בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיכאל מלכיאור | הצלחה בסכנה

תגובות

צדקו קברניטי משרד החינוך, כשהחליטו לפני 22 שנה לכלול במערכת הלימודים הפורמלית חינוך לצפייה ביצירות אמנות ולהאזנה להן והקימו לשם כך את תוכנית "סל תרבות ארצי". זו היתה החלטה אמיצה וחסרת תקדים בעולם: ליצור שוויון הזדמנויות לא רק בנגישות להשכלה וידע אינטלקטואלי, אלא גם לתחום התרבות והרוח, האמנויות. הכוונה היתה להבטיח מפגש עם מיטב יצירת הרוח ומיטב היצירה הישראלית, המלווה בתהליך חינוכי שיאפשר מיצוי החוויה האמנותית, פיתוח החשיבה וכינון חיי רוח עשירים, ביקורתיים ומגוונים.

נכונה היתה גם ההחלטה ולפיה תפעל התוכנית מחוץ למשרד החינוך. אמנות מביאה לביטוי עולמות שונים של ערכים, דעות וטעמים, יש בה ממד רגשי וחושי, ולכן יש לנהוג בתחום הזה במשנה זהירות. החינוך לאמנות הורחק מכל השפעה פוליטית וקיבל הגנה מצנזורה מכל סוג.

קברניטי משרד החינוך גם צדקו בבקשם לקיים בתחום צריכת האמנות תהליך דמוקרטי ומשתף, שאינו כרוך בצנטרליזם ובכפייה. כך נקבע מבנה ארגוני השומר על הפרדת סמכויות. השיפוט האמנותי ובניית מאגר ההיצע נתונים בידי מאה מומחים לאמנות בלתי תלויים, ואילו הסמכות לבחור מהמאגר היא של המורים בלבד. הסמכות המקצועית להנחיית המורים נתונה בידי המטה הארצי של התוכנית.

בעיני משרד החינוך זאת היתה תוכנית חינוכית לכל דבר. לכן, גם כשמשרד החינוך ומשרד התרבות התפצלו נשארה התקנה התקציבית של התוכנית במשרד החינוך; שהרי תקציב התוכנית אינו מיועד לסבסוד מופעים, אלא לסבסוד התלמידים. גם אם בסופו של דבר הכסף מגיע למוסדות וליוצרים, הרי ייעודו ותכליתו לאפשר חינוך תלמידים בכל רחבי הארץ.

בעת כהונתי כיו"ר ועדת החינוך בכנסת ראיתי מקרוב איך זה קורה, ורחב לבי. מאות אלפי תלמידים נחשפים שנה אחר שנה לאמנות מובחרת מכל התחומים: מבקרים במוזיאונים, צופים בהצגות של תיאטראות הנוער, התיאטראות הרפרטואריים ותיאטרון הפרינג', מאזינים לקונצרטים ולאופרה, צופים במופעי מחול, נפגשים בכיתה עם אמנים, סופרים וקולנוענים.

המפעל האדיר גדל, וכך מעגלי ההשפעה שלו על היקף היצירה האמנותית לילדים, לנוער ולמבוגרים, על ההפקה, רמת היצירה, ובמיוחד על היקף הצריכה של אמנות ותרבות. המטה הארצי של "סל תרבות" פיתח תורה ייחודית לחינוך לצפייה ולהאזנה בתחום האמנות תוך כדי מענה למתח שבין איכות לדמוקרטיה. "סל תרבות" מספק למערכת החינוך הנחיה וליווי מקצועיים, מקנה למורים חומרים עיוניים באמצעות מפעל ההוצאה לאור שלו, ואחראי למערך התפעולי היעיל, לבקרה ולחלוקת התקציבים באופן שוויוני והוגן.

אלא שמשרד החינוך בשעתו החליט על הקמת התוכנית כתקנה תקציבית בלבד. זו היתה טעות. בעטיה התוכנית חסרת סטטוס משפטי וסובלת מחוסר יציבות קיומי - חוק המכרזים מאיים עליה שוב בכל שנה. הוצאת התוכנית למכרז תגרום בלא ספק לאובדן צביונה הייחודי, למחיקת ההישגים החינוכיים שלה ולפגיעה בחתירתה למצוינות.

הגיע הזמן לתקן את הטעות: ליצור רשות ממלכתית ל"סל תרבות". להפוך אותה לתוכנית לאומית קבועה ויציבה. הצעת חוק שהגשתי עם פרופ' מנחם בן-ששון בקדנציה הקודמת, להקמת רשות "סל תרבות", שתגן על התוכנית ותעגן על פי חוק את עקרונותיה ואת אופי פעולתה, לא הגיעה לדיון בשל התפזרות הכנסת.

הנושא דחוף מתמיד. לשר החינוך ולכנסת יש כעת הזדמנות לתקן את הטעות ההיסטורית. רק רשות ממלכתית תבטיח את המשך הפעילות של "סל תרבות" ותשמר את עקרונות חופש הביטוי, האיכות האמנותית והדמוקרטיזציה של הבחירה. כך גם תובטח לראשונה החלת התוכנית על כל תלמידי ישראל, מגן חובה ועד כיתה י"ב. החינוך לצריכת אמנות איכותית יוצב על סדר היום של בית הספר ויזכה למעמד ולהכרה רשמית של המדינה, כראוי לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו