בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדמוקרטיה הטורקית חוסמת מהכורדים ייצוג בממשלה

בעיצומה של יוזמה היסטורית של הממשלה למחיקת אפליית הכורדים בטורקיה, הנחית בית המשפט החוקתי מכת מוות על המפלגה המייצגת אותם. כך נהפכו 14 מיליון כורדים-טורקים לקלף מיקוח במאבק הבלתי נגמר בין מפלגת השלטון הפרו-איסלאמית לממסד החילוני

תגובות

"החברה הדמוקרטית" הוא שם קצת אירוני למפלגה שנסגרה בצו של בית הדין החוקתי הטורקי. אבל הכורדים בטורקיה, שזאת היתה מפלגתם, ידעו ש"חברה דמוקרטית" בטורקיה היא שאיפה מרחיקת לכת מבחינתם. זו אינה המפלגה הכורדית הראשונה שנסגרת. קדמו לה מפלגת העבודה של העם, מפלגת החופש והדמוקרטיה, המפלגה הדמוקרטית ומפלגת הדמוקרטיה של העם.

כדרכן של מפלגות עם חזון, כל אלה נשאו שמות שהקדימו את זמנם. כולן תנועות פרו-כורדיות, שחבריהן נדדו ממפלגה למפלגה בעקבות סגירתן. גם עכשיו, בעקבות צו הסגירה, נראה כי חלק מחברי המפלגה יעברו למפלגת "השלום והדמוקרטיה" החדשה, שנוסדה לפני שנה. זו הוקמה עוד לפני פסק הדין, כדי שחבריה ימצאו לעצמם מקלט פוליטי אם מפלגת החברה הדמוקרטית תיסגר.

500 עמודי הדו"ח שקיבל לידיו בית הדין, שהכריעו את גורל המפלגה, כוללים פרטים על פעילותם של חבריה, על הקשר בינה לבין "מפלגת הפועלים הכורדית" (פ-ק-ק) שמוגדרת ארגון טרור ועל פעילות חברי המפלגה נגד "אחדות המולדת". זה סעיף חמור בחוקה הטורקית, שמכוון נגד מי שתומך בזכויות פוליטיות לכורדים. התוצאה היתה שעל 37 מחברי המפלגה נאסר לעסוק בפוליטיקה למשך חמש שנים. דווקא יו"ר המפלגה, אהמט טורק, איש שוחר פתרונות פוליטיים ולא מתלהם, סולק מהפרלמנט עם חבר פרלמנט נוסף. בכך מנע בית הדין את האפשרות ששאר חברי הפרלמנט הפרו-כורדים יוכלו לכונן סיעה עצמאית.

הדמוקרטיה הטורקית פועלת לפי כללים מרחיקי לכת. למפלגה הכורדית שנסגרה יש 21 חברי פרלמנט. כדי לכונן סיעה עצמאית בעקבות סילוקו של טורק, הם זקוקים לפחות ל-20 חברים. אולם עם סילוקו של חבר נוסף מהמפלגה, נחסמה אפשרות זו.

אבל גם להתפטר יקשה עליהם. כי אם יתפטרו, יגיע מספר המושבים הריקים ל-26 (יחד עם חברים קודמים שהלכו לעולמם או סולקו). לפי החוקה, די ב-28 מושבים ריקים כדי שיהיה צורך בבחירות חדשות. מכיוון שהמפלגות האחרות מתנגדות לעריכת בחירות בעת הזאת, הן יכולות לבלום את המהלך בכך שלא יאשרו את התפטרות החברים הכורדים כנדרש לפי החוקה. התוצאה היא שלכורדים לא רק שלא תהיה מפלגה פעילה בפרלמנט, הם גם לא יוכלו להקים סיעה ולא לחולל בחירות חדשות, שאולי יאפשרו להם כניסה מחודשת לפרלמנט. במצב הנוכחי הם יכולים רק להישאר בפרלמנט כנציגים עצמאיים ובכך תתמוסס השפעת המיעוט הזה.

שוויון זכויות

אבל משוגותיה של הדמוקרטיה הטורקית הן רק פן אחד במחזה שהתחולל בסוף השבוע שעבר. בעוד אזרחים כורדים פרצו לרחובות איסטנבול ומחו באלימות על החלטת בית הדין, הצהיר ראש הממשלה, רג'פ טייפ ארדואן, שהיוזמה שלו לקידום זכויותיהם של הכורדים לא תיעצר בגלל הפסיקה.

"היוזמה הכורדית" או "ההיפתחות לכורדים", כך מכונה הרפורמה המוצעת, עשויה לחולל את המהפך החשוב ביותר בהגדרתה הלאומית של טורקיה. ארדואן נחוש להציג את היוזמה בפני הפרלמנט בתחילת 2010 וכבר עכשיו החל בסדרת צעדים שיקדמו את היוזמה ויהפכו את הכורדים לשווי זכויות, גם אם הם בני גזע שונה. למשל, כ-15 אלף יישובים כורדיים ששמותיהם הוסבו לשמות טורקיים בתקופת אתא-טורק, יוכלו לקבל חזרה את שמותיהם המקוריים, אם כך יחליטו במשאל שיתקיים בין תושביהם.

טורקיה מציעה חנינה לפעילי "מפלגת הפועלים הכורדית", הפ-ק-ק, שמתגוררים בהרי כורדיסטאן בצפון עיראק, שמעוניינים לחזור לטורקיה ושאינם מעורבים במעשי טרור. קבוצה ראשונה של פעילים שחזרה בחודש שעבר לטורקיה, התקבלה על ידי אלפי כורדים שהריעו וקראו סיסמאות בכורדית. שידורי הטלוויזיה והרדיו בשפה הכורדית, שמוגבלים עתה לשעות ספורות ביום, לא יוגבלו עוד. תוסר ההגבלה על השימוש בשפה הכורדית בתעמולת בחירות והקוראן יתורגם לכורדית. אסירים פוליטיים כורדים לא יקבלו אמנם חנינה גורפת, אבל ייהנו מהקלות בעונשם. בהמשך ישונה החוק הפלילי, כך שתמיכה פומבית בכורדים לא תהיה עוד עילה להעמדה לדין.

כאן טמונים שורשי המחלוקת העצומה בין ארדואן לבין מתנגדיו. המהלך הדמוקרטי כלפי הכורדים מתואר בפי מתנגדיו כ"כניעה לטרור". "הטרור ירד מההרים אל הערים ופיגועים הפכו לאירועים שבשגרה. זה מוכיח את חולשתה של הממשלה", האשים דניז בייקל, יו"ר המפלגה הרפובליקאית שבאופוזיציה. פרויקט ה"היפתחות אל הכורדים" מכונה בפיו "פרויקט ללא הגבלת זמן, שיגרום לכורדים לדרוש עוד ועוד". בייקל אף רמז כי הפרויקט הוא מפעל משותף של מפלגת הצדק והפיתוח שבשלטון ו"מפלגת הפועלים הכורדית".

"מפלגת הצדק והפיתוח היא האדריכלית של מבנה חברתי-כלכלי שבו ערכים לאומיים מסולפים. קיטוב ומתיחות נהפכו לכלי ניהול והסולידריות נפגעה", האשים דוולת בהצ'לי, מנהיג מפלגת הימין "התנועה הלאומית".

התקפת הטרור של פ-ק-ק, בה נהרגו שבעת אנשי כוחות הביטחון במחוז טוקאת לפני שבוע, בוודאי לא הקלה על ארדואן לקדם את יוזמתו כלפי הכורדים, אבל הוא נשאר נחוש בעמדתו.

שחיטת השלום

הנחישות הזאת אינה נשענת רק על השקפת עולם שוחרת זכויות אזרח, של מנהיג שישב בכלא ושמפלגתו עמדה בעצמה בסכנת סגירה. היוזמה שנקט ארדואן בעניין הכורדי נובעת מתפישה פוליטית ואסטרטגית, שביסודה ההנחה ששיפור זכויות הכורדים בטורקיה עשוי לשלול מהפ-ק-ק את מעמדה כלוחמת למען העניין הכורדי.

זו ראייה פוליטית מפוכחת, שהגיונה נגזר מעשרות שנות לחימה בכורדים ומהרג של יותר מ-35 אלף בני אדם, שלא הניבו את השקט המקווה. אבל האסטרטגיה הזאת עלולה להיכשל, משום שהיא מונהגת על ידי האיש הלא נכון והמפלגה הלא נכונה. מפלגתו של ארדואן חשודה בעצמה בכוונה לרסק את העקרונות הכמאליסטיים, שמדביקים זה לזה את חלקי האוכלוסייה הטורקית.

נכון שהמפלגה הדתית של ארדואן זכתה בניצחון גדול בבחירות, אבל זהו ניצחון מטעה. הרוב המוחלט שיש לה בפרלמנט נשען על שיטת בחירות מסובכת, שלפחות בבחירות האחרונות השאירה כמחצית האוכלוסייה ללא ייצוג בפרלמנט. זו אותה מחצית שרואה ב"אחדות הטורקית" יסוד שאין לוותר עליו ושאינה יכולה לחיות בשלום עם מתן זכויות אתניות ל-14 מיליון כורדים. המפלגה מכעיסה את הצבא, שמשלם את מחיר המלחמה בטרור ורואה בה גוף חשוד, שמבקש לקדם אג'נדה דתית. כל יוזמה שמקדמת הממשלה הזאת, גם אם היא עשויה לקדם את הפיוס הלאומי, נתפשת כחשודה.

כך מוצא עצמו ארדואן בתווך בין ההכרח לתמוך בהחלטת בית הדין החוקתי לבין שאיפתו הפוליטית. "אני מתנגד לסגירת מפלגות, אבל גם במדינות הנאורות ביותר לא היו סובלים תמיכה בטרור", הצהיר ראש הממשלה. הצהרה מוזרה, מכיוון שארדואן מקבל בה ללא ערעור את החלטת בין הדין החוקתי, שאת חבריו הוא שואף להחליף.

אבל את מה שארדואן אינו יכול לומר, העיתונאים הטורקים יכולים גם יכולים. במאמר נוקב קובע מהמט עלי ביראנד, מבעלי הטורים החשובים והוותיקים בטורקיה, כי יוזמתו של ארדואן אמיצה וחשובה, אף שהממשלה נכשלה בהצגת תוכנית שלמה ובת ביצוע. את חציו המושחזים משלח ביראנד דווקא באופוזיציה, שלדבריו "ביצעה פשע היסטורי" בכך שהתנגדה ליוזמה, רק משום שחששה להפסיד קולות.

"כולנו אשמים", הוא פוסק, "ממשלה, אופוזיציה, כורדים, טורקים, צבא, מדענים. כולנו שחטנו את האפשרות לשלום. לא ראינו את עצמנו ראויים לנוחות ולשלום". מאמר חביב, רק שלכורדים אין הרבה מה לעשות אתו. הם שוב ינסו להיכנס לפרלמנט עם מפלגתם החדשה, שם ימתינו לצו הבא של בית המשפט החוקתי.


בין אנקרה לדיארבקיר • המיעוט הכורדי בטורקיה מונה כ-14 מיליון אזרחים - כ-18% מהאוכלוסייה. הם חיים בעיקר במזרח המדינה ובדרומה • על רקע טענות לקיפוח מצד הממשלה, קמה בסוף שנות ה-70 תנועת הגרילה "מפלגת הפועלים הכורדית" (פ-ק-ק). בלחימה נגד הממשלה נהרגו כ-40 אלף בני אדם • בשנים האחרונות, בין היתר בשל כליאת מנהיגה, עבדאללה אוג'לאן ובשל יוזמות פיוס של הממשלה, מתנהלת הלחימה בהיקף קטן יותר • מאז 1925 נסגרו בצו בתי המשפט עשר מפלגות טורקיות, מהן ארבע פרו-כורדיות. למפלגת "החברה הדמוקרטית", שהוצאה מחוץ לחוק בסוף השבוע, היו 21 מושבים בפרלמנט, מתוך 550



כורדים מפגינים נגד סגירת מפלגת ''החברה הדמוקרטית'', בעיר דיארבקיר שבדרום-מזרח טורקיה, בסוף השבוע שעבר. הענקת זכויות לכורדים עשויה לשלול מהפ-ק-ק את מעמדה כלוחמת למען העניין הכורדי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו