בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | חזון הרכבות היבשות

תגובות

ביום שלישי השבוע נטש בנימין נתניהו את כל ענייני המדינה הבוערים; את הטיפול בהשהיית הבנייה בהתנחלויות ואת המשא ומתן על שחרור גלעד שליט, ונסע מערבה להשתתף בטקס פתיחת המקטע האחרון בכביש מספר 431.

מדובר בכביש רוחב המקשר בין נתיבי איילון (מדרום לראשון לציון) לבין כביש ירושלים-תל אביב. רובו הגדול של הכביש כבר פתוח לנסיעה מאז פברואר 2009. מדוע היה חשוב כל כך לנתניהו להשתתף בטקס שולי זה וגם לשאת דברים? כי נתניהו רוצה להיכנס לתודעה הציבורית כאבי מהפיכת התחבורה בישראל. כביכול עד שהגיע לא היו כאן כבישים ורכבות, ורק מאז נכנס לתפקיד התחילו לסלול כבישים ולהניח מסילות ברזל.

לכן הוא מנצל כל הזדמנות כדי לחתוך סרטים ולברך בטקסים ובפיו אותן סיסמאות ממש: "אנחנו עומדים לרשת את ישראל ברכבות ובכבישים, מהגליל ועד הנגב, זו מהפיכה תחבורתית שתחבר את הפריפריה למרכז ותזניק את המשק קדימה". אלה סיסמאות הנשמעות טוב, דיבורים שהציבור אוהב. אבל האם הם גם נכונים?

נתניהו עומד להציג בקרוב בממשלה תוכנית השקעות גרנדיוזית, שהחלק המרכזי בה הוא השקעה ענקית ברכבות, של כ-50 מיליארד שקל בעשר שנים. מטרת התוכנית לחבר כל יישוב בפריפריה למרכז הארץ - על ידי רכבת - מאילת ועד קרית שמונה, מחיפה ועד בית שאן. נתניהו, המבין היטב לנפש העם, יודע שהציבור אוהב רכבות. זה מזכיר לכל את הכיבוש ההירואי של המערב בארצות הברית. אלא ששם היה מדובר במאה ה-19, והרכבת היתה אמצעי תחבורה יחיד למרחקים ארוכים. לא היו אז כמעט בנמצא מכוניות פרטיות או אוטובוסים ציבוריים. עולם התחבורה היום שונה לחלוטין.

אבל נתניהו הוא איש של תדמיות. הוא יודע שהשקעה ברכבות נותנת לפוליטיקאי תדמית של "עשייה" ושל חזון. רכבת מצטלמת מצוין. יש לה עוצמה, והיא הרבה יותר מושכת מסתם קו אוטובוס אפור.

רכבת היא אמצעי תחבורה לא יעיל למדינה קטנה. היא יעילה רק כשהיא פותרת בעיה של גודש ומהווה אלטרנטיבה לכבישים פקוקים, כמו למשל בין תל אביב לחיפה. אבל היא אינה יעילה לפריפריה, שם הכבישים אינם עמוסים ברוב המקרים. אין, למשל, שום בעיית גודש בכביש לאילת, ואין מי שייסע בוקר בוקר לעבודה מאילת לתל אביב. אם כך, מדוע צריך קו רכבת יקר במקום שניים-שלושה אוטובוסים של "אגד" הנוסעים מדי יום לעיר הדרומית? האין גבול לבזבוז?

כמו כן, אם הרכבת לא עוצרת במרכז העיר, אין היא יעילה. כי הנוסע אינו בוחן רק את זמן הנסיעה עצמה, אלא את הזמן הכולל, "מדלת לדלת". לכן הרכבת לדימונה נכשלה. לכן היא תיכשל גם בבית שאן. כי בערים קיימות אי אפשר למקם את הרכבת במרכז. במדינה קטנה כמו ישראל רכבת אינה יכולה לעזור לפריפריה - כי הרכבות לא יעצרו ביישובים קטנים לאורך הדרך. גם התדירות שלה תהיה נמוכה עקב מיעוט נוסעים.

ידוע שפרויקטים של רכבות נגמרים בעלות גבוהה פי שניים מהעלות המקורית, מספר הנוסעים הוא חצי מהצפוי, וזמן הנסיעה כפול מהמתוכנן. לדוגמה: האומדן הראשוני של הקו המהיר לירושלים היה 3 מיליארד שקל. כיום האומדן הוא 6.8 מיליארד. מה תהיה העלות בפועל של הקו לבית שאן, כשהאומדן הראשוני הוא 2.5 מיליארד שקל? רכבת איננה רק השקעה יקרה, גם תחזוקתה יקרה. היא תחייב את המדינה בסובסידיה שנתית של 700 מיליון שקל, בעוד אוטובוסים ציבוריים הם מקור לתמלוגים.

לתוכנית יש עוד בעיה מרכזית אחת: היא אינה משאירה ולו אגורה אחת להשקעות שכן דרושות בתחבורה. היא תבוא על חשבון הרכבות הקלות הדרושות כל כך לתל אביב, ירושלים וחיפה. וגם על חשבון רכבות הפרוורים הדרושות במרכז העמוס - כי תקציב המדינה הרי מוגבל.

פרופ' ראובן גרונאו, המתמחה בנושא, אומר, שבישראל אין צורך ברכבות כבדות, לא מבחינה כלכלית וגם לא מבחינה חברתית ותחבורתית. הוא מקונן על העלות התפעולית הגבוהה של הרכבת לעומת האוטובוס ויוצא נגד הסבסוד המנופח והיעילות הנמוכה.

אמנם ראוי לפתח את התחבורה הציבורית בישראל, אך כאן מתאימה לא רשת רכבות כבדות, אלא מערכת יעילה של אוטובוסים "ירוקים", מונעים בגז, שיגיעו לכל פינה בארץ ביעילות ובגמישות. זה פתרון מהיר וזול, והוא נכון יותר גם מבחינה סביבתית.

אבל נתניהו ויועצו הכלכלי, אורי יוגב, נחושים בדעתם להעביר בממשלה את התוכנית הגרנדיוזית. האם יעמוד יובל שטייניץ מולם וימנע את הטעות ההיסטורית?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו