בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף בן | אני רוצה לדעת

תגובות

אני רוצה לדעת איך ומדוע הוחלט על היציאה למבצע "עופרת יצוקה" בעזה, ועל הארכתו לפעולה קרקעית. אני רוצה לדעת אם ההחלטות הושפעו ממערכת הבחירות שהתנהלה אז בישראל ומחילופי הנשיאים בארצות הברית. אני רוצה לדעת אם המנהיגים שיצאו למערכה העריכו נכון את הנזק המדיני שתגרום לישראל, ומה עשו למזערו. אני רוצה לדעת אם מי שנתנו הוראות לצה"ל, הניחו שמאות אזרחים פלסטינים ייהרגו, ואיך ניסו למנוע זאת.

אלה השאלות שצריכות לעמוד במרכז חקירת "עופרת יצוקה". החקירה מתבקשת בגלל התסבוכת המדינית, בגלל הפגיעה הקשה באזרחים פלסטינים, בגלל דו"ח גולדסטון וטענותיו על פשעי מלחמה, ובגלל המגבלות על חופש הפעולה של צה"ל בעתיד. אין מקום לטענה, שצריך להניח לממשלה למשול בשקט, בלי חקירות, ושהציבור ישפוט אותה בקלפי. השלטון הוחלף והשאלות ממשיכות להטריד.

תחקירי הצבא וחקירות מצ"ח בודקים את התנהגות הלוחמים בשדה הקרב. הם לא תחליף לבירור ממצה של פעולות הדרג המדיני והפיקוד הבכיר, שנושאים באחריות למבצע ולתוצאותיו. לא את המ"פים והמג"דים צריך לחקור, אלא את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק ושרת החוץ לשעבר ציפי לבני; את הרמטכ"ל גבי אשכנזי ואת ראשי קהילת המודיעין ומשרד החוץ, שהיו שותפים להחלטות. חשוב לחקור גם את יועצי הקמפיינים של ברק ולבני, כדי לגלות אם וכיצד השפיעה מערכת הבחירות על המערכה הצבאית והדיפלומטית.

הנה רשימת שאלות הטעונות בירור:

* מדוע קרס הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס, ובפרט, מי החליט ומדוע על פעולת צה"ל נגד המנהרה שהתגלתה בגבול הרצועה ב-4 בנובמבר - פעולה שהביאה להסלמה מחודשת?

* האם בטרם היציאה ל"עופרת יצוקה", נבדקו חלופות דיפלומטיות להשגת שקט בדרום? האם הצעת החמאס לחידוש הרגיעה בתמורה לפתיחת המעברים זכתה לעיון רציני, או שהממשלה רצתה רק פעולה צבאית?

* כיצד השפיעה עלייתם בסקרים של ראשי מפלגות האופוזיציה אז, בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, על עמדות ברק ולבני בטרם המבצע ובמהלכו?

* איזה מקום תפסו שיקולי דימוי ותדמית ("חידוש ההרתעה", "שיקום הטראומה של מלחמת הלבנון השנייה") בהחלטות לצאת לפעולה ולהכניס כוחות קרקע לעזה?

* האם הוצגו לקבינט הערכות, שמאות ילדים ונשים פלסטינים ייהרגו? האם בדיוני הקבינט השמיעו שרים קריאות מתלהמות, שאפשר היה להבין כהצעות לפגוע באזרחים פלסטינים? האם אולמרט והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, התערבו והשתיקו אותם?

* כיצד השפיעו הסכסוכים האישיים והיריבויות הפוליטיות בין אולמרט, ברק ולבני על קבלת ההחלטות? מדוע תמך ברק בהפסקת אש הומניטרית מיד אחרי פתיחת המבצע, ומדוע דחו אולמרט ולבני את הצעתו? מדוע שינתה לבני את עמדתה כשהלחימה התארכה, ואולמרט דבק בהמשך הפעולה?

* מי החליט ומדוע על הפצצת טחנת הקמח ומכון הביוב בעזה?

* האם אולמרט שקל את הנזק הצפוי לישראל באו"ם, כשדחה את החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש מיידית?

* לאן נעלם אולמרט ביום שלישי, 13 בינואר, כשברק ולבני חיפשו אותו לשווא בניסיון להציע הפסקת אש?

רצוי להקים ועדת חקירה ממלכתית. ועדות כאלה הוקמו בגלל עניינים פעוטי ערך בהרבה מהמלחמה בעזה. אבל המציאות הפוליטית משתקת: שר הביטחון והרמטכ"ל חוששים מגורל קודמיהם, שעפו מתפקידיהם בעקבות מלחמת יום הכיפורים ושתי מלחמות לבנון. ראש הממשלה חושש מברק ואשכנזי. ועדת ביקורת המדינה בכנסת, בראשות יואל חסון מקדימה, לא תיזום חקירה נגד לבני. בהעדר ועדת חקירה ממלכתית, מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס צריך ליטול את המשימה על עצמו. הוא הוכיח כבר, שאינו מפחד מאולמרט וברק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו