שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עפרי אילני
עפרי אילני
עפרי אילני
עפרי אילני

"מאתמול קיימת בצבא ישראל חובת הצדעה, קיימות צורות מוגדרות וקבועות של היחס בין קצין לחייל, והוכנס הסדר אחיד בתלבושת ובצורה החיצונית של החייל", מדווח עיתון "הארץ". הפקודות החדשות, שהונהגו בעיצומה של מלחמת העצמאות, הן חלק מ"חוקת הנימוסין בצבא", ש"קובעת את דמות הצבא הסדיר ומסיימת לפי שעה את הוויכוח על דרכי המשמעת הנאותה בצבא לישראל. הפקודה מכניסה גם בצבא שלנו את הנהגים, שבלעדיהם, לפי כל הנסיונות, אין לשמור על משמעת צבאית בצבא-אזרחים, ושכל הצבאות בעולם הנהיגו באופן זה או אחר".

הנהגת המשמעת וכללי הטקס ההיררכיים עוררה ויכוח במדינה הצעירה. היא התבצעה בד בבד עם פירוק הפלמ"ח והפיכתו של הצבא הישראלי "מצבא פרטיזנים לצבא סדיר", להגדרת העיתון. עם זאת, כתב "הארץ" מבהיר כי אופיה של המשמעת בצבא הנולד יהיה שונה מאשר בצבאות אחרים - ככל הנראה כמורשת הפשטות הקיבוצניקית ותרבות ה"סמוך" הפלמ"חניקית: "החוקה השתדלה למצוא את שביל הזהב בין מסורתנו החופשית ובין כללי המשמעת הצבאית... המשימה היא למצוא ביטוי לאופי המיוחד של הישוב בדפוסי הצבא מבלי לגרוע מאיכותו ומסגולתו הצבאית", נכתב.

לפיכך "השתדלו מחוקקי החוקה למעט, ככל האפשר, בכפיית משמעת מיליטריסטית ולהתיר את הרצועה, אם אין היא הכרחית. החוקה היא ליברלית למדי ואין להשוותה, למשל, עם הנהגים המקובלים בצבא הבריטי, ועל אחת כמה וכמה בצבא הסובייטי. חובת ההצדעה, למשל, חלה רק בתפקיד ובמחנה. אין הבדלים במזון בין קצינים לחיילים. ואין, כמובן, כל זכר למשרת, שכל קצין רשאי לדרוש בצבא הבריטי. אין החייל חייב לפנות אל הקצין בתואר ?אדוני'".

ברקע הגיע לשיאו הוויכוח הפוליטי בדבר החלטתו של ראש הממשלה בן גוריון לפרק את מטה הפלמ"ח ולמזגו בצה"ל. ב"איגרת לחבר הפלמ"ח" שכתב בן גוריון וצוטטה ב"הארץ", הוא פסק כי "כל דבר שיש בו משום טביעת צביון מפלגתי ליחידה צבאית - הוא פסול ומסוכן, כל דבר המוליך להתבדלות והתפרדות הוא מזיק". הוא מוסיף כי "כמה חברים בתוך פלמ"ח ומחוצה לו חיים עדיין במושגים שלפני המדינה והצבא, ואינם מבינים, שמה שהיה אולי מוצדק וגם מועיל לפני שבע שנים ולפני שנתיים - אינו מוצדק ואינו מועיל עכשיו... אין בתנאים החדשים מקום למטה ארצי נפרד של חטיבות הפלמ"ח".

החלטתו מעוררת המחלוקת של ראש הממשלה ושר הביטחון גרמה לפילוג חריף במחנה מפלגות הפועלים, בין מפא"י בראשות בן גוריון למפ"ם - שרבים מחיילי הפלמ"ח ומפקדיו היו מחבריה (בעיקר ממשקי הקיבוץ המאוחד). מפ"ם ניסתה להעלות את הדיון בהסתדרות, אך נכשלה בשל שליטתה של מפא"י גם שם.

בעוד ביטאון מפ"ם "על המשמר" תוקף את בן גוריון בחמת זעם, מאמר המערכת של "הארץ" הביע תמיכה בלתי מסויגת בהחלטתו של ראש הממשלה וטען שמפ"ם "ביקשה להפוך את פלמ"ח לצבא מפלגתי משלה". עם זאת, משבח המאמר את הפלמ"ח. "פלמ"ח הוא יצירה ארצישראלית, שלא יכלה לקום בשום מקום אחר בעולם. היא ארצישראלית כמו הקיבוץ והחלוץ. המיזוג של התיישבות וצבאיות, עבודה חקלאית ואימון קרבי, הרוח הדמוקרטית הפועמת בו, הקצינים התורמים את עודף שכרם לעומת שכרו של הטוראי לקופה משותפת - המשמעת הבלתי כפופה - כל זה העניק לפלמ"ח סגולות מיוחדות במינן, סגולות של צבא חלוצי, צבא ארצישראלי".

בד בבד, "שר הביטחון מכחיש את השמועות על פירוק פלמ"ח כ'עלילה מחוסרת טעם'. המחלוקת היא רק על הפירוק של המטה הארצי, שהוסיף להתקיים עד כה". כמו בן גוריון, גם "הארץ" ציין במאמר המערכת כי "פלמ"ח עצמו לא יפורק, אלא רק הפיקוד הנפרד שלו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ