בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלך ניתק, המלך יחדש?

תגובות

בישראל יש המעריכים שבקרוב עשויה להיות תפנית ביחסי ישראל-מרוקו ושהמלך מוחמד השישי, שהורה לנתקם לפני תשע שנים, יהיה גם זה שינצח על חידושם.

לפני כשבועיים שלח נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, איגרת למלך ובה קרא לו "למלא תפקיד מוביל" בתהליך השלום ולעודד את יתר מדינות ערב לבצע צעדי נורמליזציה כלפי ישראל. עד כה לא פורסמה איגרת התשובה של המלך, אבל בישראל מקווים שזאת תהיה ברוח חיובית.

בניגוד לרוב מדינות ערב, למרוקו היסטוריה ארוכה יחסית של קשרים עם ישראל, בדרגים שונים. אלה החלו בשנות ה-50 וה-60, עם עלייתם לישראל של מאות אלפים מיהודי מרוקו. אביו של מוחמד השישי, המלך חסן השני, היה מעורב ב-1977 במגעים שהביאו לביקורו בישראל של נשיא מצרים אז, אנואר סאדאת. ב-1986 אף אירח את ראש הממשלה אז, שמעון פרס.

עם זאת, יחסים רשמיים בין המדינות כוננו רק ב-1995, לאחר חתימת הסכמי אוסלו. באותה שנה חנכה ישראל משרד אינטרסים ברבאט, שפעל לקידום הקשרים הכלכליים, התיירותיים והמדיניים בין המדינות. מרוקו פתחה משרד מקביל בתל אביב.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, ב-2000, נכנע מוחמד השישי, ששנה קודם לכן ירש את השלטון מאביו, ללחץ הליגה הערבית ודעת הקהל וניתק את היחסים.

למרות הניתוק, המלך המשיך לעמוד בקשרים עם ישראל, תחילה בתיווך אנדריי אזולאי, שהיה יועצו של אביו לענייני ישראל, ובשנים האחרונות באמצעות ראש הקהילה היהודית במרוקו, סרז' ברדוגו.

חלק מהמגעים היו חשאיים והם נוהלו על ידי פקידים במשרדי החוץ של שתי המדינות ובין נציגי שירותי הביטחון שלהן. מפגשים אחרים נעשו בגלוי. בספטמבר 2003 הוזמן שר החוץ אז, סילבן שלום, לביקור רשמי במרוקו ונפגש עם המלך, שביקש ממנו לנצל את קשריה של ישראל עם ארצות הברית, כדי שזאת תתמוך בעמדת מרוקו בסכסוך בסהרה המערבית.

בפברואר 2006, נפגש יו"ר מפלגת העבודה אז, עמיר פרץ, עם המלך בעיר פז. פרשנים בישראל העריכו, שהרקע למחווה יוצאת הדופן היה רצון לסייע לפרץ ערב הבחירות לכנסת. ביולי 2007, לאחר הכנות של חודשים, נפגשה בפאריס שרת החוץ, ציפי לבני, עם עמיתה המרוקאי, מוחמד בן-עיסא. בפגישה השתתף גם ראש השירותים החשאיים של מרוקו.

מקורות מדיניים בישראל מסבירים, שבשנים האחרונות נעשו מאמצים להחזיר את היחסים עם מרוקו לדרג רשמי, אך ללא הצלחה. המקורות טענו שישראל עשתה מחוות, בהן סיוע למרוקו בזירה הבינלאומית, אך לא נענתה במחוות מקבילות.

אף שאין קשרים רשמיים, ישראלים ממשיכים לתייר במרוקו, בעיקר בטיולים מאורגנים, ומספרם מוערך ב-10-15 אלף מדי שנה. לפני האינתיפאדה אף היו לתקופה קצרה טיסות שכר בין המדינות. רשמית מרוקו מגבילה כניסת ישראלים בודדים, אך בפועל אפשר להסדיר אשרות כאלה.

הקשרים הכלכליים בין ישראל למרוקו דלים ומתבצעים בעיקר דרך מדינות שלישיות וללא הסימון "מיוצר בישראל". מרוקו, החברה בליגה הערבית, כפופה לחרם האוסר סחר ישיר עם ישראל, אף שבשנות ה-90 איפשרה סחר כזה. לפי נתוני התאחדות התעשיינים, היצוא הישראלי למרוקו הסתכם אשתקד ב-20.6 מיליון דולר, בעוד היבוא משם היה בסך 3.9 מיליון דולר.

השתתפו בהכנת הכתבה: אורה קורן ועירית רוזנבלום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו