בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהיר ועצבני(ם)

תגובות

הבשורה הטובה היחידה לנוסעים מלוד היא שהרכבת לתל אביב באה בזמן. כל יתר היבטי הנסיעה השבוע הצטרפו לסיוט, שההמונים שנאלצו לקחת בו חלק נדרשו לשלם תמורתו 11 שקלים.

ביום ראשון ב-7:00 בבוקר היו הרציפים שבתחנת הרכבת בלוד מלאים: חיילים בדרך לבסיס, נושאים צ'ימידנים בגודל של אוטובוס בדרך לבסיס; נשים ערביות עם כיסוי ראש שממהרות לעבודה; סטודנטים שמקווים להגיע לקמפוס בזמן ועוד רבים אחרים. בכניסה לתחנה קיבלה את הנוסעים מאבטחת צעירה, נזפנית וקצרת רוח, שהתייצבה ליד גלאי מתכות גדול. היא התעקשה שנשים ערביות ימסרו לה את תיקיהן לבדיקה ביטחונית מדוקדקת. מי שניסה לעקוף - ננזף.

לוח הזמנים שפרסמה רכבת ישראל באתר האינטרנט שלה, בישר שהרכבת יוצאת לכיוון תל אביב ב-7:58. כמה דקות לפני כן בלם הקטר ליד רציף מספר 4, גורר אחריו כעשרה קרונות של שתי קומות כל אחד, כולם גדושים בנוסעים - המון חיילים טרוטי עיניים שניסו לתפוס כמה דקות של שינה.

מי שבכל זאת התעקש להגיע לתל אביב בזמן, נאלץ לדחוק את עצמו בין הנוסעים ולהתחכך בעמידה, על כורחו, באחרים שלא שפר עליהם מזלם למצוא מושב פנוי. "זה מרגיש כמו בהודו", אמר סטודנט אחד. נוסע דתי, שלראשו כיפה סרוגה בצבע לבן, רטן: "ועל זה עוד גובים מאתנו כסף". חיילת עגלגלה ופטפטנית התערבה בשיחה וטרחה לספר שזה "עושה לי זיכרונות מהשואה".

12 דקות עוברות בדרך כלל מהר, אך בנסיעה הזו כל דקה הורגשה כמו נצח: כבר בדקות הראשונות ניתן היה לנחש מי מהנוסעים שכח להתיז על עצמו דאודורנט; מי אכל טונה; ומי מצונן ולא משתעל אל המרפק, כי אין די מרחב להרים את הזרוע. הנוסעים, באורח מוזר, היו שקטים. כמו מלפפונים שעומדים בתוך קופסת שימורים מלאה בחומץ, הם ידעו שאין טעם לרטון, כי ככה זה.

יום שלישי, 8:00 בבוקר, אותו קו: אין חדש. צפוף, עמוס, ונוסעים קבועים אומרים שזה כך בכל בוקר; אם יש חיילים וסטודנטים, העומס פשוט רב יותר. "פניתי כבר לרכבת ישראל בתלונות, יש להם תשובות מוכנות לכל בעיה", סיפר נוסע שעלה ברחובות. כשהתלוננתי ששולחים לכאן רכבות קצרות, בלי די קרונות, אמרו לי שהסיבה היא בסוג הרישיון של נהגי הקטרים. חלק מהנהגים לא יכולים לגרור יותר ממספר מסוים של קרונות". לדבריו, הוא נוסע בקו זה מדי בוקר, ומעולם לא עבר את הנסיעה בהתרווחות במושב מרופד. "זה כך כבר חמישה חודשים. ולאף אחד זה לא מזיז, לאף אחד זה לא משנה", רטן.

רכבת ישראל מציגה: צפיפות, איחורים והרבה עצבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו