בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

55 שנה אחרי, אמ"ן מודה בפני קציניו: נכשלנו בפרשת "עסק הביש" במצרים

מערך שיעור שהופק באגף המודיעין מותח ביקורת חריפה על תפקוד בכירי אמ"ן ב"פרשה" שהסעירה את הרוחות בישראל במשך שנים רבות. לדברי כותבי המסמך, פרשת הריגול חשפה את השפל הנמוך ביותר שאליו הידרדרו היחסים בקהילת המודיעין

תגובות

באיחור של 55 שנה, מודה אגף המודיעין של צה"ל בכשלונותיו בפרשת "עסק הביש" - חשיפת רשת החבלה החשאית שהפעיל המודיעין הצבאי בעזרת יהודי מצרים. מערך השיעור שהופק באחרונה על ידי ענף היסטוריה ומורשת בחיל המודיעין מנתח, תוך מתיחת ביקורת חריפה, את תפקוד בכירי אמ"ן במה שנודע כ"הפרשה", שהובילה לבסוף להדחתו של ראש אמ"ן באותה תקופה, בנימין גיבלי, ולהתפטרויות של שר הביטחון אז, פנחס לבון ובהמשך גם של ראש הממשלה, דוד בן גוריון.

מערך השיעור מופיע כמצגת, שהופצה בספטמבר האחרון בין יחידות אמ"ן ונגישה לעיונם של רוב חיילי ומפקדי האגף. מחברי המסמך, הכולל ניתוח היסטורי קצר של הפרשה, שגיאותיה והשלכותיה, מונים את כשלי אמ"ן ומזכירים כי אף שלא פחות משש ועדות חיצוניות בדקו את "עסק הביש", ההתקלות לא נותחו ותוחקרו מעולם באופן מסודר בתוך אמ"ן, הגוף שהפעיל את הרשת.

בזמן שהדיון הציבורי בפרשה, שהתנהל לסירוגין גם במהלך שנות השישים, התמקד בשאלה "מי נתן את ההוראה?" (מי הורה לחברי הרשת היהודית-מצרית לפתוח בסדרת פיגועים נגד יעדים מערביים במצרים), עוסק מערך השיעור באופן מרשים וגלוי לב בתקלות של אמ"ן ובלקחים המקצועיים שניתן להפיק מהן.

חברי הרשת, צעירים יהודים אזרחי מצרים שהיו חדורי התלהבות ציונית, הופעלו בידי יחידה 131 של אמ"ן. במערך השיעור נכתב כי "בראש ובראשונה, זהו סיפורו של כשלון המודיעין הצבאי, החל מקביעת היעדים לפעולות החבלה של הרשת, דרך מלאכת התכנון המבצעי, ההכשרה השטחית והמרושלת וכלה בדרך הביצוע, שנכשלה כליל בהשגת משימה חסרת שחר, שלא היה לה שום סיכוי להשיג את היעד האסטרטגי שהציבו לה מפעיליה: ביטול הפינוי הבריטי המתוכנן של תעלת סואץ". בישראל סברו אז כי הפינוי הבריטי יקל על מצרים להפעיל עליה אמצעי לחץ בעתיד.

מחברי המסמך כותבים כי "כשלון המבצע ונפילת הרשת חשפו מערכת יחסים מעורערת בתוך אמ"ן, בעיות אמינות קשות, זיופים של מסמכים רשמיים, האשמות הדדיות ואף עדויות שקר". הנחיית הפעולה שניתנה לרשת קבעה כי על חבריה "לערער את אמון המערב במשטר (המצרי) על ידי גרימת אי ביטחון ציבורי ומעשים שיביאו למאסרים, להפגנות ולפעולות נקם, תוך כדי העלמה מוחלטת של הגורם הישראלי". חברי הרשת נתפסו ביולי 1954 בעת ניסיון כושל לבצע שורת פיגועים באמצעות פצצות תבערה בתחנת רכבת ובבתי קולנוע בקהיר ובאלכסנדריה.

בעקבות הכישלון הודחו מתפקידיהם ראש אמ"ן אז, בנימין גיבלי ומפקד יחידה 131, מרדכי (מוטקה) בן צור. שניים מחברי הרשת, משה מרזוק ושמואל עזר, הוצאו להורג במצרים. שישה חברים אחרים נשפטו לתקופות מאסר ממושכות ושוחררו רק בעסקת שבויים ב-1968, בעקבות מלחמת ששת הימים ולאחר לחץ כבד שהפעיל ראש המוסד אז, מאיר עמית.

קצין מודיעין ישראלי אחר שפעל במצרים עם קשר מסוים לרשת, סא"ל מאיר (מקס) בינט, נלכד, עונה במצרים והתאבד בלא שחשף סודות צבאיים. ואילו מפקד הרשת, אברי אלעד, שהורשע בעבר בעבירות פליליות ובכל זאת גויס לאמ"ן לתפקיד כה רגיש, יצא ממצרים לאירופה בלא פגע. החשדות כי אלעד הסגיר את חברי הרשת למצרים לא אומתו רשמית, אך הוא נשפט בישראל לעשר שנות מאסר בשל קיום מגע עם סוכן מצרי בגרמניה.

במסמך נכתב כי "התנערות ראשי קהילת המודיעין מאחריותם למבצע, כמו העיסוק בשאלה ?מי נתן את ההוראה?' בין ראשי המערכת הפוליטית, גרמו לכך שבמשך שנים רבות לא נעשה שום מאמץ להביא לשחרורם של אסירי עסק הביש".

המחברים מונים את הכשלים בהפעלתה של הרשת: חבריה, שבאו לישראל לתקופות קצרות בדרכים עקיפות, אומנו בחיפזון ובפזיזות; בשלב ההכשרה התעלמו אנשי אמ"ן מאפשרות של נפילת הרשת ולחבריה לא נוסחו כלל "סיפורי כיסוי" למקרה שייעצרו; לא נשמרו כללי מידור בסיסיים בין חברי הרשת ולא הוכנו בעבורם מראש תוכניות מילוט; ולבסוף, לא נדונה גם הסכנה שבהפעלת יהודים מצרים, שאכן נשפטו עם הרשעתם על בגידה (ולא רק על ריגול) והנזק שייגרם לקהילת יהודי מצרים כולה.

במסמך נכתב עוד כי "עסק הביש וגביית העדויות שבאו אחריו חשפו מערכת יחסים מעורערת בתוך אמ"ן וסימלו את השפל הנמוך ביותר שאליו הידרדרו היחסים בקהילת המודיעין, בעיקר בין אמ"ן והמוסד. הכישלון לא נבדק במסגרת תהליך הפקת לקחים מקצועי באמ"ן... שום גורם חיצוני באמ"ן ומחוצה לו לא בדק את הנחת היסוד שהביאה לגיוסו של אברי אלעד ואת הכשל בתהליכי אישור התוכניות להפעל הרשת, החל בשלב הגדרת המטרות, דרך מלאכת התכנון וכלה באופן הביצוע".



משמאל לימין: פנחס לבון, שמעון פרס ומשה דיין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו