בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברים שאנחנו לא יודעים | לאן נעלם האימאם מוסא א-סאדר?

בולט בהיעדר

תגובות

כינויו של מוסא א-סאדר, מאנשי הדת הבולטים של העדה השיעית בלבנון בשנות ה-70, הוא "האימאם הנעלם". האיש, שנחשב אז למנהיג הפוליטי החשוב ביותר של העדה, הצליח לקדם את זכויות השיעים בלבנון ולפרוץ להם דרך בכל האמור במעמדם הפוליטי במדינה.

אבל ב-31 באוגוסט 1978, כשהיה בביקור בלוב, הוא נעלם. הוא יצא מבית המלון שבו התאכסן לפגישה עם שליט לוב, הקולונל מועמר קדאפי, ומאז לא נודעו עקבותיו. בלוב טענו כי עלה על מטוס לרומא, אך היו מי שהאשימו את קדאפי בחיסולו לפי בקשת השאה האיראני (סאדר היה ממתנגדי השאה).

מאז נהפכה דמותו של "האימאם הנעלם" למיתוס בקרב השיעים, בדומה לדמותו של האימאם ה-12, מוחמד אל-מהדי, שנעלם בשנת 874. במובנים רבים, היעלמו של סאדר יצר חלל מנהיגותי בקרב השיעים, שסלל את הדרך להופעת חיזבאללה ארבע שנים לאחר מכן. אפילו מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, סיפר שבילדותו התנוססה בחדרו תמונתו של סאדר.

"האימאם הנעלם" נולד בקום שבאיראן למשפחה לבנונית והגיע ללבנון ב-1959. בתוך עשור הצליח לערער את מנהיגותן של המשפחות השיעיות הגדולות במדינה והציע לשיעים חלופה פוליטית אקטיוויסטית יותר, בלי לערער את מסגרת הפעולה הלאומית-הלבנונית.

סאדר, יוצא המכללות השיעיות של קום ונג'ף, חתר נגד הקו המסורתי של בכירי השיעה בלבנון, שקרא לניתוק אנשי הדת מהפוליטיקה. הוא קידם את הפירוש הרחב יותר לסמכויותיהם של הפוסקים הדתיים (מוג'תהידים), ולפיו הם רשאים לעסוק גם בעניינים מדיניים ופוליטיים. סאדר סימל במידה רבה את היחסים המורכבים בין השיעים בלבנון לאחיהם באיראן: שניים מארבעת ילדיו נולדו באיראן והשניים האחרים בלבנון. אבל הוא שמר על המסגרת הלאומית הלבנונית וראה בלבנון את מולדתם של השיעים.

בשנות ה-60 לא היה לעדה השיעית מנהיג אחד מוכר. גם הנהגה פוליטית ודתית בולטת וחזקה לא היתה לה. ההנהגה היתה מפוצלת ומחולקת בין משפחות אצולה שונות. מוסא סאדר הצליח לסחוף אחריו את ההמונים ואת המהגרים שחיפשו מסגרת. בתפקידו כראש המועצה האיסלאמית השיעית העליונה דרש מממשלת לבנון להקים בתי ספר, בתי חולים ומוסדות נוספים באזורים שיעיים עניים. הוא אף דרש להגדיל את מספר השיעים המועסקים בשירות הציבורי.

ב-1974 סאדר הקים תנועה פוליטית ראשונה לשיעים, "חרכת אל-מחרומין", תנועת המקופחים, ששימשה מסגרת מאחדת לבני העדה בדרום לבנון, בבקעא ובביירות. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון, ב-1975, השיעים מצאו עצמם ללא הגנה מול העדות האחרות שהפעילו מיליציות חמושות. סאדר יזם הקמת מיליציה חמושה שיעית, "אמל" שמה. בכך אימץ את הטרמינולוגיה השיעית החדשה של האייאתוללה חומייני, שנקט קו לוחמני וראה בחיוב אחיזה בנשק וגיוס המונים באמצעות מושגים שיעיים בעלי מטען דתי עמוק.

היעלמו המשיך להעסיק את העדה השיעית ואת החיזבאללה שנים רבות. כך, בפברואר 2004 נסראללה עצמו תקף את קדאפי ואמר כי עליו "לקבל את האחריות להיעלמו של האימאם מוסא א-סאדר. כולנו תלמידיו. הוא לימד אותנו מה היא התנגדות". לוב לא הגיבה.



כרזה עם תמונת ''האימאם הנעלם'', בביירות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו