בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפקט הפרפור | המגיפה הנעלמת שמכה באנשים בריאים

למרות עלייה ניכרת במספר האשפוזים בגלל פרפור פרוזדורים, המודעות למחלה העלולה לגרום נזקים קשים, כמו אירוע מוחי, נותרה נמוכה. המגיפה הנעלמת

תגובות

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) פירסם לאחרונה נתון מבהיל - מספר החולים בגיל 35 ומעלה שאושפזו בגלל פרפור פרוזדורים, עלה בשיעור של 240% ב-14 השנים האחרונות. פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation) היא הפרעת קצב הלב המתמשכת השכיחה ביותר. שכיחותה עולה עם התבגרות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים. מרבית הסובלים מהפרעת קצב זו הם מבוגרים מגיל 65, אבל לפי הנתונים החדשים, שכיחותה עולה גם בקרב צעירים יותר. שכיחות המחלה באוכלוסייה הכללית היא 0.95%, אבל בקרב מבוגרים מעל גיל 80, שכיחות המחלה היא 9%.

בבדיקה לאורך שנים מתברר ששיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב הסובלים מפרפור פרוזדורים כפולים מאשר בקרב אלה שאינם לוקים בה. פרפור פרוזדורים היא הסיבה השכיחה ביותר לאירוע מוחי שמתרחש בגלל תסחיף דם. הסיבות האלה הביאו לאחרונה כמה ארגוני בריאות, כמו ארגון הלב העולמי (World Heart Federation), להכריז על קמפיין עולמי להעלאת המודעות למחלה ולתסמיניה.

המידע על שכיחות המחלה בישראל מוגבל, אבל במחקר שנערך לאחרונה במרפאות קהילה באזור באר שבע נמצא, ששיעור החולים בישראל הסובלים מפרפור פרוזדורים דומה לשיעור בארצות הברית. מחקרים מראים, כי 5%-31% מהסובלים מפרפור חדרים הם אנשים בריאים שאינם סובלים משום מחלה אחרת.

פעימה מתואמת

פרפור פרוזדורים מתרחש עקב פעולה לא תקינה של מערכת ההפעלה החשמלית הטבעית של הלב. הלב, איבר שרירי חלול הפועל כמשאבה, אחראי להזרמת דם לכל חלקי הגוף, כדי לספק את הצרכים המטבוליים שלו. הלב בנוי מארבעה מדורים: שני מדורים בצד שמאל ושני מדורים בצד ימין. המדור העליון בכל צד קרוי פרוזדור (Atrium) והמדור התחתון מכונה חדר (Ventricule).

ארבעת המדורים פועמים בצורה מתואמת, באמצעות הפעלה חשמלית של הלב. בפרוזדור הימני של הלב פועל קוצב חשמלי טבעי, שמכונה קשרית הגת (Sinus node). איבר זה קובע את קצב פעימות הלב, הקרוי סינוס. מהירות קצב הסינוס הממוצעת במבוגר במנוחה היא 60-90 פעימות בדקה.

בפרפור פרוזדורים, נוצרת הפעלה חשמלית של הלב שמקורה אינו בסינוס הטבעי, אלא במספר רב של מעגלים חשמליים בלב, הפועלים באופן לא תקין. לעתים תכופות מופעלים מעגלים אלו על ידי מוקדים חשמליים עצמאיים, ה"יורים" פעימות חשמליות מהירות. כתוצאה מכך עולה קצב הפעילות של הפרוזדורים במידה ניכרת מאוד, ל-350-500 פעימות בדקה.

הפרפור כרוך בכמה סכנות, ובעיקר נטייה ליצירת קרישי דם בפרוזדורים. קריש הנוצר בפרוזדור השמאלי עלול להישלח מן הלב ולגרום אירוע תסחיפי במוח או בכל איבר אחר בגוף. לפעמים פרפור הפרוזדורים אינו מורגש והביטוי הראשון של המחלה הוא אירוע מוחי. כתוצאה מהפרפור יורדת תפוקת הלב בעד 20%, בשל ירידה בהזרמת הדם מן הפרוזדורים לחדרים. אם הפרוזדורים פועלים בקצב מהיר לאורך זמן, עלולה להיווצר פגיעה בשריר הלב.

קוצר נשימה וחולשה

החולים בפרפור פרוזדורים מדווחים על תסמינים רבים: פעימות לב מהירות, דופק מהיר ולא סדיר, קוצר נשימה, חולשה וירידה בתפקוד. מצבם של חולי לב שלוקים בפרפור פרוזדורים עלול להחמיר, עד כדי הופעה של תעוקת לב, בצקת בריאות ותופעות קשות אחרות. חולים רבים אחרים חשים סימפטומים מעטים או שכלל אינם חשים בקיום הפרעת הקצב.

בשנים האחרונות נצבר ידע רב בהבנת המנגנון הגורם לפרפור פרוזדורים ונערכו מחקרים קליניים בהיקף נרחב בעולם כולו, שבהם נבדקו תרופות חדישות למניעת המחלה וסיבוכיה. כן נבדקו גישות טיפול שאינן מערבות תרופות.

כל שיטות הטיפול במחלה צריכות להביא בחשבון שלוש בעיות: הצורך במניעת תסחיפים; יצירה של בקרת קצב (Rate Control), כדי להאט את קצב הלב בזמן פרפור; השאלה אם להחזיר את החולה למקצב סינוס ולשמור אותו במקצב זה.

הטיפול היעיל ביותר למניעת תסחיפים מסתמך על נוגד הקרישה קומדין. החיסרון הגדול של טיפול זה הוא הצורך בבדיקות דם תכופות, כדי לבקר את רמת הקרישה של הדם - INR ולבדוק אם יש נטייה לדמם. כמו כן, חשוב לבדוק את האינטראקציה של התרופה עם מזון ועם תרופות שונות. האינטראקציה של התרופה עם ירקות ירוקים, למשל, עלולה לפגוע ביעילותה.

גם לטיפול בקצב הלב בזמן הפרפור יש חשיבות רבה. בקרת קצב הלב בעת פרפור פרוזדורים, בעזרת תרופות שונות, מיועדת להגיע לקצב של פחות מ-80 פעימות בדקה במנוחה או 110-120 פעימות בדקה במאמץ. אם אי אפשר להגיע לבקרת קצב הלב באמצעים תרופתיים, האלטרנטיווה היא השתלת קוצב לב וצריבה (אבלציה) של אזור בלב שמעכב את העברת הזרם החשמלי בין העליות לחדרים (AV Node). הפעולה פשוטה לביצוע מבחינה טכנית.

לאחרונה, לאחר שנים רבות שבהן לא פותחו תרופות חדשות נגד הפרעות קצב, מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר לשימוש תרופה בשם Multaq. התרופה דומה במבנה המולקולרי שלה לתרופה הנחשבת היעילה ביותר לטיפול בפרפור פרוזדורים - פרוקור. התרופה החדשה חוסכת מהמטופלים את תופעות הלוואי המסוכנות של פרוקור, כמו הפרעות בפעילות בלוטת התריס, מחלת ריאות, מחלת עיניים ומחלת כבד.

Multaq נבדקה במספר רב של מחקרים ונמצא כי היא יעילה ובטוחה מאוד. תופעות הלוואי שלה מעטות ביותר ומסתכמות בעיקר בתחושת אי נוחות בבטן ובכאבי בטן. מאפיינים אלה זירזו מאוד את הליך האישור שלה על ידי ה-FDA ועתה היא נמצאת בהליכים לאישור לשימוש בישראל. עד כה, זו התרופה היחידה שהוכח כי ביכולתה להפחית תמותה ואשפוזים בגלל מחלות הקשורות להפרעות קצב.

בצד ההבנה הטובה יותר של מנגנוני הפרעת הקצב, עדכון הגישה הטיפולית, תרופות נוגדות קרישה חדשות ושיטות התערבותיות חדשות, מולטק יכולה לשפר את מצבם של החולים ולהפחית את סיבוכי המחלה. ייתכן שבעתיד אפשר יהיה להתגבר לחלוטין על המחלה ולהפחית משמעותית את מספר הלוקים בשבץ ובמחלות נוספות שנגרמות כתוצאה מפרפור פרוזדורים.

הכותב הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי ברזילי, אשקלון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו