בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האינטרנט מרשת לנו את המוח, או פורם אותו?

הרשת, ויקיפדיה והספרים האלקטרוניים שינו לחלוטין את מבנה הידע האנושי ואת היחס אליו. האם הדור הבא יהיה שטחי או רחב אופקים? תלוי את מי שואלים

תגובות

איור: מורן ברק
ינואר 2001. ג'ימי ויילס, יזם אינטרנט המתגורר בפלורידה הקים זה עתה את נופדיה, אנציקלופדיה אינטרנטית המבוססת על מאמרים פרי עטם של מומחים. אלא שהפרויקט של ויילס עמד לפני התרסקות. תהליכי הבדיקה והעריכה שנדרשו כדי להעלות את הערכים האנציקלופדיים היו ארוכים ומייגעים כל כך שאיימו לסכל את הרעיון כולו. ואז, כשויילס חוכך בדעתו איך לקדם את הפרויקט הצולע, הציג בפניו ידידו את הוויקי: אתר שמאפשר יצירה ועריכה מהירה של דפי אינטרנט. היתה זו יריית הפתיחה לתהליך ששינה באופן רדיקלי את תפישת הידע בעשור הראשון של המאה ה-21.

ויקיפדיה החלה כפרויקט צדי של נופדיה, אבל כעבור שמונה שנים נעשתה לפרויקט האנציקלופדי הגדול בהיסטוריה. עם 14 מיליון ערכים ב-240 שפות ומאות מליוני משתמשים, ויקיפדיה נמצאת בעשיריית האתרים הפופולריים ביותר ברשת. יותר אנשים משתמשים בה כיום מכפי שהשתמשו אי פעם באנציקלופדיה כזו או אחרת.

מאפייניה הדמוקרטיים של ויקיפדיה הפכו אותה לחביבתם של אלה שרצו להפוך את הידע לזמין לכל נפש, אבל הרגיזו את אלה שראו בכך איום על סדרי הידע הישנים. היא נהפכה לחברתו הטובה ביותר של התלמיד, אבל גם עוררה גל ביקורת על דור שיודע רק להעתיק מוויקיפדיה.

גם מערכות הידע הישנות קיבלו את פניה של ויקיפדיה באמביוולנטיות שעירבה סקרנות וחשדנות. מרצים באוניברסיטאות רבות הונחו לפסול עבודות שמראי המקום שלהם לקוחים מוויקיפדיה. בו בזמן, יצירה משותפת של ערכי ויקי נהפכה לדרך לימוד פופולרית ואופנתית במוסדות השכלה רבים. מושג הוויקי נהפך לבסיס של מושגי ידע חדשים כמו מדע-ויק: ספרים ומאמרים מדעיים הנכתבים במשותף על ידי כותבים רבים, לעתים אלפי כותבים בו בזמן. אבל גם התהליך הזה נתקל בהתנגדות מצד מערכות הבנויות על תהילת החוקר הבודד.

בוא נדבר גלויות

המהפכה שהובילה ויקיפדיה היתה חלק ממגמה רחבה יותר שסימנה תרבות הווב 2.0: המעבר ממערכות חד-סיטריות של ידע מומחים למערכות מידע דמוקרטיות ואינטראקטיביות. ד"ר אשר עידן, יועץ ומרצה למדיה חברתית-שיחתית בארגונים, רואה במודל הידע האינטראקטיבי של הרשת החזרת עטרה ליושנה וחלק מתהליך היסטורי רחב בהרבה. "עד לפני 2,500 שנה כולם התייחסו לידע בצורה אקטיבית, רובו עבר בשיחה בשוק או ליד המעיין. אולם ברגע שהופיע כתב היד, בעיקר ביוון ואחר כך ברומא, השיחה התחלפה במונולוג", אומר עידן. "לפני כ-500 שנה, מהפכת הדפוס צימצמה עוד יותר את השיחה וחיזקה עוד יותר את המונולוג. כך קמו האימפריות המערביות המודרניות וכך גם קם המדע המונולוגי מניוטון ועד אינשטיין. ידע וכוח, גם באימפריה הרומית וגם בקולוניאליזם המודרני, הם ישויות בלתי ניתנות להפרדה".

האינטרנט משנה את זה?

"האינטרנט מחזיר את השיחה לתרבות האנושית. אנשים שחיים בפייסבוק או בטוקבקים פחות מאמינים במנהיגים-מותגים-גאונים, כי בשבילם ההמון חכם מהמנהיג. זו המשמעות של המעבר מספרים, תוכניות טלוויזיה והרצאות אל שיחות. טכנולוגיות חדשות כמו Google Sidewiki Google Wave -ו הן רק הצעדים הראשונים בהיפוך גלגל ההיסטוריה".

השינוי הנרחב במערכי יצירת הידע ושימורו בחברה המערבית התרחש במגוון זירות אינטרנטיות בעשור הראשון של המאה ה-21. ידע שהוחזק אצל מומחים נהפך לפתע נגיש בעזרת אתרים כמו eHow או Knol, שהסבירו לגולשיהם איך לעשות כל דבר, מהחלפת ברז במקלחת או תיקון מנוע המכונית ועד הורדה במשקל או טיפוח תדמית ציבורית. המומחים מצדם למדו במהרה לנצל את המדיה החדשה לצורכיהם והפכו את האתרים לפלטפורמה לקידום עצמי.

גם מבנה הידע השתנה ונהפך שיוויוני יותר. מערכות הידע הישנות היו בנויות על טקסונומיות, שיטות קטלוג נוקשות שבמסגרתן היה לכל נושא מקום אחד בלבד. ספר על ההיסטוריה הפוליטית של ברית-המועצות יכול היה לשבת במדף הפוליטיקה או במדף ההיסטוריה, אבל לא בשניהם. המסר המובלע היה: בעלי הסמכות הם שקובעים את המבנה של הידע, ומחפשי הידע צריכים להתאים את התפישה שלהם לזו של המומחים.

הפולקסונומיה, שיטת המיון החדשה שהתפתחה בשנות האלפיים באתרים כמו פליקר ויוטיוב, אירגנה מחדש את הידע האנושי בצורה גמישה יותר ושוויונית יותר. כל גולש יכול להוסיף תג, ותגים שונים לאותו פריט מידע השלימו זה את זה. תצורת הידע התחלפה מהצורה הטקסונומית של עץ היררכי לצורה הפולקסונומית של שורש ריזומטי שבו פריטים רבים ושונים יכולים להיות מקושרים זה לזה על ידי תגים משותפים.

גם הספר, הסמל הגדול ביותר של ההשכלה ב-500 השנה האחרונות, נמצא בסכנה בסוף העשור הראשון של המאה. לאחר שנים של הספדים מוקדמים, היתה השקתו באוקטובר 2007 של הקינדל, קורא הספרים האלקטרוני של אמזון, אות הפתיחה לנסיקה מסחררת בתחום הספרים המקוונים ואולי גם האות לתחילת גסיסתו של הספר המודפס. כאשר במאי 2009 סיפר מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, כי 35% ממכירות הספרים באמזון הם של גרסאות קינדל, עולם הספרים הוכה בתדהמה. מאז פורחת זירת הספרים המקוונים וכיום מעורבות בה ענקיות כמו סוני, גוגל ובארנס אנד נובל, כאשר שמועות עקשניות מדווחות שאפל היא הבאה בתור.

משמעותו של עידן הספר האלקטרוני המתרגש עלינו עדיין אינה ברורה, אבל דבר אחד ברור: הקריאה בספרים מקוונים תהיה שונה במובהק. על פי הסופר ותיאורטיקן הטכנולוגיה סטיבן ג'ונסון, הספר האלקטרוני יהפוך את הקריאה מפעילות מבודדת לפעילות חברתית. הוא חוזה שגוגל תתחיל לתייג ולדרג קטעים שונים מספרים, כך שכאשר קורא יתקל בקטע מסקרן במיוחד בספר, הוא יוכל לגלוש בלחיצת כפתור לדף אינטרנט שבו דנים קוראים אחרים באותו הקטע. כל ספר יזכה למועדון קוראים קבוע וגלובלי.

גם האופן שבו אנחנו מגלים ספרים ישתנה לדברי ג'ונסון. קוראים יחשפו לספר חדש בעקבות קישור לקטע פופולרי במיוחד בתוכו ולא בעקבות כריכה מושכת במיוחד. בסביבה החדשה הזו, כותבים יכתבו ספרים מתוך מחשבה על גוגל, כפי שעושים כותבי בלוגים רבים כבר היום. ספרים יהפכו ליצירות מודולריות שמגיעים אליהן דרך קישורים וקוראים אותם במקטעים המותאמים לגולש.

בין אוטופיה לדיסטופיה

רוב החוקרים מסכימים שצורת המחשבה החדשה של העידן הדיגיטלי שונה באופן רדיקלי מזו הישנה. אבל האם זה טוב או רע? הדיעות נעות בין טכנו-אוטופיזם נלהב של הוגים כמו דון טפסקוט, אשר רואים במדיה האלקטרונית את הגביע הקדוש של הגברת האינטיליגנציה, לבין מי שרואה ברשת את נשק יום הדין שיחסל את ההשגים של אלפי שנות השכלה, כמו ניקולאס קאר שבמאמרו "האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים יותר?" טען שאתרים כמו גוגל הופכים את החשיבה האנושית לשטחית ורדודה ועורר ב-2008 פולמוס אדיר שזכה לכינוי "ויכוח האוריינות הדיגיטלית הגדול".

"קאר כמו פוסטמן לפניו הוא פונדמנטליסט מודרניסטי", אומר עידן, "מעניין למה הוא ופוסטמן לא בודקים אם הספר וכתב היד הפכו אותנו למטומטמים. מי ששואל אם האינטרנט וטוויטר הופכים אותנו למטומטמים שיחקור קודם אם העיתון ובית הספר והאוניברסיטה לא הופכים אותנו לרובוטים משננים, צייתנים ושטחיים."

כתומך נלהב של המדיה החדשה רואה עידן את הדור הדיגיטלי כמבשרו של עידן חכם ויצירתי יותר. "צעירי דור ה-Y צריכים פחות תכנון ויותר תיאום, פחות טקסונמיות ויותר פולקסונומיות. הם פחות סינכרוניים ויותר אסינכרוניים. לכן הם יותר יעילים".

העתיד שעידן חוזה מחריב עולם ישן עד יסוד ואינו מותיר מקום רב לעולם הידע המסורתי. "ילידי המונולוג של הדור הקודם מהגרים בקשיים רבים אל השיחה ויש להם מבטא מונולוגי גם כשהם מתעסקים באינטרנט", הוא אומר, "ילידי השיחה, לעומת זאת, הם נייטיבס של גלקסיית השיחה. כשייתם דור המדבר המונולוגי הקרוי בייביבומרס ודור השיחה הקרוי דור ה-Y ישתלט, אז נראה את המהפכה".

פרופ' רוני אבירם, מנהל המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון אופטימי פחות. "כביכול יש לנו דמוקרטיזציה של ידע, אבל זה כבר לא אותו ידע. המושג של ידע משנה לחלוטין את משמעותו. הסטרוקטורה והסמכות נעלמות. אנחנו מאבדים את המבנים הברורים של התחלה אמצע וסוף והתפישה של ידע בקרב ההמונים מתקרבת יותר ויותר לאינפורמציה, לאנקדוטות. המחשבים מבצעים לנו אנלפביתיזציה והיכולת לחשיבה רציונלית ושיטתית נמוגה אצל רוב בני האדם. המחשבים היום מתחילים לדעת לדבר ולהבין שפה טבעית, וככל שהם ישתפרו בכך יפחת הצורך שלנו לדעת קרוא וכתוב. זה מחזיר אותנו לימים שלפני תקופת ההשכלה. בגלל דלדול השפה והיכולת לחשיבה רציונלית תהליך הדמוקרטיזציה כביכול יהפוך לסוג של טוליטריזם ונקבל חברה הנשלטת על ידי אליטות יודעות קרוא וכתוב".

עידן מסכים שהדברים אינם מושלמים, אבל מביט אל העתיד באופטימיות. "לכל טכנולוגיה יש יתרונות וחסרונות. אלה שהפכו אותנו לעדר פסיבי של צרכני לתקשורת המונים, חינוך המוני ודמוקרטיה המונית, פשוט מבוהלים מהמעבר לתקשורת קהילתית-שיחתית, חינוך קהילתי-שיחתי ודמוקרטיה ישירה-שיחתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו