בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בישראל אין תוכנית פעולה ממשלתית להפחתת גזי החממה

ערב ועידת האקלים המכרעת בקופנהאגן, שבה תידרש כנראה ישראל להפחית את פליטת גזי החממה, בולטת היעדרה של תוכנית לאומית בנושא. בינתיים רשויות מקומיות וארגוני סביבה פוצחים ביוזמות משלהם, כדי להקטין את הזיהום ממפעלים וממכוניות. בחינת הצעדים שנקטה פינלנד עשויה לספק לישראל מפת דרכים למאבק בהתחממות העולם

תגובות

בירת פינלנד נהנתה בשנים האחרונות מעונות קיץ חמימות מבעבר. הדעה הרווחת בקרב תושבי הלסינקי ומומחי סביבה היא שמדובר בתוצאה של התחממות כדור הארץ. בהתאם לכך, מתגייסים הפינים למאמץ העולמי לבלימת השינויים האקלימיים בעולם, שלצד טמפרטורות נוחות יותר במדינתם יגרמו אסונות טבע והתייבשות מקורות מים. ממשלתם כבר הציבה יעדים מרחיקי לכת למעבר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, כמו עץ ורוח, כדי להפחית את פליטת הגזים הגורמים להתחממות.

הרחק משם, בישראל הקטנה בהרבה בשטחה אך בעלת אוכלוסייה בגודל דומה, הדאגה משינויי האקלים שמורה כיום בעיקר למומחים ולארגוני סביבה. אף שישראל עשויה לסבול ממדבור שיגרום שינוי האקלים, הממשלה טרם הציבה את הנושא במקום גבוה בסדר העדיפויות וטרם אישרה תוכנית לאומית להפחתת פליטת גזי חממה.

בדצמבר תיערך בקופנהאגן ועידה בינלאומית מכרעת, ובה עתיד להיחתם הסכם חדש להתמודדות עם שינויי האקלים. בהסכם הקודם, פרוטוקול קיוטו מ-1997, הוגדרה ישראל מדינה מתפתחת שאינה חייבת להפחית את פליטת גזי החממה בשטחה. אבל במשרד להגנת הסביבה מעריכים, שבוועידה הנוכחית תידרש ישראל להציב לעצמה יעדים להקטנת הזיהום הנפלט ממפעליה ומהמכוניות שבכבישיה.

לכן, בהזמנת המשרד, בוחנת בימים אלה חברת הייעוץ הבינלאומית "מקינזי" מהו פוטנציאל הפחתת גזי חממה בישראל ומהן העלויות הנלוות לכך. ממצאי הבדיקה יהיו הבסיס להצגת תוכנית לאומית להתמודדות בעשור הקרוב עם שינויי אקלים.

לישראל ולפינלנד תרומה קטנה יחסית לפליטת הגזים הגורמים להתחממות. אך אם שתיהן ישתלבו, כצפוי, בהסכם העולמי המתגבש, יהיה עליהן לבצע שינויים באופני צריכת האנרגיה וייצורה.

לכל אחת מהמדינות יתרון יחסי הקשור לתנאים הגיאוגרפיים. ישראל נהנית מאור שמש רב ויכולה לנצלו להפקת אנרגיה סולארית, שאינה גורמת פליטת גזים (כיום, פחות מ-1% מהאנרגיה המופקת בישראל היא סולארית). 80% משטח פינלנד מכוסה יערות, שמשריפת עציהם אפשר להפיק כמות גדולה של אנרגיה חלופית.

ההבדלים בין המדינות מתמקדים בהפקת אנרגיה מגרעין - בפינלנד מופקת כך כחמישית מהאנרגיה ושיעור זה עתיד לגדול, בעוד שבישראל אין תחנות כוח גרעיניות; בישראל גם יש מחסור בשטח להקמת מתקני אנרגיה גדולים וסדר יום ציבורי שאין בו מקום רב לבעיות סביבה בכלל ולייעול צריכת האנרגיה בפרט.

שבילי אופניים

בישראל אין כאמור תוכנית פעולה ממשלתית, מלבד הרחבת השימוש באנרגיה סולארית, צעד שאינו קשור בהכרח לשינויי האקלים. במקום זאת, יש לא מעט יוזמות עצמאיות של עמותות סביבתיות ושל רשויות מקומיות. אחת הבולטות שבהן היא של פורום 15 הערים הגדולות, שחתמו לפני כשנתיים על אמנה להפחתת זיהום האוויר ולמאבק בשינויי האקלים. "היעד המרכזי של האמנה הוא להפחית את פליטות גזי החממה בערים אלה ב-20% עד 2020", אומרת האחראית על יישומה בפורום, לינור שגיא.

לדברי שגיא, 15 העיריות משלימות סקר שבוחן את כמות גזי החממה הנפלטים משטחן, ובשלב הבא יכינו תוכנית להפחתת הפליטות. "תקציב התכנון בכל עיר, בסך כמה מאות אלפי שקלים, מגיע מהעיריות עצמן, מה שמעיד על מחויבותן", ציינה.

אף שהתוכנית טרם יצאה לפועל, הוסיפה שגיא, רבות מהעיריות כבר נקטו צעדים שמפחיתים את פליטת גזי החממה, כמו הקמת שבילי אופניים ומפעלי מיחזור - פעולות שנעשות ללא קשר לחשש משינוי האקלים. יוצאת דופן היא עיריית באר שבע, שהצליחה להפחית משמעותית את צריכת החשמל בתאורת רחוב ובמוסדות ציבוריים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

בפינלנד יש יוזמה דומה, במסגרתה הודיעו חמש ערים קטנות שיפחיתו את פליטת גזי החממה בשיעור העולה על היעד שקבע בעבור פינלנד האיחוד האירופי, לקראת ועידת קופנהאגן. אחת מהן מתכננת להפחית עד סוף העשור הבא 30% מגזי החממה.

"זה פרויקט שבוחן מה אזרח מהשורה יכול לעשות ואיך זה יהיה טוב גם לעסקים", הסביר בשבוע שעבר פרופ' יארי ספאלה ממכון "סוקה" למחקר סביבתי, השותף לפרויקט. לדבריו, "ברור שיהיה קשה להפחית פליטת פחמן מתחבורה ולכן הערים מתמקדות בחיסכון באנרגיה או בפיתוח אנרגיות מתחדשות. למשל, חימום בתים בעץ במקום בנפט יביא להפחתת 15% בגזי חממה".

דוד שמש, לא חשמל

דרך נוספת לעידוד הפחתת גזי חממה, הפתוחה בפני ישראל אך לא בפני הפינים, היא מכירת זכויות להפחתת פליטות. מדובר במנגנון בינלאומי, המאפשר למדינות החייבות בהפחתת גזי חממה לעמוד במכסה שלהן באמצעות מימון פעולות כאלה במדינות שאינן מחויבות לעשות כן.

כך, לדוגמה, השבוע הודיע איגוד ערים דן לתברואה, שחברת החשמל הצרפתית EDF תשלם לו ארבעה מיליון יורו תמורת איסוף גז מתאן הנפלט מאתר הפסולת לשעבר חיריה, סמוך לתל אביב. במרומי הר הזבל הזה הקים האיגוד 74 בארות לאיסוף הגז, שנפלט מפסולת וגורם להתחממות כדור הארץ. הגז המופק מהבארות מועבר למפעל טקסטיל סמוך, וחוסך ממנו את השימוש בסולר מזהם.

במקרים אחרים, יוזמות של ארגונים סביבתיים מאיצות תהליכים אצל גופים גדולים במשק. אחת מאלה היא פרויקט "אנרגיה טובה", שמוכר זכויות הפחתה לגופים ולחברות שהתנדבו להפחית את כמות גזי החממה שנפלטים בפעולותיהן (בישראל אין חוק המחייב זאת).

אייל ביגר, ראש הפרויקט, שאותו יזם מכון "מרכז השל למנהיגות סביבתית", סיפר ש"אנחנו מקדמים חמישה פרויקטים להפחתת גזי חממה ומקבלים את המימון באמצעות מכירת אשראי פחמני". כך, בנק לאומי שילם 160 אלף שקל ובתמורה אנשי הפרויקט הביאו לצמצום פליטת גזים מבתים פרטיים, בכמויות ששוות ל-4% מפליטת הגזים של הבנק. הם עשו זאת על ידי התקנת דודי שמש בבתים בלוד שחוממו עד עתה בסולר או בדודי חשמל. "כל משפחה יכולה למנוע בתוך עשור פליטת כתשע טונות גזי חממה", אמר ביגר, "אנחנו מסבסדים חלק ממחיר הדוד או מעניקים בסיוע הבנק הלוואה המוחזרת באמצעות החיסכון בחשמל".

"הגופים שמממנים את פעולותינו רוצים להפגין אחריות סביבתית-חברתית וכמובן לשפר את יחסי הציבור שלהן", הסביר, "אבל יש בכך צעד חשוב מבחינתם: היערכות עתידית למצב שבו תקנות ממשלתיות יחייבו אותם להפחית פליטת גזים".

בפינלנד, לעומת זאת, חברות גדולות מפחיתות את פליטת הגזים בפעילות שלהן עצמן, ולא של אחרים. אחת הבולטות שבהן היא יצרנית המעליות "קונה" (KONE), שמשרדיה ממוקמים מעל לשון ים מרהיבה בעיר אספו שליד הלסינקי.

"הצבנו יעד של הפחתת 50% מצריכת האנרגיה של המעליות שלנו בתוך ארבע שנים ונעמוד בו עד השנה הבאה", סיפרה האחראית על מדיניות הסביבה של החברה, אנה יוסיטאלו. "אנחנו מכינים את עצמנו לסביבה שתינתן בה עדיפות לבניינים שצורכים אנרגיה באופן פסיבי (למשל, על ידי שימוש בקולטי שמש במקום בחשמל מהרשת הלאומית). מעליות יכולות להיות עד 10% משיעור צריכת החשמל בבניין".

"קונה" בחרה לייעל כמעט כל היבט של פעילות המעלית. "ייעלנו את המנוע ואנחנו משתמשים באנרגיה העודפת שיוצרים המעצורים כדי לספק חלק מצריכת החשמל", הסבירה יוסיטאלו, "אנחנו משתמשים בתאורה חסכונית וייעלנו את בקרת התנועה של המעליות".

עץ חשמלי

האמצעי העיקרי בתוכנית הפינית להפחתת גזי החממה יהיה הרחבת השימוש באנרגיה ממקורות ביולוגיים (ביו-אנרגיה), בייחוד שבבי עץ. כבר כיום, מקור כרבע מהאנרגיה המופקת בפינלנד הוא ממקורות מתחדשים, בהם עצים. את שבבי העצים שורפים, ומהחום המופק בתהליך מייצרים חשמל ומחממים בתים - אחד הצרכים החשובים ביותר של מדינה שהטמפרטורה בה צונחת אל מתחת לאפס.

"היעד לשימוש באנרגיות חלופיות לו הסכמנו במסגרת האיחוד האירופי הוא 38% עד סוף העשור הבא", סיפר פטרי קווה ממחלקת האנרגיה של משרד הכלכלה הפיני. "בנוסף לשימוש בביו-אנרגיה מתעשיית העץ, אנחנו אמורים להגיע ליעד זה באמצעות הגדלה פי 30 של ייצור אנרגיית מהרוח".

על ההתקדמות מעיבים המשבר הכלכלי ותחרות מתעשיות עץ באזורים אחרים בעולם. "בגלל המשבר, נסגרים מפעלי העץ ואין לנו מקורות אנרגיה שיפצו אותנו על כך", אמר מנכ"ל משרד החקלאות והייעור, ארנה רונאלה. "איני יודע איך נפתור בעיה זו. ייתכן ונצטרך לדון מחדש עם האיחוד האירופי על יעד השימוש באנרגיות חלופיות".

בישראל, לעומת זאת, לא מוטרדים מיעדי הפחתה שאפתניים אלא מהיעדר מוחלט של יעדים. בהתאחדות התעשיינים ובמשרדי ממשלה חוששים שישראל תתקשה להתקבל לגופים בינלאומיים חשובים, כמו הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD), ללא מחויבות כלשהי להפחתת פליטת הגזים.

סיכוייו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לגייס את הממשלה למאמץ לאומי וכלכלי להפחתת גזי חממה לא נראים רבים. אחת ההוכחות לחוסר העניין הממשלתי בעניין היא שראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו מתכוון לנסוע לוועידה בקופנהאגן, בניגוד לראשי מדינות אחרות. הוא השאיר את הבמה לארדן, שיצטרך למצוא הסברים יצירתיים לתיאור מחויבותה של ישראל למאבק העולמי בהתחממות.


בין קיוטו לקופנהאגן

• גזי חממה, כמו דו-תחמוצת הפחמן ומתאן, נפלטים בין היתר ממפעלים, מכוניות, תחנות כוח ואתרי פסולת. כשריכוזם באטמוספירה גדול, הם חוסמים את החזרת קרינת השמש מכדור הארץ - דבר שמעלה את הטמפרטורות וגורר שינויי אקלים עם השלכות הרסניות

• ב-1997 נחתם פרוטוקול קיוטו - הסכם שבו התחייבו המדינות המפותחות להפחית את כמות גזי החממה שהן פולטות. עם זאת, לא כל המדינות אישרו את ההסכם (בהן ארצות הברית) או עמדו בהתחייבויותיהן

• בעוד חודשיים יכנס האו"ם בקופנהאגן ועידה שיגובש בה הסכם חדש למאבק בשינויי האקלים, שיחליף את פרוטוקול קיוטו ויכלול מדינות נוספות. האיחוד האירופי כבר הודיע שיקטין משמעותית את פליטת הגזים, וגם ארצות הברית צפויה להיות בין מובילות התהליך

• בפרוטוקול קיוטו סווגה ישראל כמדינה מתפתחת ולכן לא נדרשה להפחית פליטת גזי חממה. אבל נראה שבוועידה הקרובה היא תידרש להפחתה כזאת, בשל התיעוש הרב בה ורמת החיים הגבוהה יחסית



עשן מיתמר מארובות מפעל הפוספטים בנחל צין. 15 עיריות מקדמות תוכניות להפחתת פליטות הגז בתחומן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו