שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ליאור פרידמן
ליאור פרידמן

תחקיר שפירסם בחודש שעבר ערוץ 4 הבריטי, חשף את העובדה שב-2007 היה הכור הגרעיני סייזוול בחוף המזרחי של בריטניה, בסכנה לתאונה גרעינית חמורה. בחודש ינואר באותה שנה, היה פיצוץ בצינור שבו זורמים המים המקררים את ליבת הכור, וכ-10,000 גלונים של מים נגועים בחומרים רדיואקטיוויים נשפכו לאוקיינוס האטלנטי. התקלה התגלתה ותוקנה רק כעבור עשר שעות.

הנהלת הכור הרגיעה את הציבור הבריטי באומרה שהתאונה טופלה במלוא הרצינות וכי לא היתה סכנה אמיתית לסביבה, שכן רמת הרדיואקטיוויות במים שנשפכו לים, עמדה בתקן המותר. ובכל זאת, טענו עורכי התחקיר, העובדה שהתאונה אירעה והתגלתה באיחור כה רב, יש בה כדי להדאיג.

איך ייראה עולם ללא אטום? סיקור מיוחד

מוקדם יותר השנה פירסמה ממשלת בריטניה את תוכניתה לבנות 11 כורים אטומיים. הכורים הראשונים, שהחוזים להקמתם כבר נחתמו, יתחילו להפיק חשמל מסחרי בשנת 2016. תנופת התכנון הזאת מתרחשת במקומות שונים בעולם וגם בישראל נשמעים קולות הקוראים לשימוש באנרגיה גרעינית להפקת חשמל. המגמה העולמית להפחתת גזי החממה, השינויים המדאיגים באקלים והתנודות החריפות במחירי הנפט, עשויים לדחוף עוד ועוד ממשלות לפתרון הגרעיני.

אל מול מחאותיהם של ארגונים ירוקים דוגמת גרינפיס, המצביעים על הסכנות הסביבתיות הצפויות כתוצאה משימוש באנרגיה גרעינית, קיימת השאיפה של מדינות רבות להקטין את התלות שלהן בדלק מאובנים, ולעמוד בדרישות של האמנות הבינלאומיות בנוגע לפליטת דו תחמוצת הפחמן. אם מוסיפים לזה את המאמץ למצוא חן בעיני המצביעים, שחלקם רואים בכורים גרעיניים פתרון ידידותי לסביבה, אפשר להבין מדוע עשרות מדינות מתכננות מאות כורים גרעיניים.

בריטניה, המדינה הראשונה שניצלה את כוח האטום להפקת חשמל, משתמשת בחשמל גרעיני זה יותר מחמישה עשורים. עשר שנים אחרי ההרס שזרעו ההפצצות בהירושימה ונגסאקי, כבר זרם ברשת הבריטית חשמל שמקורו בתחנת כוח גרעינית. כיום פועלים בבריטניה 19 כורים המספקים כ-19% מתצרוכת החשמל של המדינה.

איטליה החלה להפיק חשמל מאנרגיה גרעינית משנת 1963, אך בשנת 1987, בעקבות אסון צ'רנוביל, הוחלט במשאל עם לסגור את שני הכורים הפעילים שהיו ברשותה. החודש הפתיע הסנאט האיטלקי כשאישר ברוב של 245 מול 205, את השימוש באנרגיה גרעינית. שר התעשייה האיטלקי, קלאודיו סקאיולה, אמר כי השינוי נובע מהתלות הגדולה במקורות אנרגיה שמחוץ למדינה, מהמחיר הגבוה שמשלמים האיטלקים עבור חשמל, פי 1.6 מהממוצע האירופי, וגם מהעובדה שמפלגת הירוקים נעלמה מהפרלמנט.

כבשים תחת השגחה

על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), משנת 1956 ועד 1989 נבנו בעולם 423 כורים גרעיניים. ב-20 השנים הבאות גדל מספרם של הכורים הפעילים ב-13 בלבד. הטראומה של צ'רנוביל גרמה למדינות רבות לסגת מרעיון הגרעין האזרחי. סולם INES שהוצג על ידי סבא"א ב-1990, מדרג את התאונות הגרעיניות לפי מידת חומרתן מ-1 עד 7, כשדרגה 1 מצביעה על אי סדירות בפעולות הכור ודרגה 7 על תאונה רצינית כמו זו שגבתה בצ'רנוביל את חייהם של 56 בני אדם וגרמה לפגיעה במאות אלפים.

למרבה המזל, אחרי צ'רנוביל נרשמו בעולם רק מעט תקלות חמורות. הקשה שבהן אירעה לפני עשר שנים בכור הגרעיני בטוקאימורה שביפאן. בתאונה, שהוגדרה בדרגה 4, מתו שניים מעובדי הכור בעקבות הקרינה אליה נחשפו ומאות אחרים נפגעו. אבל ההשפעות של פיצוץ הכור הגרעיני בצ'רנוביל נמשכות גם כיום, 23 שנים אחרי האסון. השרה הממונה על בריאות הציבור בבריטניה, הודתה לאחרונה כי כ-370 חוות חקלאיות, שבהן מאות אלפי ראשי צאן, עדיין נמצאות תחת פיקוח הדוק והגבלות וטרינריות, בשל החשש שנפגעו מנשורת רדיואקטיווית שהגיעה מגבול אוקראינה-בלארוס.

אולם החשש מפני תקלות הוא רק אחד הגורמים המעכבים פיתוח מואץ של אנרגיה גרעינית. הארגונים הירוקים, ובראשם גרינפיס, נאבקים בחירוף נפש נגד המגמה. "כל דולר המבוזבז על מחקר בתחום האנרגיה הגרעינית, הוא דולר שנגזל מהפתרון האמיתי לשינויים באקלים", טוענת ד"ר ריאן טואל, הפיסיקאית ההולנדית שמובילה את המאבק. לדבריה, אנרגיה זו היא למעשה המכשול העיקרי בפני פתרונות נקיים, בטוחים וזולים יחסית.

טואל מונה אחת לאחת את הסכנות הסביבתיות הטמונות בפתרון הידידותי לכאורה: כריית האורניום, שינועו ועיבודו גורמים לזיהום סביבתי גדול; הפסולת הרדיואקטיווית שנותרת אחרי עיבוד האורניום טעונה הטמנה והגנה, כדי למנוע זליגה של חומרים רדיואקטיוויים למי התהום; ולבסוף, סכנת הפצצות "המלוכלכות" שטרוריסטים עלולים להפיק משאריות הפסולת הרדיואקטיווית.

"קשקוש", מגיב לטענות הפרופסור אריה דובי מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "זו האנרגיה היחידה שיש בכמויות מספיקות והיא לא מזהמת את האטמוספרה בתהליך הייצור שלה". סוגיית האנרגיה היא סוגיה של חיים ומוות, מסביר דובי בלהט. "זה ייקח בין 50 ל-150 שנה עד שייגמרו הנפט, הפחם והגז על כדור הארץ, אבל הצרות יתחילו לפני כן. כבר עכשיו ארצות הברית מייבאת שני שלישים מכמות המשאבים הנחוצים לה לייצור אנרגיה. בעולם שבו האוכלוסייה גדלה בקצב מבהיל, יתחילו תוך זמן קצר מתחים כתוצאה ממחסור באנרגיה. על זה בדיוק פורצות מלחמות".

דובי מרגיע ואומר שהכורים המודרניים הם כמעט נטולי סיכונים. בכורים המתוכננים כיום, הוא אומר, לא יכולה לקרות תקלה מהסוג שקרתה בצ'רנוביל, כשליבת הכור נמסה כתוצאה מהפיצוץ. "גם אם יהיה פיצוץ בכור גרעיני מהסוג החדש, התהליך הוא כזה, שהאוויר יכול לצנן את הבעירה ולא חייבים קירור במים".

גם הסיכון של פצצה "מלוכלכת" לא מדאיג אותו: "אני לא רואה מצב שבו טרוריסטים פורצים לכור וגונבים ממנו מוטות של דלק גרעיני. מלבד זאת, הפקת פלוטוניום משיירי דלק גרעיני היא מסובכת מדי".

לא בישראל

איזה תסריט אימה מדאיג פחות אם כך, זה המנבא שחורות לסביבה כתוצאה משימוש באנרגיה גרעינית או זה החוזה מלחמות עולמיות על מקורות אנרגיה אם לא נאמץ טכנולוגיות גרעיניות להפקת חשמל? הרנסנס העולמי של אנרגיה גרעינית, מרמז על כך שמשברי האנרגיה והאקלים דוחפים לפתרון גרעיני.

ואיפה ישראל בסרט הזה? אמנם הכור הגרעיני בדימונה נבנה בסוף שנות ה-50 במקביל לפריחתם של כורים דומים ברחבי העולם, אבל ישראל לא רתמה את הטכנולוגיה הזאת למשק האנרגיה המדולדל שלה. לפי הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל, באחרונה התחדש העניין בהקמת כור כוח. הבעיה היא, שישראל אמנם מקבלת מסבא"א סיוע טכני כולל תמיכה בהכשרת מדענים ישראלים, אבל היא מנועה מקבלת טכנולוגיה גרעינית, שתאפשר לה בניית כורים להפקת חשמל מפני שלא חתמה על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. לפי הוועדה לאנרגיה אטומית, לישראל אין כוונה לבנות כור כוח בכוחות עצמה בעתיד הקרוב. וכך היא מפגרת אחרי מדינות כצרפת, בלגיה ושוויץ, שמשתיתות חלק ניכר מתצרוכת החשמל שלהן על כורים גרעיניים.

לא במפתיע, המובילות בתחום הן מדינות הגוש הסובייטי לשעבר. בולטת בהן ליטא, המדינה השנייה בעולם, אחרי צרפת, שמשק החשמל שלה מבוסס ברובו על אנרגיה גרעינית. ברשותה של ליטא, שבה 3.5 מיליון תושבים, מפעל אחד לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. מפעל "איגנלינה", שבנייתו החלה על ידי ברית המועצות בסוף שנות ה-70, מייצר 70% מתצרוכת החשמל של המדינה, והחשמל מהכור מהווה חלק נכבד מהייצוא של ליטא.

הכור הראשון, שהוקם שם בסוף שנות ה-70, סגר את שעריו בשנת 2004, וליטא הבטיחה, כאחד מהתנאים לקבלתה לשוק האירופי המשותף, לסגור גם את הכור השני עד סוף 2009. עובדה זו עלולה להציב אותה בפני משבר אנרגיה חמור והפרלמנט הליטאי כבר קבע שעתיד הכור יוכרע במשאל עם. הכור הליטאי הוא מאותו דגם שהתפוצץ בצ'רנוביל - האם זה עושה אותו וכורים אחרים הפזורים ברחבי מדינות הגוש הסובייטי בטוחים פחות?

"אין כורים בטוחים", מתריעה טואל. "בעולם אין ניסיון עם כורים ?זקנים' ולכן בעיות בלתי צפויות מתרחשות כל הזמן". רוב הכורים הפעילים כיום בעולם הם מהדור השני של הטכנולוגיה, היא מסבירה. "לכורים מהדור הרביעי, הבטוח יותר, חלומה של התעשייה, נצטרך לחכות עוד זמן רב".

כנראה שיש מי שלא מפסיקים לחלום. קירק סורנסן, מהנדס אווירונאוטיקה אמריקאי, הציג בחודש שעבר בכנס בינלאומי במנצ'סטר, בריטניה, דגם של כור גרעיני המבוסס על הפקת אנרגיה מהיסוד הרדיואקטיווי תוריום. הרעיון, שאמורה להיות בטוח יותר, נוסה כבר בשנות ה-50 על ידי צבא ארצות הברית, אבל נזנח בגלל חוסר האפשרות לייצר בו נשק גרעיני.

בדרום אפריקה שוקדים על פתרון אחר של כורים מדגם "עריסת חלוק הנחל". אלה כורים קטני מידות ולכן מאיימים פחות, שליבתם עשויה ממאות אלפי מתקנים כדוריים בגודל כדורי טניס, שבמרכזם מצוי הדלק הגרעיני. חברת טושיבה היפאנית הכריזה לפני שנתיים שבכוונתה לפתח מיני-כורים ביתיים, רעיון שמלהיב את פרופ' דובי: "אתה קובר את הכור הזה בחצר, ומקבל חשמל ביתי ל-40 שנה". לדעתו, את הפסולת הגרעינית ניתן יהיה פשוט לשלוח לחלל. זה אולי יקר, אבל אפשרי.

כור מחצבתם

בעולם פעילים כיום 436 כורים לשימושים אזרחיים, בעיקר לייצור חשמל. 47 כורים אחרים נמצאים בבנייה וכמה מאות כורים בתכנון

הכור הראשון שסיפק חשמל נבנה מדרום למוסקווה, ב-1954. הכור הראשון שסיפק חשמל ציבורי הושלם בבריטניה ב-1956

כורים אזרחיים מייצרים 15% מהחשמל המופק בעולם. שיעור החשמל המופק מגרעין משתנה ממדינה למדינה. לדוגמה: 77% בצרפת, 28% בגרמניה, 20% בארה"ב, 17% ברוסיה ו-2% בהודו ובסין

המדינות בהן מספר הכורים הרב ביותר: ארה"ב (104), צרפת (59), יפאן (53), רוסיה (31) ודרום קוריאה (20)

באף מדינה ערבית אין כיום כורים אזרחיים פעילים, אך רבות מהן, בהן כוויית, מצרים וירדן, הצהירו שבכוונתן להקים כאלה כדי להגביר את ייצור החשמל

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ