בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיים בבועה: כלכלה בימי משבר

תגובות

כלכלה בימי משבר: איך יוצאים מזה? פול קרוגמן. תירגם מאנגלית: ירון בן עמי. הוצאת ידיעות ספרים, 207 עמ', 98 שקלים

פול קרוגמן, חתן פרס נובל ל-2008 ופרופסור לכלכלה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון, הוא אחד מגדולי המאקרו-כלכלנים בדורנו. קרוגמן כתב או ערך כ-20 ספרים שונים ויותר מ-200 מאמרים מקצועיים. הוא כותב באופן קבוע לעמודי הדעות של ה"ניו יורק טיימס", ורשימות אלה מתפרסמות בעברית ב"הארץ". "כלכלה בימי משבר" הוא אחד מספריו, שפורסם במקור לפני עשר שנים, ב-1999, וכעת, בעריכה מחודשת (בתוספת פרק או שניים על המשבר העולמי הנוכחי), מתפרסם מחדש.

אקדים ואומר כי קרוגמן כותב בשפה בהירה, פשוטה ושווה לכל נפש. זו מעלתו המרכזית של הספר (לקוראים שמאקרו-כלכלה אינה מקצועם) אך זה גם חסרונו העיקרי (לכל הפחות למאקרו-כלכלנים).

בפרקי הספר מתאר קרוגמן שורה ארוכה של משברים פיננסיים עולמיים, החל מהשפל הגדול של שנות ה-30, דרך משברי מדינות אמריקה הלטינית בשנות ה-80 וה-90 (בעיקר מקסיקו וארגנטינה); משברי המטבע העולמיים של מזרח אסיה (תאילנד, אינדונזיה, מלזיה ועוד) וכן רוסיה (בשנים 1997-1998); יפאן של שנות ה-90 וראשית המאה ה-21; וכלה במשבר הנוכחי. המטרה המרכזית של תיאור המשברים השונים כפולה: ראשית, לזהות את הקשרים השונים בין המשברים, את השפעות המשברים על שוקי האשראי, המט"ח וההשקעות (שוקי ההון); ושנית, זיהוי המגבלות והקשיים העומדים לפני המדיניות המוניטארית נוכח הגלובליזציה.

כפי שציינתי, מעלתו המרכזית של הספר בתיאור הקולח של האירועים, המעניינים לעצמם, לצד פרשנות על המאפיינים הכלכליים הגלובליים של המשברים. עם זאת, רוב הטיעונים שמעלה קרוגמן כבר ידועים (בין היתר על שום מאמריו המקצועיים, כמו גם טוריו העיתונאיים), ולפיכך אינם מחדשים כמעט דבר לקוראים בעלי ידע מוקדם רחב. בה בעת, ניסיונו המוצלח של קרוגמן לכתוב ספר כלכלה ללא-כלכלנים מקשה על כלכלני מאקרו לצבור תובנות תיאורטיות חדשות, כפי שאפשר לצפות מקריאה בספר של אחד מגדולי הכלכלנים בדורנו.

יתר על כן, על אף הניתוח המקיף של גורמי היסוד העומדים מאחורי המשברים, קרוגמן אינו מציג המלצות קונקרטיות לפתרון המשבר הנוכחי (למעט בדברים כלליים ופשטניים). נקודה זו מעלה תמיהות נוכח החלטת ההוצאה לאור להוסיף לשמו האנגלי של הספר את כותרת המשנה: "איך יוצאים מזה?" ובכן, הקוראים יבינו היטב איך נכנסנו למשבר אך ספק אם יגלו בספר הזה איך יוצאים ממנו.

בספרו מזהה קרוגמן שורה של גורמי יסוד העומדים מאחורי שלל המשברים העולמיים שהוא סוקר. במסגרת זו אציין את העיקריים שבהם:

* זרמי מט"ח גדולים הנכנסים מיצוא, שיוצרים תיסופים משמעותיים של המטבע המקומי, פועלים לדיכוי הייצור המקומי ולעידוד יבוא (תופעה המכונה גם "המחלה ההולנדית" שנוצרה על רקע גילוי מרבצי הגז הטבעי בים הצפוני), ולהקטנת פוטנציאל הצמיחה של המשק. זה בתורו מגביר את החשיפה למשבר עתידי.

* זרמי מט"ח גדולים הנכנסים מהשקעות זרות ויוצרים חשיפה גדולה במקרה של שינוי פתאומי בטעמי המשקיעים הזרים מחד גיסא (לדוגמה כאשר מתרחש משבר במדינה מתפתחת אחת עלולים הזרים לחשוש ממשברים במדינות מתפתחות אחרות ולהקטין את חשיפתם למשקים מתפתחים בכלל), ולעיוותים בכלכלה המקומית (בדומה ל"מחלה ההולנדית"), מאידך גיסא.

* הרחבות מוניטאריות לא מאוזנות, או במלים אחרות, ניפוח של "בועות" פיננסיות או נכסיות. בתוך כך, מדגיש קרוגמן את הפרחת שתי הבועות של נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית, אלן גרינספאן: - הבועה בשוק המניות והבועה בשוק הנדל"ן (והנה, בתזמון מוצלח, יצא לאחרונה בעברית בהוצאת מטר ספרו של גרינספאן, "עידן התהפוכות", אשר מעניין לקרוא אותו במקביל לקריאה בספרו של קרוגמן).

* תמריצים מעוותים של ניהול סיכונים הנובעים מסיכון מוסרי (Moral Hazard), שהם פועל יוצא מרגולציה חסרה, או לחלופין, מהעדפת מקורבים - וכפי שהתופעה הזאת מוכרת בישראל, יחסי הון-שלטון.

קרוגמן מזהיר, כי הגלובליזציה העולמית מחריפה את קשרי הגומלין בין גורמי היסוד המתוארים כאן ומייצרת על כן סיכונים למשברים עולמיים, הנובעים ממשבר מקומי בזירה זו או אחרת. כך לדוגמה, המדיניות המוניטארית המרחיבה, עד כדי רשלנות, של גרינספאן עודדה זרמי השקעות גדולים במדינות מתפתחות, באופן שהעלה באופן מלאכותי ולא יציב את שער המטבע המקומי. לאחר כמה שנים של עיוותים, גם אם הם קטנים יחסית, עלולה הבועה להתפוצץ באופן שישפיע על השקעות זרות במדינות הנמצאות בקצה השני של הגלובוס ובמין תהליך של היזון חוזר שלילי יכה גם במדינות הגדולות והמפותחות.

במלים אחרות, הגלובליזציה מקצינה את מנגנון השכר והעונש על מדיניות כלכלית. בעוד שבעולם של המאה ה-21 כמעט שאי אפשר לצמוח אלא על בסיס מדיניות כלכלית מאוזנת, הרי שבאותו עולם עונשים על שגיאות קטנות עלולים להפוך לקטסטרופות כלכליות (ואפילו אם מדינה מסוימת כלל לא ביצעה את אותן שגיאות היא עשויה להיענש, רק בגלל שהיא חשופה לזרמי הון של מדינה "חוטאת").

בתוך כך מבקר קרוגמן במלים חריפות לא רק את גרינספאן, אלא גם את קרן המטבע העולמית ובעיקר את בכיריה בשנות ה-90, אשר לדעתו (וגם לדעתי) רק החריפו בעצותיהם השגויות את המשברים במדינות אסיה ואמריקה הלטינית. אציין, בהקשר זה, כי "תרומתה" השלילית של קרן המטבע למשברים בשנות ה-90 עמדה בין היתר מאחורי החלטת משרד האוצר הישראלי במארס 2003 להתעלם מעצות הקרן באותו זמן. בעוד שהקרן המליצה שלא להפחית מסים ולשקול אף להעלותם, הרי האוצר החליט להפחית מסים באופן אגרסיווי כאמצעי לאושש את הפעילות במשק, וכמרכיב מרכזי של התוכנית הכלכלית החדשה.

הבטים חשובים נוספים של הספר טמונים בתיאור מגבלותיה של המדיניות המוניטארית להתמודד עם מאפייני הגלובליזציה שתוארו כאן, וכן בדיון על אי התאמתה של מדיניות כלכלית המתבססת על עידוד היצעים (כלומר מדיניות כלכלית ששמה דגש על גידול בכוח הייצור והאספקה של מוצרים ושירותים במשק, בפרט באמצעות פריון) כאמצעי התמודדות עם משברים גלובליים של ביקושים חסרים. מנגד, הוא ממחיש את החשיבות של ניהול כלכלת ביקושים. זאת - בדומה לתוכנית הכלכלית של מארס 2003 בישראל שתוארה לעיל.

עוד מדגיש קרוגמן את חוסר התוחלת של צבירת רזרבות גדולות של מט"ח כאמצעי הגנה מפני משברים פיננסיים. אין צורך להדגיש את הדמיון המטריד למדיניות הנהוגה בישראל, הן במישור ניפוחן של בועות פיננסיות ונכסיות והן במישור צבירת הרזרבות המיותרות. מכל מקום חשוב שגם הכלכלנים המיומנים והבקיאים של בנק ישראל יקראו היטב את דבריו של קרוגמן, בפרט בגלל העלויות הכבדות הכרוכות בשימוש שגוי בכלים המוניטאריים.

הד"ר ירון זליכה הוא מרצה בכיר בקריה האקדמית אונו והיה החשב הכללי במשרד האוצר בשנים 2003-2007



פועל במפעל ג'נרל מוטורס. על המכונית שאותה הוא מרכיב תלה את השלט: 'הצילו את המשרות שלנו'


פול קרוגמן מציין כי אחת הסיבות למשבר הכלכלי היא תמריצים מעוותים הנובעים מרגולציה חסרה או מהעדפת מקורבים, או כפי שהתופעה הזאת מוכרת בישראל: יחסי הון-שלטון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו