בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תריסר שערים לאינסוף

למרות הקושי בהבנתו זכה ספר "יסוד מורא" מאת ר' אברהם אבן עזרא למעמד מכובד בספרייה היהודית במשך הדורות. באחרונה ראתה אור מהדורה מוערת של ספר היסוד הזה

תגובות

ספר יסוד מורא, מאת ר' אברהם אבן עזרא, מהדורת אוריאל סימון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2007, 272 עמודים

אדם רבגוני ויוצר רב פנים היה אברהם אבן עזרא: פרשן המקרא, חוקר הלשון, פילוסוף של הדת, מורה לילדים, אסטרונום ואסטרולוג, חורז לפי הזמנה ומשורר רב השראה, נודד אביון והוגה עשיר-רוח. הוא נולד בטודילה שבצפון ספרד בשלהי המאה הי"א ומת בן 75, ב-1264 או סמוך לה. כבר בהיותו על אדמת ספרד לא התגורר במקום אחד, ואנו מוצאים אותו חליפות בטודילה ובטולדו, בקורדובה, בגרנדה ובמלגה. ב-25 שנותיו האחרונות הירבה אבן עזרא לנדוד מחוץ לספרד, ביבשה ובים, ואת רוב יצירותיו כתב בהיותו בנכר. הוא עשה כשמונה שנים בכמה מערי איטליה, שהה בצפון אפריקה, נדד בפרובנס ובמרכז צרפת, הצפין לנורמנדיה, נחת באנגליה וככל הנראה מת בלונדון או בסביבתה. ייתכן ששהה גם במזרח, ויש טוענים שביקר גם בארץ ישראל, אלא שככל הנראה דבר זה אינו נכון.

אחד מחיבוריו המאוחרים של אבן עזרא הוא ספר "יסוד מורא", ובשמו המלא: "יסוד מורא וסוד תורה". הספר מוקדש לבירור שיטתי מאוד של מהות המצוות ומקומן במחשבה הדתית וביסוד האמונה היהודית. ולא זו בלבד: לדברי פרופ' ישראל לוין, המרבה לעסוק בחכמי ספרד ומשורריה, ואשר דבריו הובאו במבוא למהדורה שלפנינו, "אין כמעט תחום חשוב ביצירתו רבת הפנים של אבן עזרא שאינו נזכר בספר זה בקצרה או באריכות" (עמ' 19).

החשיבות הרבה של בירורים בנושאי המצוות בהגות הדתית היא גלויה ומובנת לכל, אבל העיסוק בכך אינו פשוט כלל ועיקר ואינו נחלת כל אדם. הקריאה בספר והבנתו מחייבות אפוא מאמץ רב, וברור שהספר לא נועד למי שאינו מוכן ומסוגל להתייגע בקריאתו. אלא שבכך לא סגי. לדברי המהדיר, פרופ' אוריאל סימון, שהתמחה בחקר המקרא ומפרשיו ובייחוד בכתביו של אבן עזרא, "יותר משביקש ר' אברהם אבן עזרא להסתיר את סודותיו, הוא התקשה לבטא בבהירות את מחשבותיו. החשיבה שלו קטועה וקופצנית, הטיעון נרגש, וכחני ואסוציאטיבי, והניסוח של דבריו קצר מדי ונוטה לרמזנות" (עמ' 12). קהל המכירים והמוקירים את פירושי אבן עזרא למקרא גדול לאין שיעור מקומץ הנזקקים לכתביו הפילוסופיים. אלו ואלו יודעים שכוחם של דברי סימון יפה בדרך כלל - לא תמיד - גם בפרשנותו של אבן עזרא.

אכן, אבן עזרא צריך לא מעט פרשנות לפירושיו וזו אמנם נעשתה במרוצת הדורות. אלא שפרשנות-על לבדה אינה יכולה לענות על צרכיו של המתקשה בהבנת הכתבים ויש לצרף אליה עבודת מחקר רבה, שבלעדיה לא יהיה אפשר "לצרף את כל מה שכתב בעניין מסוים לכדי משנה סדורה ונהירה" (סימון, שם). מסקנה זו היתה תואמת בלא ספק גם את רוחו של אבן עזרא עצמו אילו נשאל. על פי אבן עזרא, גישתו הכוללנית של אדם חכם אל כתבי הקודש ואל הפילוסופיה הדתית מחייבת השכלה נרחבת בכל תחומי המדעים ואסור לה שתשלים עם התבצרות למדנית בתחומים מסוימים ועם נטישת תחומי דעת אחרים. עמדה תרבותית זו מונעת ממי שאינו שותף לרוחב דעתו של אבן עזרא עצמו מלהבין כראוי את כתביו, ובייחוד בתחומי ההגות והמדעים.

למרות הקושי בהבנתו זכה ספר "יסוד מורא" למעמד מכובד בספרייה היהודית במרוצת הדורות. הוא נזכר לא מעט בכתביהם של הוגים ומפרשים, ומספר כתבי היד ששרדו וידועים כיום הוא גדול למדי: כ-45. לראשונה נדפס הספר בקושטא בשנת ר"ץ (1530) ומאז הוא שב ונדפס עוד עשר פעמים עד להופעתה של מהדורת סימון-כהן ב-2002. באותה שנה יצא הספר לאור במהדורה מדעית ראשונה מסוגה בידי אוריאל סימון ויוסף כהן, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. זמן קצר לאחר מכן הלך יוסף כהן לעולמו, ובאחרונה הוציא סימון את הספר מחדש בשינויים והוספות ניכרים והקדיש אותה לזכרו של יוסף כהן, ידידו ושותפו למפעל. ד"ר יוסף כהן, יליד תימן, רכש בגיל מבוגר את הידע השיטתי והנרחב שלו בפילוסופיה ואת השכלתו האקדמית, ורק בשנותיו האחרונות השתלב במכון לחקר פרשנות המקרא שבאוניברסיטת בר-אילן.

עיקרה של המהדורה שלפנינו הוא גופו של ספר "יסוד מורא" על תריסר שעריו, וגוף זה נמסר כאן תוך ציון ההפניות לפסוקי מקרא ולמאמרי חז"ל המשולבים בו, מחולק ליחידות ענייניות ומפוסק בסגנון מודרני ואף מנוקד פה ושם לפי הצורך. אל גוף הספר נלווה פירוש רחב ועשיר לטקסט עצמו, דיון במקורות ובמקבילות, עיון בהיבטים לשוניים ופילוסופיים והערות ספרותיות והיסטוריות. אל הטקסט והפירוש נלווה אפארט חילופי נוסחאות המבוסס בעיקרו על חמשת כתבי היד הנבחרים של הספר.

כמה עניינים נפרדים נדונים במבוא. יש בו ידיעות על חיבורו של ספר "יסוד מורא" בידי אבן עזרא בלונדון, בהיותו כבן שבעים, והצעה לראות בספר זה מעין צוואה רוחנית של המחבר הקשיש. יש בו סקירה של עשרת הדפוסים של "יסוד מורא", מידע על פירושים קודמים ועל תרגומים של הספר ודיון בצדדיו הפילולוגיים. עם זאת, המבוא הוא, ראש לכל, דיון בספר "יסוד מורא" עצמו וברעיונות היסוד הכלולים בו. לדברי סימון, "השער הראשון מוקדש להוכחה מפורטת של הצורך הדתי בהשכלה רב-תחומית". לשם כך מתאר אבן עזרא ארבעה טיפוסים של "משכילי ישראל" המתמחים בתחומים צרים ומוגדרים של לימוד התורה והחוכמה אך אינם רואים את המכלול השלם, ועל כן נמצאים גם תחומי התמחותם פגומים וחסרים. ארבעת הטיפוסים הם: חכמי המסורה, חכמי הדקדוק, חכמי המקרא הקראים וחכמי התלמוד. דעתו של אבן עזרא, החכם הרב-תחומי, אינה נוחה אף לא מאחד מן הארבעה, שהתמחותם המקצועית מונעת מהם את הראייה הרחבה הדרושה לאדם משכיל ולתלמיד חכמים נאור.

רוב השערים הנותרים עוסקים במצוות הדת היהודית ובמקומן במערכת האמונות והדעות. שלא כספרי מצוות אחרים מימי הביניים, כגון ספרי המצוות של רב סעדיה גאון, של הרמב"ם ושל הרמב"ן, אין כאן דיון בהלכות ובפרטי קיומן של המצוות, והדיון נשאר כולו ברמה העיונית הכוללת. בשער השני עוסק אבן עזרא במניין המצוות והוא מציג את שיטותיהם של כמה "מוני מצוות" שקדמו לו, מבקר אותם וכמובן חולק עליהם ועל שיטותיהם. בהמשך דבריו ממיין אבן עזרא את המצוות לפי כמה מפתחות: מצוות מותנות ומצוות מוחלטות, עיקריות ושאינן עיקריות, כאלה שטעמיהן פורשו בתורה וכאלה שטעמיהן לא פורשו ועוד. לדברי סימון, "המצוות שטעמן איננו מפורש בתורה מהוות עבור אבן עזרא את הבעיה העיקרית" (עמ' 45), משום שכאן יש להפעיל שיטות הבנה ומחקר מורכבות שבהן אפשר לטעות ולהטעות. על כן, בבואו לעסוק באלה מבקש אבן עזרא בלשונו של משורר התהילים לאמור, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" (קיט, יח).

בשערים הבאים עולה גם אמונתו של אבן עזרא באסטרולוגיה. היא מסבירה, למשל, את ההבדל העמוק שבין מועדי ניסן ותשרי ואת משמעויותיהם של הימים אחד, 10 ו-15 בחודש. כאן נדונות גם המשמעויות האריתמטית והאסטרולוגית של כמה מספרים ובראשם שבע, וכאן נידונים נושאים כגון ערכה הסמלי של בניית המשכן וכליו, אשר זכתה בתורה לפירוט רב המבקש הסבר. מעניין במיוחד מעמדו של המספר תרי"ג (=613), מספרן הכולל של המצוות. מקור המספר הוא בדרשה של האמורא הארץ ישראלי רבי שמלאי, המובאת בתלמוד הבבלי (מכות דף כ"ג ע"ב-כ"ד ע"א). בתור בסיס לדרשה משמש הפסוק "תורה צוה לנו משה" (דברים לג, ד) - תור"ה בגימטריה - 611. שתי מצוות נוספות - מצוות האמונה הבסיסית ("אנכי ה' אלהיך") והאיסור המוחלט על עבודת אלילים למיניה: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" - "מפי הגבורה (=האל עצמו) שמענום".

שלא כדרשות אגדה רבות אחרות, התקבלה דרשה זו ברצינות רבה מאוד, אך היו מעטים שראו את דברי רבי שמלאי כדרשת אגדה, שאין להתייחס אליה ברצינות רבה מדי. אחד הבולטים שבהם היה ר' אברהם אבן עזרא. בשער השני של ספרו עומד אבן עזרא על הקושי הענייני והמתודולוגי שבהצגת מספר מדויק של המצוות, ולדבריו אין בכך טעם מאחר ש"על דרך מחקר האמת אין קץ למספר המצוות, כאשר אמר המשורר: ?לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצותך מאד' (תהילים קיט, צו)". למעשה, אם נספור רק את המצוות הכלליות והמחייבות בכל עת "אין המצוות עשירית תרי"ג", כלומר לא יגיע מספרן אף לשישים ואחת. גם הרמב"ם, בספר המצוות שלו, מונה שישים מצוות המחייבות כל אדם מישראל בכל זמן ובכל מקום. ואם כן הדבר, יש מקום לדון בשאלה המעניינת אם הכיר הרמב"ם - שהיה צעיר מאבן עזרא בכ-45 שנה - את דברי אבן עזרא בעניין זה ואם הושפע מהם.

השערים האחרונים של הספר גולשים אל מעבר לעיסוק הישיר במצוות ועוסקים בחיים של קדושה (השער העשירי), בביאור סוד השם המפורש (השער האחד-עשר) ובדבקות האדם באל (השער השנים-עשר). השער האחד עשר מתפצל לכמה נושאי משנה הקשורים בשם ובאותיותיו. בכלל, משקל רב מקנה אבן עזרא לתורת אותיות הא"ב העברי. אבן עזרא סבור כי צורת האות י' מציינת את "ההתקבצות", צורת ה' את "השניות", וצורת ו' את "החיבור" (עמ' 56). וכך נדונות בגוף הספר עוד קבוצות של אותיות על פי מפתחות שונים: האותיות מתחלקות לפי מוצאיהן (שפתיים, שיניים, לשון וכו'); יש בעברית אותיות "שורשיות", "משרתות", "עשיריות" ועוד. לקראת סופו הופך העיסוק באותיות לדיון מתימטי טהור כמעט, והדבר ניכר בריבוי המספרים, הנוסחאות האלגבראיות והרישומים ההנדסיים המלווים את הטקסט הערוך לפנינו.

נושאים רבים מאלה נדונו כבר בגלגולה הקודם של מהדורת סימון-כהן. "אחרית הדבר" שנוספה במהדורה החדשה עוסקת בפן הפולמוסי של הספר. סימון מלקט את עיקרי הביקורת החריפה שהעלה אבן עזרא נגד רוב חכמי ישראל באירופה הנוצרית, ובמידה פחותה גם נגד חכמי בבל וספרד, על שום נטייתם להתמחות יתר ובשל העדר ההשכלה השיטתית במדעים השונים שהם לוקים בה. הקורא מוזמן להעלות בדמיונו את הביקורת הנוקבת, את מדקרות הלשון ואת הזלזול המופגן שהיה אבן עזרא מעלה בכתביו אילו ראה את המתרחש בעולם התורה והישיבות המוכר לנו כיום.

כפי שציין סימון בהערותיו (עמ' 209), על הפיסקה החותמת את הספר נסוכה חגיגיות מיוחדת, והדבר ניכר בריבוי פסוקי המקרא ומיעוט מלות הקישור בפיסקה זו. וכך, כאשר מבקש אבן עזרא לבטא את הקירבה הרבה שבין ישראל לאלוהיו הריהו מביא שורת פסוקים המציגים את ישראל בתור חלק ה' או נחלתו: "כי חלק ה' עמו", למשל. והנה, דווקא בחתימתו של שער זה, הנועלת את הספר כולו, מתנוסס הפסוק הנודע המזמין את הקורא להיכנס בו: "זה השער לה', צדיקים יבואו בו" (תהילים קיח, כ). כניסה - אבל רק בשער האחורי. כדרכו של אבן עזרא - באופן פרדוקסלי ובכוונת מכוון.



פירושו של אברהם אבן עזרא לספר שמות, נאפולי 1688.


פירוש אבן עזרא בכתב יד פראג, המאה ה-15/14



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו