היום לפני 69 שנים: 25.11.1940 ה"פאטריה" מתפוצצת ושוקעת בנמל חיפה - חינוך וחברה - הארץ

היום לפני 69 שנים: 25.11.1940 ה"פאטריה" מתפוצצת ושוקעת בנמל חיפה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"הממשלה מצטערת להודיע, כי האניה ?פאטריה' נהפכה על צדה אתמול בבוקר בנמל חיפה ושקעה על קרקע הנמל, בתוצאת התפוצצות, אשר סיבותיה טרם נודעו. באניה זו היו כ-1,800 עולים בלתי ליגאליים, אשר עמדו להישלח למושבה בריטית. פעולות ההצלה החלו מיד. אולם חוששים שהיה מספר קורבנות בנפש".

זו היתה לשון הודעה של לשכת העיתונות של ממשלת ארץ ישראל, אשר התפרסמה ב"הארץ" מיום 26 בנובמבר 1940. סופר העיתון בחיפה ידע לספר שסמוך לשעה 9:30 בבוקר "אירעה התפוצצות פתאומית באניה הצרפתית", 11,700 טונות משקלה, אשר "היתה מהלכת בין מארסיל לנמלי סוריה, ארץ-ישראל ומצרים".

בעת הפיצוץ עגנה הפאטריה היכן ששהתה בחודשים האחרונים - ליד שובר הגלים הראשי בנמל חיפה. זמן קצר לפני כן הועלו עליה "קרוב לאלפיים מעפילים מהאניות ?מילוס' ו'פאסיפיק' על מנת להישלח מהארץ". לפתע התפוצצה על יושביה, נהפכה על צדה "ובמשך 10 רגעים לערך נעלמה מתחת למים ורק חלק קטן ממנה נראה", דיווח סופר "הארץ". "רוב האנשים שנמצאו באניה קפצו המימה ונאספו לתוך סירות שחשו למקום והועלו על שובר הגלים הגדול. אך מספר אנשים שנמצאו בתוך האניה פנימה טבעו ורבים מאלה שקפצו לים נפצעו". עשרות רבות שהיו על האונייה טבעו למוות.

למחרת החלה המשטרה לחקור את האירוע, והקורבנות שכבר נמשו הובאו לקבורה. מוקדם בבוקר הוצאו גופותיהם מאחד המחסנים בנמל, שם אופסנו. הן הועמסו על משאיות והובלו לבית העלמין החדש בחיפה. שם נגלו "מחזות מזעזעים בעת הקבורה". "שני בנים, שאמם נספתה באסון ואביהם נעלם, נשאו תפילה, שלפחות ימצא אביהם. אחד העובדים בחברה קדישא נזדעזע בבית הקברות בשעה שראה את גיסתו, שנעלמה, בין המתים".

מאמר המערכת באותו יום דן ב"טראגאדיה בים", טרגדיה "יהודית-מיוחדת" שנוספה עתה "על הטראגאדיות המרות של המלחמה". האסון "זעזע את הלבבות, ולא של היהודים בלבד. הקרבנות החפים שנפלו אף הם לא היו יהודים בלבד. הישוב התאבל אתמול מרה על פליטי החרב, שברחו מן האויב והמות הדביקם על סף המולדת".

באשר לנסיבות המקרה, הרי ש"הערפל, האופף את סופה של ה'פאטריה', לא נתפזר עדיין. ומי יודע אם יתפזר. על כל הנסיבות של העניין הזה לא עכשיו הזמן לדבר", כתב מחבר המאמר, כאילו על מנת לרמוז לידיעה שמוטב להקיף בשתיקה. הוא ציין, תחת זאת, "בקרן אור בהיר ומעודד, את התנהגותם האנושית של כל אלה, שהוכיחו שלשום שרגשות אדם לא מתו עדיין. שוטרים וחיילים, פקידים ובני שאר עדות היו מן הראשונים שחשו אל המקום, וחיים אנשים רבים מ'פאטריה' ניצלו תודות למאמציהם". אבל כל מי שעקב אחר העיתון בימים שקדמו לפיצוץ יכול היה לדעת שהאונייה פאטריה על יושביה היתה מוקד למאבק היישוב היהודי, שפעיליו ביקשו למנוע מהבריטים להוציא לפועל את תוכניתם לגרש את המעפילים מארץ ישראל.

בימים הבאים נערמו סיפורים אישיים של אובדן. פטר שטרן בן הארבע שהה עם אביו על סיפון האנייה בעת האסון; האב מסרו בידי אחד הפליטים וחש להציל את אשתו שנמצאה בתוך האנייה. "הוא הספיק להצילה, אך כאשר עלה חזרה על הספון לא מצא עוד את הילד ורק אחר כך נודע להורים, כי בנם בין המתים". עוד גופות נמשו בשבועות הבאים, וועדת חקירה החלה לפעול בפקודת הנציב העליון.

הפאטריה, נודע לימים, נפלה במטען חומר נפץ שהצמידו לה אנשי ההגנה. מטרתם היתה לפגוע בה פגיעה קלה על מנת לעכב את גירוש המעפילים, אך כמות חומר הנפץ לא חושבה נכונה, והקרע הגדול שנפער בדופנה הביא לטביעתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ