלר לקבילה. הדו"ח מציין שהטינה כלפיו עוררה חשש מהתנקשות. "שיא שיאי ההתקפות עליו נרשם לאחר שקבילה הקים עם המורדים את ממשלת המעבר", מספרים מקורביו.

ב-2003 הושגה בקונגו הפסקת אש והוקמה ממשלת פיוס לאומי שכללה את נציגי המורדים. החוקה אושרה, פנקס הבוחרים גובש, אך קונגו לא השיגה את השלווה המיוחלת: ב-2004 הוערך שמדי יום מתו בה כ-1,000 בני אדם מאלימות, מחלות ורעב. ב-2006 נערכו במדינה הבחירות הדמוקרטיות הראשונות ובסופן זכה ג'וזף קבילה בשלטון.

באותה שנה נרשמה באי מאן, מקלט המס הידוע שבים האירי, חברת ניקנור. בהודעה לבורסה הצהירה החברה שבעלי השליטה בה הם איש העסקים בני שטיינמץ (50%), גרטלר (20%) ומשפחת גרטנר האנגלו-יהודית (30%). את העסקה עם חברת המכרות הלאומית של קונגו השיג גרטלר אחרי שזיהה את פוטנציאל הרווחים שניתן להפיק מנחושת וקובלט. בנובמבר 2007, לאחר גיוסי הון של מאות-מיליוני דולרים בבורסת המשנה של לונדון, התמזגה ניקנור עם חברת "קטנגה מיינינג" הקנדית, שכמו ניקנור הפעילה מכרות קובלט ונחושת באזור קטנגה. בהודעה שפורסמה עם המיזוג נאמר שהשווי המשותף של החברות יהיה 3.3 מיליארד דולר ובכך תיהפך החברה הממוזגת ליצרנית הנחושת הגדולה באפריקה וליצרנית הקובלט הגדולה בעולם. אלא שמאז המיזוג הידרדר מצבה של קטנגה מיינינג ושווי החברה ירד ב-98% (!), ממיליארדי דולרים לעשרות מיליונים בודדים, כתוצאה מירידה בערך הקובלט והנחושת בעולם וכרייה נמוכה מהמצופה של המתכות. המחסור של קטנגה במזומנים אילץ את החברה להעביר את השליטה בה לחברת גלנקור השווייצית. כך או כך נחשב גרטלר היום לאחד השחקנים המרכזיים בתחומי הנחושת והקובלט במדינה ולמעשה חדל לפעול בתחום היהלומים במדינה.

בשבוע שעבר, כהרגלו בקודש, טס גרטלר לקונגו כדי לפקח על רשת ההשקעות והעסקים הענפה שלו במדינה. אף שנחקר באזהרה בפרשת ליברמן הוא הורשה לצאת לחו"ל, עדות מוחצת, לטענת מקורביו, להעדר ראיות נגדו. "אם היה נגדו משהו רציני מישהו היה נותן לו לעזוב את הארץ?" תוהה אחד מהם; מקור במשטרה מסר ש"החקירה בעניינו של גרטלר עודנה מתנהלת". תוצאות של החקירה, יהיו אשר יהיו, רק יעמיקו את העניין בדמותו של החוזר בתשובה שכמו התגלגל לעולם העסקים הגלובלי מדפיו של "לובנגולו מלך זולו". לפני שבועיים התארח בארץ הבמאי הבלגי תיירי מישל, לרגל הקרנת סרטו "עסקי קטנגה" בפסטיבל הקולנוע בשדרות. זהו הסרט השישי בסדרת הסרטים של הבמאי הוותיק העוסקת בגורלה המיוסר של קונגו. את אחד מסרטיו הבאים הוא רוצה להקדיש לגרטלר.


תגובות משענת קנה רצוץ

עורך דינו של דן גרטלר בועז בן-צור מסר בתגובה: "נושא יחסיו של גרטלר עם השר ליברמן נבחן במסגרת חקירה. גרטלר נשאל בעניין זה, מסר גרסה מלאה ולאחר מכן הלך לדרכו. לא דבק בגרטלר רבב בנושא זה. על פי דין מנוע גרטלר לתת את תגובתו המלאה. יחד עם זאת לגרטלר תשובות סדורות לשאלות שהופנו בעניין זה. תשובות אלו, כמו המציאות כהווייתה, מלמדות שכל פרסום אחר יעלה כדי הוצאת לשון הרע.

"באשר להסתמכות על טענותיו של כמיסה, ידוע היטב כי הלה שטח את טענותיו זה מכבר בבית המשפט ותביעתו נגד מרשנו נדחתה על הסף. האיש ועלילותיו אינם אלא משענת קנה רצוץ ואינם יכולים לשמש מסד לתחקיר עיתונאי ראוי אלא לתביעת דיבה בלבד. דבר ההקלטה המיוחסת לכמיסה מובא לידיעתו של גרטלר לראשונה. ככל שזכור לגרטלר, עובדת קיומם של המברקים (של השגרירה) פורסמה בעיתוני האופוזיציה בקונגו כחלק ממערכה שניסו לנהל על גבו. עו"ד יואב מני ושרון שלום הועסקו באופן לגיטימי על בסיס מקצועי על ידי מרשנו, כמו רבים אחרים המועסקים על ידו במסגרת עסקיו השוטפים. ביקורו של אקוטו בישראל נוהל כמתוכנן ולא הופנו כלפי גרטלר איומים מהסוג המתואר.

"לגרטלר פעילות עסקית ברחבי העולם ובין היתר פעילות עסקית ענפה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. למרשנו נציגות גדולה במדינה זו. גרטלר אף מפתח פעילות פילנתרופית במדינה זו בתחום ההכשרה המקצועית, התעסוקה, הרפואה, המלחמה באיידס ועוד. גרטלר השקיע וגרם להשקעה של סכומי עתק בקונגו. היקף ההשקעה של מרשנו בקונגו, כמו מחויבותו ומעורבותו הכרוכה במדינה זו, עולים לאין שיעור על היקף פעילותם של אנשי עסקים הפועלים במדינה זו ובאפריקה כולה. פעילותו בקונגו נעשתה מאז ומתמיד בשקיפות ומרשנו מקפיד על עמידה בכללים המחמירים של הרשויות והמוסדות הרלוונטיים בכל עסקאותיו במדינה זו. במהלך השנים הועלו טענות שונות מטעם גורמים מתחרים שנבחנו פעם אחר פעם על ידי גופים בינלאומיים מוסמכים. לא זו בלבד שהטענות נמצאו חסרות בסיס אלא שנמצא כי ההפך הוא הנכון".

עורך דינו של מיכאל צ'רנוי יעקב וינרוט מסר שצ'רנוי נמנע מלהגיב בתקשורת על שאלות בנושאים המועלים בכתבה זו. בשמו של ליברמן מסרו וינרוט ועו"ד ירון קוסטליץ שהנושאים שאליהם מתייחסות השאלות עלו בחקירת השר ועל כן, כל עוד החקירה נמשכת, מנוע ליברמן מלהגיב. "השר ליברמן השיב לכל השאלות שמשטרת ישראל הפנתה אליו באופן פרטני וקונקרטי", הוסיפו. "בכפוף לכך יודגש שבכל השנים שבהן כיהן השר ליברמן בתפקידים ציבוריים, הוא לא ניהל עסקים פרטיים כלשהם עם מאן דהוא או עבד בעבודה פרטית כלשהי. כל מאן דהוא הטוען אחרת הרי שהטענות אינן נכונות".

פרקליטו של יוסי כמיסה, עו"ד אליעד שרגא: "לאחר שיוגשו כתבי אישום בפרשות דלעיל יתברר מי דובר אמת ומי לא, מי משענת קנה רצוץ ומי אצלו מצוץ מהאצבע". עו"ד יוסי אשכנזי, המייצג את עו"ד יואב מני, לא הגיב, וכך גם ניקול גד, עו"ד עלס דוברונסקי, איתן בנצור וחיים ליבוביץ'. בשמו של שרון שלום (השוהה בחו"ל) מסר עו"ד מיכה פטמן: "כיום , משנושא שלום בתפקיד רשמי, אין הוא עוסק בשום פעילות פרטית וכל זמנו מוקדש למילוי תפקידו הציבורי. לגבי השאלות הנוגעות לחקירות המתנהלות לאורך למעלה מעשור, כל שניתן כיום לומר הוא ששלום הכחיש במהלך חקירותיו כל מעורבות בביצוע עבירה כלשהי, או אפילו ידיעה על ביצוע עבירה כלשהי. מעורבותו היתה אך ורק בנושאים עסקיים ולעונג ולכבוד היה לו לעבוד עם שר החוץ ועם בתו".



דן גרטלר. אדם שהולך על הסף, שלוקח סיכונים עצומים וכל פעם מהמר מחדש


עם ליברמן. בחקירתו אישר גרטלר שב-98' הוא העסיק את ליברמן כיועץ ושילם לו אלפי דולרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו