בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיזבון קפקא מוסתר בכספת בשוויץ

חשיפתה של הכספת הסודית צפויה להשפיע על המשפט שמנהלת בימים אלה הספרייה הלאומית בירושלים, בדרישה לקבל לידיה את העיזבון של קפקא

תגובות

פרשת העיזבון האבוד של פרנץ קפקא, אשר נחשפה ב"הארץ", קיבלה בסוף השבוע תפנית מפתיעה וחשובה. השבועון הגרמני "די צייט", היוצא לאור בהמבורג, פרסם כי שאריות מעיזבונו של הסופר הצ'כי הגדול מוחזקות בכספת בנק בציריך שבשווייץ, ונמצאת אף היא בבעלותה של חווה הופה בת ה-75 מתל אביב.

חשיפתה של הכספת הסודית צפויה להשפיע על המשפט שמנהלת בימים אלה הספרייה הלאומית בירושלים נגד הופה, בדרישה לקבל לידיה את העיזבון של קפקא, אותה ירשה מאמה אסתר הופה, שהיתה מזכירתו של חברו מקס ברוד.

איש אינו יודע בוודאות מהי תכולתה המדויקת של הכספת שבציריך. עם זאת, מעדויות שהגיעו לידי העיתון הגרמני עולה כי היא כוללת, בין היתר, כמה עמודים של "המכתב לאבא" - טקסט מכונן שכתב קפקא ב-1919 לאביו, ונחשב לפורץ דרך מבחינה ספרותית ופסיכואנליטית. לצד זאת, נמצאים שם ככל הנראה גם ציורים פרי עטו של קפקא וכן יומניו האישיים של מקס ברוד - ובהם, ככל הנראה, גם פרטים שמעולם לא נחשפו על חייו של קפקא ועל יחסיהם של השניים.

כפי שנחשף בתחילת החודש ב"הארץ", בתום מאבק עיקש העבירו לאחרונה עורכי דינה של הופה את המפתחות לכספות שבהן היא מחזיקה חלקים מהעיזבון לידי מנהלי העיזבון הניטרליים, שמינה בית המשפט. מדובר בחמש כספות שנמצאות בבנקים בתל אביב, ומכילות את שאריות עיזבונו של ברוד. כעת, כאמור, מצטרפת אליהן כספת שישית במספר - אשר נמצאת בשווייץ. בקרוב יצטרכו מנהלי העיזבון לבחון את תכולתן של כל הכספות האלה ולעדכן את בית המשפט בממצאיהם, לקראת ההכרעה הגורלית - למי שייך חומר זה.

תחת הכותרת "למי שייך קפקא?" פרסם "די צייט" הגרמני תחקיר מקיף בפרשה, בעקבות סדרת הכתבות ב"הארץ". בכתבה מובא קטע ממכתב של ברוד, אשר בו הוא מצהיר כי כבר ב-1945 העביר במתנה לאסתר הופה את כל כתבי היד של קפקא אשר היו ברשותו. העיתון הגרמני טוען, כי לאור זאת אין כל בסיס לטענת הספרייה הלאומית, לפיה כתבי יד אלה שייכים לה.

מהכתבה עולה עוד, כי כבר ב-1956 העביר מקס ברוד את עיזבונו של קפקא מהארכיון של חברו, זלמן שוקן, בירושלים לכספת בציריך. ברבות השנים הוציאה אסתר הופה חלקים מהעיזבון הזה ומכרה אותו במכירות פומביות ברחבי העולם.

כעת מעוניינת גם חווה הופה למכור גם את מה שנותר מהעיזבון של קפקא וברוד לגרמניה. בראיון ל"די צייט", אמרה במפורש: "החומר הזה צריך לעבור למרבאך ולהימצא לצד כתבי היד הנוספים של מקס ברוד שכבר שוכנים שם".

עו"ד מאיר הלר, המייצג את הספרייה הלאומית, מסר בתגובה: "הטענה המועלית כיום כי ברוד העביר בשנת 1945 במתנה את כתבי קפקא למנוחה אילזה הופה אינה מוכרת לספרייה הלאומית, או בכלל, והיא אף מנוגדת לדברים שברוד כתב בעצמו הן בצוואתו והן במקומות אחרים. הגילוי הנוכחי כי קיימת כספת בשוויץ בה מוסתרים כתבי קפקא משך כל השנים ע"י משפחת הופה מדבר בעד עצמו. אם אכן הכתבים שייכים כביכול להופה מה היה להם להסתיר?".

אז למי באמת קפקא שייך?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו