שלמה ברום | הקוזאק הנעלב - דעות - הארץ

שלמה ברום | הקוזאק הנעלב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בשולי ההתדיינות בין ישראל לארה"ב על הדרישה האמריקאית להפסיק לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות נשמעת מחוגי ממשלת ישראל, מקורביה ותומכיה, נימה עמוקה של תרעומת ועלבון. הרי, הם טוענים, היתה הסכמה בעל-פה בין ארה"ב לממשלות ישראל הקודמות, שהתירה בנייה בתוך ההתנחלויות, ובמיוחד אלה שב"גושים", למטרות "ריבוי טבעי". כיצד ייתכן, שממשל אובמה פוגע בעיקרון המקודש של עמידה בהסכמים ובעיקרון המקודש השני של רציפות השלטון.

גם מהצד האמריקאי ניתנים לכאורה סימוכין לתרעומת זו. אליוט אברמס, איש המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב בעבר, ניאו-שמרן ויריב מושבע של הממשל הנוכחי, מתראיין בכל אמצעי תקשורת אפשרי ומאשר שאכן היו הבנות כאלה בין שתי הממשלות.

ובכל זאת שאלה לי למתרעמים. מה דינם של הסכמים, הבנות והבטחות הדדיות, שצד אחד מפר אותם באופן שיטתי ומתמשך? נתניהו מוקף ביועצים שהם עורכי דין, יואילו נא ויענו על שאלה זו.

ממשלת נתניהו מציגה מצג שווא כאילו היו הסכמות בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי בנושא ההתנחלויות, היא מילאה את חלקה וכעת הממשל מסרב למלא את חלקו. האמת היא, כמובן, הפוכה. אכן היו הסכמות, הבנות והבטחות הדדיות בסוגיית ההתנחלויות, אבל ממשלת ישראל הפרה אותן כל הזמן.

דוגמה אופיינית לכך היא פרשת המאחזים הקרויים בלתי חוקיים (כאילו ההתנחלויות האחרות חוקיות). כאן לא צריך לפשפש יותר מדי בזיכרונם של האישים המעורבים. בחילופי המכתבים בין ראש הממשלה אריאל שרון לנשיא ג'ורג' בוש, באפריל 2004, לקראת יישום תוכנית ההתנתקות, הבטיח שרון: "בהקשר זה אנו מודעים בצורה מלאה לנושאי האחריות של ממשלת ישראל. אלה כוללים הגבלות על גידול ההתנחלויות והסרת המאחזים הבלתי מורשים... בנפרד אנחנו שולחים לך תיאור מלא של הצעדים שממשלת ישראל נוקטת כדי לקיים את הדברים האלה". במכתב המקביל של בוש, אגב, לא מובעת שום הסכמה לבנייה בהתנחלויות בכל צורה.

ההתחייבויות שהזכירה ישראל במכתב לבוש מעולם לא קוימו. ממשלות ישראל התפתלו וסובבו בכחש את הממשל האמריקאי, שבתקופת בוש היה סובלני במיוחד לכל הטריקים והשטיקים הרגילים של הממשל הישראלי בעניין ההתנחלויות. המאחזים לא פונו. התקיימה בנייה גם בהתנחלויות שמחוץ ל"גושים", ובוודאי מחוץ לתחומי השטח הבנוי של ההתנחלויות, ומעבר למה שאפשר להגדיר כ"ריבוי טבעי" - אלא אם כן הריבוי הטבעי של המתנחלים הוא הגבוה בתבל, גבוה בהרבה מזה של האוכלוסייה הבדווית בנגב. קשה לקרוא, למשל, לשימוש בהתנחלויות החרדיות הגדולות כפתרון דיור לחרדים של ירושלים ובני ברק "ריבוי טבעי". דוגמה קיצונית לכך היא הכפר בילעין, שבו נבנית שכונה של ההתנחלות מתתיהו מזרח החרדית על אדמה פרטית פלסטינית, והמדינה נותנת לכך גיבוי בהחלטתה להעביר את גדר ההפרדה בין הכפר בילעין ובין האדמות שנגזלו ממנו. כדי להוסיף חטא על פשע מדינת ישראל ממשיכה לשלוח את חייליה, בנינו, להגן על הגזילה ולהרוג במפגינים נגדה.

ממשל אובמה כולל כמה מוותיקי התהליך הישראלי-הפלסטיני, שמכירים כבר את כל התרגילים הישראליים האפשריים. הם מבינים היטב, שאסור לתת לממשלת ישראל פתח כלשהו שיאפשר לה לחמוק מהתחייבויותיה, כולל בשיטה המקובלת של כניסה לדיונים אינסופיים על פירוש המונח הקפאת ההתנחלויות. הם יודעים, שרק הגדרה גורפת כמו הפסקה מוחלטת של בנייה בהתנחלויות יכולה להביא לתוצאות. גם במקרה כזה יהיו הפרות ישראליות, אבל יהיה קשה יותר לבצען ובהיקף נרחב.

ולנו, אזרחי ישראל המאמינים בסטנדרטים אחרים של מילוי הסכמים, לא נותר אלא להגיב על הטרוניות של ממשלת ישראל בחיוך מר, ולשאול את עצמנו אם לצחוק או לבכות.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ