היום לפני 36 שנים: הנרי קיסינג'ר היהודי מתמנה לשר-חוץ, והעולם חושש - בעולם - הארץ

היום לפני 36 שנים: הנרי קיסינג'ר היהודי מתמנה לשר-חוץ, והעולם חושש

22.9.1973 היום לפני 36 שנים:

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טל לוי
לין

ד"ר הנרי קיסינג'ר ענה על שאלות במסיבת עיתונאים באוגוסט 1973 כשאחד הנוכחים ביקש להבהיר סוגייה קשה. קיסינג'ר, יהודי שמשפחתו היגרה לארה"ב מגרמניה ערב מלה"ע השנייה, היה מועמד בטוח למשרת שר החוץ; אם יתמנה, יהיה ליהודי הראשון בארה"ב לשמש בתפקיד.

"ד"ר קיסינג'ר, כיצד תרגיע את הערבים בקשר למדיניות החוץ האמריקאית", שאל העיתונאי, "לאור הרקע המשפחתי והמורשת הלאומית שלך?" קיסינג'ר, יועצו המוערך של הנשיא ניקסון ומרצה בהרווארד, היה חד משמעי. "התבקשתי לנהל את מדיניות החוץ של ארה"ב ואנהל אותה בלי להתחשב במורשת משפחתי", ענה, והעביר את משקל זהותו למדינתו: "אין מדינה בעולם בה יכול היה אדם עם הרקע שלי יכול אפילו להיחשב למועמד למשרה כמו זו".

אבל העיסוק ביהדותו של קיסינג'ר נמשך. שלושה ימים אחר כך מייק מאנספילד, מנהיג סיעת הרוב הדמוקרטי בסנאט, הביע את ביטחונו "כי מוצאו היהודי של ד"ר הנרי קיסינג'ר לא יהווה מכשול בדרכו של שר החוץ המיועד בניהול מדיניות ארה"ב במזה"ת". מאנספילד, שצוטט ב"הארץ", הוסיף גם שלדעתו קיסינג'ר יפעל אך ורק למען האינטרס האמריקאי.

אך אחרים חלקו על מאנספילד. ב-9 בספטמבר דיווח "הארץ" כי ועדת החוץ בסנאט קיבלה "339 מכתבים, שכולם פרט לאחד מתנגדים למינוי. בערך במחציתם מותקף קיסינג'ר כיהודי, כציוני וכסוכן של חוגים פיננסיים יהודיים בין-לאומיים". במכתבים אחרים טענו כנגדו בשל מבטאו הגרמני, שנשתמר מילדותו.

בישראל, סקר "הארץ" בקרב האוכלוסייה היהודית העלה כי 36.6% סבורים שהמינוי "יביא להגברת הלחץ על ישראל להגיע להסכם שלום". יצחק רבין אמר לזאב שיף - שתיארו כ"ישראלי שקיים את הקשרים האישיים ההדוקים ביותר עם ד"ר קיסינג'ר" - כי "כיום יש הסכמה בבית הלבן ובסטייט דפרטמנט כאחת, שישראל חזקה חשובה לארה"ב".

ההשערות והספקות התחייבו מנחשוניותו של קיסינג'ר כיהודי הראשון במשרה; מן הסתם היו מתלווים לחילופים במשרה רמה זו גם אילו היה המועמד פרוטסטנטי. אבל קיסינג'ר היה מתעתע לא רק בשל אלה. "הוא אחד האנשים המיסתוריים ביותר בעולם - למרות שהוא מן המפורסמים שבהם", כתב עליו סופר "הארץ" אברהם פז. לפני שנים, סיפר פז, קיסינג'ר "כתב נאום למושל ניו יורק דאז, נלסון רוקפלר. זמן מה לפני השמעת הנאום שיגר אליו רוקפלר שליח שדרש להכניס כמה תיקונים בנאום. השיב קיסינג'ר לשליח: ?שאל נא את נלסון, אם ברוכשו ציור של פיקאסו הוא קורא לצייר שלטים להכניס בו תיקוני צבע?' אפיזודה זו", העריך פז, "מצביעה על שיעור הבטחון העצמי וחריפות המוחין של מי שמונה השבוע למיניסטר החוץ של ארה"ב". כמרצה בהרווארד, "קיסינג'ר עלה בתחומי מקצועו", וכאשר תם פרק הרווארד והחל פרק הדיפלומטיה, "הופיע הנרי קיסינג'ר חדש, קל יותר ב-25 ק"ג, בעקבות דיאטה... חוש ההומור הטבעי שלו סיפק הרבה חומר לעיתונאים". גם "בילוי עם כוכבות קולנוע וצבירת שעות טיסה בין אירופה לארה"ב" האדירו את זוהרו. לכתבה נלווה איור של קיסינג'ר בדמות סופרמן, סימן נשיקה לוהטת על לחיו, ועל חזהו, שנראה מבעד לחולצת כפתורים פתוחה, מתנוססת האות K. אבל צוהר ללבו לא נפער. "הוא חידה, שישראל ויהודי ארה"ב לבטח ירצו לעמוד על פישרה, מוקדם ככל האפשר", כתב פז.

ב-22 בספטמבר, אחרי שהיות ועיכובים, קיסינג'ר נמשח לשר החוץ. "בעת הטקס הנוצץ... הניח קיסינג'ר את יד ימינו על ספר תנ"ך, שהוחזק בידי אמו, ונשבע ?להגן על חוקת ארה"ב נגד כל אויביה מחוץ ומבית'", דיווח העיתון.

למחרת הזמין 13 שגרירים ערביים לסעוד על שולחנו כ"מחוות התפייסות". שבועיים אחר כך פרצה מלחמת יום כיפור.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ