בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רצח משפחת אושרנקו | פרצות במערך העלייה

אחרי טייטל גם קרליק

תגובות

דמיאן קרליק, החשוד ברצח ששת בני משפחת אושרנקו הצליח להטעות את "נתיב" - ארגון הממונה על הטיפול בבקשות עלייה לארץ מרוסיה וממדינות חבר העמים - כשהסתיר את העובדה שמתנהלת נגדו חקירה פלילית על מקרה שוד. גם יעקב טייטל, החשוד ברצח שני פלסטינים ושורת פיגועי טרור נוספים קיבל אזרחות ישראלית למרות שכבר נחקר על מעורבות ברצח ולמרות שורה של תקנות האמורות למנוע מחשודים בפלילים לזכות באזרחות ישראלית.

המקרים של דמיאן קרליק ויעקב טייטל חושפים את אחד הכשלים הגדולים ביותר במערך העלייה לארץ, מערך שיודע לחקור היטב אם המועמד לעלייה הוא אכן יהודי על פי ההלכה אבל חסר כלים לחלוטין לבדוק אם העולה הפוטנציאלי היה מעורב בפלילים ומהווה סכנה לשלום הציבור. בפועל לא מתבצעת בדיקה רצינית מול משטרת המדינה ממנה מגיעים העולים, מול משטרת ישראל או מול השב"כ ויתר ארגוני המודיעין.

לגבי קרליק שעלה ב-2004 מרוסיה, הגורם שהיה אמור לטפל בעלייתו היה ארגון "נתיב" (לשכת הקשר), גוף הפועל במסגרת משרד ראש הממשלה והאחראי על הקשר של ישראל עם היהודים המתגוררים במדינות ברית המועצות לשעבר. שליחי נתיב המראיינים את המועמדים לעלייה אמורים לתחקר בין השאר אם יש להם עבר פלילי או אם נפתחה נגדם אי פעם חקירה פלילית. הם גם מתבקשים לחתום על תצהיר בנושא. למרות העובדה שקרליק היה חשוד בביצוע שוד באמצעות רובה צעצוע בו נגרמה חבלה לנשדד, לא עלה הנושא בראיון שקיים לקראת עלייה, והוא קיבל אשרת עולה שעם הגעתו לארץ הפכה לאזרחות ישראלית.

על פי החשד, יעקב טייטל ביצע את מקרי הרצח של שני פלסטינים המיוחסים לו ב-1997 בעודו אזרח אמריקאי. שלוש שנים מאוחר יותר, לאחר שחזר לישראל, עדיין באשרת תייר, נעצר ונחקר על ידי השב"כ בקשר למעורבות אפשרית במקרי הרצח אך שוחרר מחוסר ראיות. החשדות נגדו לא הפריעו למשרד הפנים להעניק לו אזרחות כעבור כמה חודשים כשביקש "שינוי סטטוס" והוא קיבל בתוך זמן קצר אזרחות ישראלית.

שלושה גופים בישראל מופקדים על מתן אזרחות. באופן פורמלי, ההחלטה היא של משרד הפנים אבל בכל הנוגע לעולים המבקשים אזרחות עוד בטרם הגיעו לישראל, מסתמך המשרד על החלטות שליחי נתיב ושליחי הסוכנות. למרות שעל פי התקנות אמורים לבקש תעודת יושר מהמועמד, מסתפקים בהודאתו שהוא מעולם לא עסק בפלילים. במקרים הנדירים בהם מועמד לעלייה מודה שהורשע בפלילים בעבר, מועבר המקרה שלו לבחינת ועדה מיוחדת שמתכנסת פעם בכמה חודשים במשרד הפנים. הוועדה מעבירה את המלצותיה לשר הפנים המוסמך להחליט על דחיית בקשה לעלייה.

חוק השבות אמנם מעניק זכות עלייה ואזרחות אוטומטית לכל יהודי שמבקש זאת אבל הוא גם נותן לשר הפנים את הסמכות למנוע זאת ממי שעשויים לפגוע בבריאות הציבור או אנשים בעלי עבר פלילי העלולים לפגוע בביטחון הציבור. בפועל, מלבד המקרה המפורסם של המאפיונר, מאיר לנסקי, שהמדינה סירבה לאשר לו אזרחות, רק במקרים בודדים מסרב שר הפנים לאשר ליהודי לעלות ארצה. גורם במשרד הפנים אישר אתמול "שאין ספק לנוכח המצב הקיים היום, יש צורך בבדיקות יותר מעמיקות".

ממשרד ראש הממשלה האחראי על פעילות נתיב נמסר בתגובה ש"במידה ואין נגד המועמד לעלייה צו עיכוב יציאה מרוסיה והונפק עבורו דרכון רוסי, אין אפשרות לקבל מידע רשמי ומהימן הנוגע לעברו".



קרליק בעת מעצרו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו