בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הפנקס פתוח והיד רושמת"

8.10.1966 היום לפני 43 שנה:

תגובות

ראש הממשלה ושר הבטחון לוי אשכול הובהל לשכונת רוממה עילית בירושלים: מעשה חבלה ראשון מסוגו התבצע בעיר כאשר סמוך לחצות הליל התפוצצו שלושה מטעני חבלה שהונחו מתחת ליסודות של שני בנייני מגורים.

"כל הלילה דאגתי לשלום האנשים", התוודה אשכול עם הגיעו לשכונה באחר הצהרים למחרת, "אולם נרגעתי כשנמסר לי כי לא היו נפגעים בצורה רצינית יותר". ואמנם רק במזל לא נפגע אף אחד בבניינים בני שני הקומות, שנבנו שנתיים קודם לכן בידי משרד השיכון. שש דירות היו בכל אחד מהם, ובזו שממש מעל לפצצה הצטופפו באותה עת 19 בני משפחה שבאו לבר המצווה של קרובם אברהם כהן, שגר במקום.

"כאן נפצעו מרסיסי הזכוכית הגברת טאוס קנוניאן, בתה מרים ונכדתה אריאלה. כשהן לבושות פיג'אמות ויחפות הובהלו בטנדר של אחד האורחים לתחנת מ.ד.א", דיווח "הארץ".

בקומה מעל, מרגלית שפיר "הרגישה הדף חזק. היא חשבה שהיתה זו רעידת אדמה". אך בעלה אליהו, "העובד כשרברב בביח"ר ?פרידמן'", הריח אבק שריפה ו"הבין מיד שמדובר במטען חומר נפץ". בדירה השכנה גר בנו של מנחם בגין, בני. אביו חש לשם במהלך הלילה.

אשכול, שבא מלווה ברמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין, קיבל הסברים על מעשה החבלה מהמפקד הצבאי של המחוז, אלוף משנה ברזילי, ש"אף הציג לפניו מפות של הסביבה וגבול ירדן" - לא רחוק מהשכונה שהיתה "'קו הספר' הצפוני-מערבי של ירושלים". אשכול גם עיין ב"אחד מגלילי חומר הנפץ" שפורק ממטען רביעי שלא התפוצץ, ו"הרבה להתעניין בשיטת החבלה ואף ביקש הסברים על צורת הבניה של הבתים ואמצעי השמירה בסביבה זו".

אבל בשעת ביקורו של אשכול כבר חזרו החיים בשכונה למסלולם. בבית ילד הבר מצווה "הסבה כל המשפחה סביב שולחנות ערוכים לאחר ברכת הגומל והאב הנרגש הזמין כל אורח להשיק עמו כוסית". אורח הכבוד הבלתי-צפוי בחגיגה העניק לאברהם שי - אלבום, "ואיחל להוריו שיזכו להכניסו לחופה". לאברהם אמר אשכול, "את הבר-מצוה הזה בודאי כבר תזכור כל חייך", וזה ענה לו, "יהיה לי מה לספר לילדיי".

אבל יותר מכל אירועי אותו יום, ייזכר דווקא המשפט שאמר אשכול לסופר "הארץ" כאשר זה שאל אותו כיצד תגיב ישראל על החבלה. "אין זו השעה והמקום להצהרות והודעות מה נעשה וכיצד נפעל בתגובה למה שקרה", אמר. "המצב מסובך דיו, אולם הפנקס פתוח והיד רושמת. יש להגיע למסקנות". לבסוף אשכול הביע את תקוותו כי "נזכה להיפטר גם מצרה זו".

אפשר שהיו אלה אחד-עשר השנים שעשה אשכול כשר-אוצר בטרם התמנה לראש ממשלה ושר ביטחון; אפשר שמחשבותיו של אשכול כבר היו נתונות למושב המיוחד לדיון בתוכנית הכלכלית, שנקבע להתכנס ביום המחרת. כך או כך, הוא בחר להתיחס לאיום על גבולות ישראל בדימוי מעולם המשרד. והיה מי שראה בזה גיחוך.

לא עבר יום וחבר הכנסת אריה בן-אליעזר מ"חרות" הבהיר כי הדימוי המשרדי שבחר אשכול אינו לרוחו. "'גבולות ישראל לא פוסקים מלהיות פרוצים, ומסתננים וחבלנים מביאים עמם רצח וחורבן, וזאת הפעם ללב האומה", צוטט בן-אליעזר ב"הארץ", "'תפקיד שר הבטחון אינו של מנהל פנקסים. מחובתו למנוע הרס בערי ישראל ומושבותיה ולהבטיח את חיי האזרחים ולא לשמש יד רושמת ושומרת חשבונות".

כדי להסיר כל ספק באשר לדימוי המועדף עליו עצמו, הבהיר בן-אליעזר, "'אחת למדנו: לא תיתכן עוד שפיכות דמים חד-צדדית - דרך זו מובילה לאסון'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו