שליש מבתי הספר המצטיינים - במגזר הערבי

משרד החינוך פרסם את רשימת התיכונים שתלמידיהם השיגו ממוצע של יותר מ-90 בבחינות הבגרות. בראש הרשימה - התיכון למדעים ולאמנויות בירושלים

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אור קשתי
אור קשתי

בראש רשימת התיכונים המצטיינים בישראל, שנרשם בהם השיעור הגבוה ביותר של בעלי "תעודת בגרות מצטיינת", נמצא התיכון למדעים ולאמנויות בירושלים - כ-52% מהתלמידים בכיתה י"ב השיגו ציונים גבוהים במיוחד בבחינות הבגרות. כך עולה מנתונים שפרסם משרד החינוך, המתייחסים לשנת הלימודים תשס"ח.

רוב בתי הספר הנמצאים ברשימת 15 המצטיינים הם מוסדות פרטיים, הממיינים תלמידים וגובים שכר לימוד גבוה מההורים. לעומתם, מערכת החינוך הרשמית, זו הציבורית "הרגילה", איננה מיוצגת כמעט כלל ברשימה.

לפי נתוני משרד החינוך, את הרשימה מוביל התיכון למדעים ולאמנויות, בהפרש ניכר מהמקום השני - "מכללת אלביאן" בדיר אל אסד (40.58%).

במקום השלישי נמצאת האולפנה התורנית "חורב" בירושלים (36.08%), ברביעי התיכון הבפטיסטי בנצרת (31.17%), ובמקום החמישי נמצא התיכון העירוני דתי לבנות ברמת גן (31.03%).

התלמידים המצטיינים שייכים לשתי קטגוריות: בעלי ממוצע משוקלל של 90 נקודות ומעלה בכלל בחינות הבגרות, כשהתלמיד נבחן בלפחות 30 יחידות לימוד; או ממוצע של 95 נקודות במקרה שהתלמיד נבחן ב-25 יחידות לימוד. מדי שנה, רק אלפים ספורים של תלמידים מוגדרים כתלמידים "מצטיינים".

40% מבתי הספר המצטיינים הם דתיים-לאומיים (כולם אולפנות לבנות), שליש שייכים למגזר הערבי וכ-26% לזרם החינוך "הכללי". הרוב המכריע של בתי הספר, ללא הבדל מגזר, הם במעמד "מוכר שאינו רשמי". כלומר פרטי למחצה.

בהשוואת נתונים מלפני שנתיים עולה כי כמחצית מ-15 התיכונים ברשימה הנוכחית כבר הופיעו בעבר ברשימות המצטיינים, במיקום פחות או יותר מקביל.

מנתונים נוספים שפרסם אתמול משרד החינוך עולה, כי גם בבחינות הבגרות בשנת הלימודים תשס"ח המשיכו הבנות להשיג ציונים גבוהים יותר מהבנים - בכל מקצועות החובה. תופעה זו נרשמה גם בשנים קודמות. פער גדול יחסית נרשם כמו אזרחות (כחמש נקודות) וספרות (כשבע נקודות). יתרון הבנות נשמר גם במקצועות "הבחירה", בהם ביולוגיה, כימיה ופיזיקה.

"ההצלחה שלנו עשויה מהרבה מרכיבים, ובראש ובראשונה צוות איכותי ומתן יחס אישי לתלמיד", אומר חיזקי אריאלי, מנכ"ל "העמותה למצוינות בחינוך" שמפעילה את "התיכון למדעים ולאמנויות". בית הספר עורך מבחני מיון, ושכר הלימוד בו מגיע ל-2,500 שקל בחודש. לדברי אריאלי "אסור להסתכל על מרכיב אחד בודד בהצלחה. אם היינו מסתפקים רק במיון תלמידים, לא היינו מגיעים לתוצאות האלה. התיכון שלנו רשם גם הישג כש-100% מתלמידי שכבת י"ב עברו את בחינות הבגרות במתמטיקה ובאנגלית".

לדברי מנהל "מכללת אלביאן", עלי אסדי, רוב התלמידים אצלו באים ממשפחות מוסלמיות, מכל צפון הארץ. תנאי הקבלה לבית הספר הוא ציון 85 ומעלה בסוף חטיבת הביניים. "בית הספר נמצא בבעלות פרטית, אבל יש שיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך. למורים אצלנו אין קביעות: אם אני רואה מורה עייף או שמרן, ישר מסלקים אותו. האפשרות לבחור את המורים משפיעה על ההישגים של התלמידים", אמר.

לדברי עודד מייזליש, מנהל אולפנת "חורב" בירושלים, "הבנות שלנו עובדות קשה מאוד, אבל מעבר לכך המסר המרכזי של האולפנה הוא מצוינות ומיצוי עצמי. יש אצלנו דגש חזק מאוד על תורה ודרך ארץ. החיבור לערכים ולמצוינות מניב את התוצאות". האולפנה עורכת מבחני כניסה לתל1מידות, ומייזליש סירב להתייחס לגובה שכר הלימוד הנדרש בה.

רשימת בתי הספר המצטיינים לא מפתיעה את הפרופ' חיים אדלר מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל בתחום החינוך. "זאת לא חוכמה להגיע להישגים גבוהים אם מקיימים מבחני מיון ודורשים שכר לימוד גבוה", אמר. "במערכת הציבורית נשארים התלמידים הממוצעים, או אלה שמתחת לכך, כי הטובים נשאבים לבתי ספר פרטיים למחצה. אלה מוסדות פרטיים על חשבון המדינה, שבונה את הבניינים ומשתתפת במימון שכר המורה. אסור להשלות את עצמנו: בלי השקעה מסיבית בחינוך הציבורי, שכולל את רוב התלמידים, לא נצליח להביא לשיפור ההישגים".

בשבוע שעבר תקף שר החינוך, גדעון סער, את בתי הספר במעמד "מוכר שאינו רשמי". "לא יכול להיות שהתוצאה של הקמת בית ספר כזה תהיה סגירת בית ספר רשמי", אמר, "המציאות שנוצרה במשך עשרות שנים היא בלתי נסבלת ומעוותת. הקלות של הקמת בתי ספר פרטיים במימון ציבורי מחלישה את מערכת החינוך הרשמי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ