בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | למה באמת הכריז בן גוריון על הקמת המדינה

• בטבח שאירע לפני 80 שנים, רוב יהודי חברון ניצלו הודות לשכניהם הערבים • ולמה באמת הכריז בן-גוריון על הקמת המדינה?

תגובות

ביום שני הקרוב ימלאו 80 שנים לטבח חברון. את הנרטיב המקובל של הטבח חיבר רחבעם זאבי. "עשו זאת כל ערביי חברון, למעט בודדים מביניהם שנתנו מחסה לשכניהם היהודים, וכך נהפכה עיר הקודש חברון לעיר ההריגה", כתב זאבי. הוא תיאר את הטבח כפוגרום. אין זה תיאור מדויק: לא כל ערביי חברון השתתפו בטבח ורוב היהודים בעיר ניצלו הודות לשכניהם הערבים.

ערב הטבח התגוררו בחברון בין 600 ל-800 יהודים. הם השתייכו לשתי קהילות, אשכנזית וספרדית. בשבת, 24 באוגוסט 1929, נרצחו בעיר 66 יהודים, כשליש מהם תלמידי הישיבה, ובין היתר גם נשים וילדים; עשרות נפצעו, בהם פצעים קשים. הניצולים מסרו עדויות זוועה מחרידות. הטבח בחברון שייך לשורת מעשי אלימות בין יהודים לערבים שפרצו בימים ההם במקומות שונים בארץ וסיכומו הרשמי: 133 יהודים ו-116 ערבים נהרגו, 339 יהודים ו-232 ערבים נפצעו.

רוב הנרצחים בחברון לא היו ציונים. רבים מהם אף התנגדו לציונות. נראה שהרוצחים שפרצו לבתיהם פעלו מתוך שנאה דתית ונראה שלא הבדילו בין יהודים ציונים לאנטי-ציונים. אך טבח היהודים בחברון לא היה "פוגרום" במובן ההיסטורי של המונח, שכן בניגוד להתקפות על יהודי מזרח אירופה, השלטונות לא יזמו אותו והמשטרה לא עמדה מנגד. משטרת חברון היתה חלשה מדי, אך מפקדה, ריימונד קפראטה, עשה כמיטב יכולתו כדי להציל אנשים רבים ככל האפשר. 30 שנים לאחר מכן כתב דוד בן-גוריון: "מה יכול קצין בריטי יחיד לעשות בעיר כחברון?"

בארכיון הציוני שמורות רשימות של יהודים שניצלו בבתי ערבים: אחת מהן מונה 435 שמות. לפחות מחצית מכל הקהילה מצאה אפוא מקלט ב-28 בתים; בכמה מהם קלטו עשרות יהודים. חודשים אחדים לאחר הטבח התעוררה השאלה אם יש לשלוח מכתבי תודה רשמיים לערבים שהצילו יהודים. עורך הדין הידוע שלמה הורוביץ, שייצג רבים מנפגעי הטבח, המליץ להימנע מכך. עם זאת המליץ הורוביץ להודות לרופא מצרי ששהה ביום הטבח בחברון ושמו דוקטור עבד אל-עאל. לבד מהטיפול שהעניק לפצועים, הציל בעצמו משפחה שלמה. הורוביץ כתב כי מדובר באיש נאור, אנטי לאומני, חדור תחושת חובה רפואית. אחד מראשי הסוכנות היהודית כתב לאל-עאל שיהודי הארץ חשים כלפיו הערכה והכרת תודה.

ד"ר ארז כסיף, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת באר שבע, ידע השבוע רגע של נחת מהסוג שרק סופרים מכירים: הוא קבע את הנקודה מאחורי המלה האחרונה בספר חדש שכתב. כסיף היה מרוצה: אם יהיה לו מזל, הספר יחולל שערוריה. הוא אמור להיקרא "מדוע ?באמת' הוקמה מדינה ישראל" והתשובה היא שדוד בן-גוריון הכריז על עצמאות המדינה ב-14 במאי 1948 כי פחד שמנחם בגין יעשה זאת בעצמו. בן-גוריון גם חשש שאצ"ל ירצח אותו, כסיף קובע.

באחרונה הציג כסיף את התזה הזאת בכנס חוקרים רב-תחומי שנערך בירושלים מטעם מכללת אריאל ובית מורשה. הוא מבקש לקדם תיאוריה כללית בדבר משקלם של גורמי פנים בקביעת מדיניות החוץ. לגבי ישראל, הנרי קיסינג'ר כבר ניסח זאת בעבר: לישראל אין מדיניות חוץ. הכל פוליטיקה לצורכי פנים.

לדברי כסיף, הבריטים החליטו לעזוב את ארץ ישראל כתוצאה מהמאבק המזוין של אצ"ל ולח"י. לקראת צאתם היה ברור שתקום מדינה יהודית, אך השאלה האמיתית היתה מי ישלוט בה. בן-גוריון ידע שאצ"ל ולח"י נהנים מתמיכה רחבה בציבור - ואז באה ההתקפה על דיר יאסין ובעקבותיה בריחה המונית של פלסטינים. גם התפתחות זו נזקפה לזכותם של אצ"ל ולח"י.

הכרזת העצמאות הובילה בהכרח למלחמה עם מדינות ערב. בן-גוריון העריך שצבאות ערב חזקים מצה"ל; אף על פי כן "חירחר מלחמה". זה היה הימור מסוכן ולא היה עומד "במבחן וינוגרד", כותב כסיף וקובע: בן-גוריון רצה במלחמה. ייתכן שגם ההחלטה שלא לקבוע במגילת העצמאות את גבולות המדינה נבעה מהרצון "לשפוך שמן על מדורת הסכסוך וללבותו", שהרי כל עוד השאלה נשארה פתוחה, איימה ישראל על שלמותן הטריטוריאלית של המדינות השכנות וגבר הסיכוי שתהיה מלחמה. המניע - בן-גוריון קיווה להיות המצביא שתחת הנהגתו המדינה ניצלה ובכך יובטח שלטונו. כסיף אומר שלא גילה מידע חדש להוכחת התזה הזאת. הוא מסתפק בהצגת נרטיב חדש. הוא מקווה לפרסם את ספרו לקראת יום העצמאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו