בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברים שאנחנו לא יודעים | מאיפה בעצם באו האשכנזים?

של מי הגעפילטע פיש הזה

5תגובות

אחרי שדיכאו הרומאים את המרד הגדול ביהודה, חזרו הליגיונרים הגרמאנים שהשתתפו בשריפת בית המקדש לאירופה, והתיישבו בבתיהם ליד נהר הריין. כמזכרת מהמרד, הם הביאו עמם מספר רב של שבויות יהודיות יפות מראה, לספק את תאוותם. כך מספר ההיסטוריון היהודי בן המאה ה-19, היינריך גרץ, בכרך החמישי של ספרו "ההיסטוריה של היהודים". לפי גרסתו, "הילדים שנולדו כתוצאה ממיזוג הדם הגרמני והדם היהודי חונכו על ידי אמהותיהם היהודיות, כי אבותיהם לא התעניינו בהם". לטענתו, בני התערובת האלה היו מייסדיה הראשונים של הקהילה היהודית בגרמניה, והאבות הקדומים של אחת הקבוצות בעלות התפקיד המכריע ביותר בהיסטוריה האנושית: האשכנזים.

תיאוריית הליגיונרים הגרמאנים של גרץ עשויה לעורר צמרמורת קלה בגב. הוא פירסם אותה ב-1860, בלי שידע לנחש את עתיד יחסיהם של הגרמנים והאשכנזים. אלא שממילא, גרץ אינו מביא לתיאוריה שום סימוכין, ונראה שהיא מופרכת לגמרי. יותר מכל, היא מבטאת את המסתורין בנוגע למקורם של היהודים האשכנזים. לפחות על הסוף אין עוררין: ערב מלחמת העולם השנייה היו האשכנזים עם גדול ורב - תשעה מיליון נפש, בעיקר במזרח אירופה, 92% מהעם היהודי.

אך מהיכן הגיעו? התעלומה הראשונה נוגעת למקורן של הקהילות הקטנות שהתקיימו בעמק הריין לפני כאלף שנה. במחשכי ימי הביניים, בין הריין ללואר, הופיעו על במת ההיסטוריה כמה משפחות של יהודים עקשנים. באותה תקופה, אירופה המערבית לא היתה עדיין "אירופה הקלאסית". רחוק מכך. אפשר אולי להשוות אותה לאפגניסטאן של היום: שטח הפקר, המיושב בדלילות בשבטים אנאלפביתים הנתונים למרותם של נסיכים אלימים. זה לא מנע מהקהילות היהודים המבודדות להתבסס בוורמס, מיינץ ורגנסבורג, ולפתח מסורות לימוד ואורחות חיים שהבדילו אותם מהנוצרים שסביבם, וגם מיהודי ספרד ובבל. "מדובר בקהילה מרוחקת, אי שם בארצות הקור, שתתפתח לעדה של מיליונים", אומר ההיסטוריון אשר פרישמן, מחבר הספר "האשכנזים הראשונים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), "אבל השורשים של העדה הזאת הם אניגמה".

ידוע שקהילה יהודית קטנה התקיימה בקלן שעל הריין בשנת 321, בסוף ימיה של האימפריה הרומית. אלא שלדברי פרישמן, "מהמאה הרביעית ועד סוף המאה השמינית, יש שתיקה של המקורות בנוגע ליהודים בגרמניה, הם לא קיימים. חור שחור. לכן אני לא מאמין שיש המשכיות או קשר בין היהודים שישבו בקלן לאשכנזים".

ההשערה המקובלת על רוב החוקרים היא, שראשוני היהודים באשכנז היו סוחרים שבאו מאיטליה בסביבות המאה השמינית. "כנראה הם עברו מדרום איטליה לצרפת דרך האלפים, ועלו צפונה בנהרות", מסביר ההיסטוריון פרופ' קנת סטואו מאוניברסיטת חיפה. "בהדרגה הם התרבו, אבל לאורך כל ימי הביניים מדובר במספר קטן מאוד". פרישמן מצא הוכחות לכך שגידול הקהילה נבע בין השאר מגיור גויים שעבדו בבתי היהודים. "מדובר בעיקר בשפחות", הוא אומר, "כי הזכרים פחדו מהמילה. כך נוספו הרבה יהודים חדשים לקהילה בין המאה התשיעית למאה ה-11".

התעלומה השנייה קשה לא פחות: כיצד הפכה הקהילה הזעירה בגרמניה ל"עם היידיש" ששיגשג בפולין ובאוקראינה מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20? במאות ה-13 וה-14, החלו יהודים לנוע מזרחה לפולין, בעיקר עקב הרדיפות באירופה המערבית. אלא שהיקף ההגירה היה מצומצם: ההיסטוריון סאלו בארון, מעריך שב-1300 היו בפולין ובליטא כ-5,000 יהודים (לעומת רבע מיליון בספרד לפני הגירוש). עד שנת 1500 עלה מספרם לכ-30 אלף, והנה, בסביבות 1650 כבר היו בפולין כ-450 אלף יהודים.

לפי הקפיצה הדמוגרפית הזאת, ליהודים היתה יכולת התרבות כמעט על-טבעית, מה שהוליד את התיאוריה הידועה, שהאשכנזים כלל לא הגיעו מאשכנז, כלומר מגרמניה, אלא מהדרום. הגרסה הפרובוקטיווית של התיאוריה טוענת שיהודי פולין באו מממלכת הכוזרים - ממלכה מסתורית של שבטים ממוצא טורקי ששכנה בקווקז. לפי כמה עדויות, מלכי הכוזרים התגיירו לפני שממלכתם הובסה ונכבשה. מכאן הסיקו מלומדים אחדים שהכוזרים הם שסיפקו את התרומה הדמוגרפית ליהדות אשכנז, ורק המסורת הדתית הגיעה מגרמניה.

ספק אם נדע מה הם המקורות האמיתיים של יהדות אשכנז. גם מחקרים גנטיים לא מסייעים בפתרון החידה. אז אולי עדיף לאמץ את התיאוריה של גרץ. מעל הגעפילטע-פיש, נחמד לדמיין את בני הצד האשכנזי של המשפחה כצאצאיהם של ליגיונרים רומאים חטובים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו