בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קומונה לאלפיון העליון

תגובות

בשבועות האחרונים קיבלו בעלי המשרדים השכורים בבית התק"ם לשעבר (ולפני כן, בית הקיבוץ המאוחד) ברחוב סוטין 27 בתל אביב הודעות שעליהם לפנות את המקום עד 31 במארס. הבניין, שנמכר לפני כעשר שנים ליזם פרטי, חברת נוה שוסטר, ייהרס, ובמקומו יוקם בניין למגורים בגובה של 29 קומות, "מגדל סוטין". עם הריסת הבניין הקיים תיעלם עוד עדות לתקופה הירואית בהיסטוריה הישראלית, ולשברה. באירוניה של הגורל, ייבנו על המגרש הקיבוצניקי לשעבר 78 דירות פאר (עם מרפסות שמש) באזור שזה כבר נכנס לסבב מגדלי היוקרה בתל אביב, וגם קודם לכן היה מהאזורים המבוקשים והיקרים בעיר.

בית התק"ם, שנבנה בשנים 1955-1959, הוא גם אחת העדויות ההולכות ומתמעטות לתקופה טובה יותר בתולדות האדריכלות הישראלית ולפרק מרתק בסיפור האדריכלות הקיבוצית והתנועה הקיבוצית בכלל. והוא גם דוגמה מייצגת לעבודתם של המתכננים, האדריכלים זיוה ארמוני וחנן הברון, אז אדריכלים צעירים במחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד, שרשמו פרק משלהם באדריכלות התקופה.

המבנה ניצב על מגרש גדול יחסית לסביבה של 2.6 דונם ושטחו הבנוי הוא כ-5,000 מ"ר בחמש קומות. במקורו איכלס את משרדי התנועה בתל אביב (עיר שתמיד היתה חביבה על חברי התנועות הקיבוציות), את הבנק התנועתי, מסעדה ואודיטוריום. בשנות ה-80 נהפך לבניין משרדים להשכרה.

המבנה תוכנן "ברוח קיבוצית", כהגדרתה של ארמוני. חדרי המשרדים נבנו מסביב לחצר פנימית מרהיבה והוא כולל שטחים ציבוריים רבים, ששימשו למפגשים בין עובדי המשרדים. עד היום שוררת בו אווירה "קומונלית", כדברי האדריכל שמעון פילצר, שעובד בבניין. משרדי אדריכלים נמשכו לבניין מתוך אהבה למבנה, שנראה כיום כמו ספינת התק"ם השוקעת אך הוא עדיין מרשים. זהו שיעור מאלף בארכיטקטורה של "הפרויקט הישראלי", בתכנון הומני ובפרטים מדויקים, שהקנו אצילות לחומרי בנייה פשוטים ולא מנקרי עיניים. פילצר מצר לא רק על הרס המבנה אלא גם על התהליך המסתמן של יציאת משרדים והפרדת שימושי קרקע ברחובות מרכזיים בעיר.

חרף ייחודיותו והמטען ההיסטורי שלו, בית התק"ם לא נכלל בתוכנית השימור העירונית, וניסיונות בכל זאת להצילו מהרס נכשלו. גם בקשה בנדון שהפנתה ארמוני למהנדס העיר הקודם, דני קייזר, נדחתה וגורלו של הבניין נחרץ. אפשר רק להצר על שזה קורה, דווקא בישראל, ודווקא בזמן שבו אדריכלות התקופה מעוררת עניין מחודש ומציבה אתגר לשימור ומיחזור. הרס המבנה עומד גם בניגוד לעקרונות הבנייה הירוקה, המחייבים שימוש חוזר במבנים קיימים, או שילובם במיזמים חדשים. במקום אחר בעולם בניין כזה לא היה נהרס כיום.

מיזם המגורים הוא אחד משורה של מיזמי יוקרה באזור המעוררים מחלוקת ציבורית עזה; הן על רקע התנגדות לשינויים בממדי הבנייה והן על רקע של ביקורת על בנייה לאלפיונים העליונים. תוכנית המגדל אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לפני שנה אחרי גלגולים רבים ואחרי שנדחו ההתנגדויות להקמתו. היתר בנייה יינתן בקרוב. לדחיית ההתנגדויות וזירוז האישור סייע באופן פרדוקסלי הליך של "שיתוף הציבור" בתכנון, שכמו בסיפור על החתול שהופקד על השמנת, הוא התקיים מטעמם של היזמים. לא פלא שהם אלה שיצאו ממנו נשכרים, כפי שאפשר ללמוד מדברי הסיכום המתפרסמים באתר האינטרנט של עיריית תל אביב ומאפשרים הצצה לנבכי המנגנון.

"אין פרוטוקול מסודר, לא נוסחו נהלים ברורים", סיכם המתכנן איל אופק מעיריית תל אביב, "הכל היה תלוי רק ברצון הטוב של היזם, התהליך היה א-פורמלי, היזם התגאה שהשיתוף שיפר לו את התהליך וזירז אותו. גם האדריכלים ראו את הפוטנציאל שבזה וגם הרוויחו. אם הם לא היו עושים את השיתוף הזה, לא בטוח שהיו מאשרים להם מגדל". אין מה להתפלא לכן שמבין שבע חלופות שהוצגו לו, הציבור בחר בחלופת המגדל המועדפת גם על היזם, ושאחוזי הבנייה המנופחים, שמהם הוטרדו המשתתפים במיוחד, נקבעו מראש ולא עמדו לדיון. האפשרות לשימוש חוזר במבנה הקיים כלל לא עלתה על הפרק, ועצם ההליך כפי שהתקיים לא נחשב כלל לשיתוף הציבור.

חרף העובדה שהמיזם כבר אושר, ותוכנן לפרטיו עד לרמה של חומרי גמר וחיפויים, תוכניתו ודמותו הם הסוד השמור ביותר בתל אביב. בעיריית תל אביב סירבו לאפשר פרסום של כל חומר חזותי הנמצא ברשות העירייה, בתואנה שטרם הוצג לוועדת התכנון (התוכנית המתפרסמת כאן הגיעה לידי "הארץ" בדרך אחרת). בכך נרשם עוד פרק שערורייתי בהתנהלותו של מרתף השב"כ של התכנון בעיר, שמפלס השקיפות בו יורד ככל שמיזמי הבנייה גדולים ובעייתיים יותר. גם יזמי הפרויקט והמתכנן, האדריכל גיורא רוטמן, לא ניאותו לשחרר גם בדל מידע. לא נותר אלא להניח שיש להם הרבה מה להסתיר. כך ירד המסך על בית התק"ם.



בית התק"ם ברחוב סוטין 27 בתל אביב. לא נכלל בתוכנית השימור העירונית, וניסיונות בכל זאת להצילו מהרס נכשלו


חתך של הבניין המתוכנן במקום בית התק"ם. 78 דירות פאר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו