בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ואולי היה זה החלום שבו חזה פרויד את מותו

בלילה שבין 23ל-24 ביולי חלם זיגמונד פרויד את החלום המפורסם על אירמה, החלום שממנו נולד ספרו "פירוש החלום" ואולי הפסיכואנליזה כולה. עם צאתו לאור בתרגום חדש, חוזר מוטי גלדמן אל אחד הספרים המשפיעים במאה ה-20 וגם מציע פירוש מצמרר לאותו חלום עצמו

תגובות

פירוש החלום

זיגמונד פרויד. תירגמה מגרמנית: רות גינזבורג. הוצאת עם עובד והמפעל לתרגום ספרות מופת, 605 עמ', 119 שקלים

תרגומה המצוין של רות גינזבורג ל"פירוש החלום" יש בו כדי לשמח מאוד את לב הקוראים שיוכלו לקרוא את ספרו של פרויד בעברית עכשווית וקולחת בלי החציצה הלשונית שיצר התרגום העתיק של מרדכי ברכיהו, שנאלץ להסתפק בעברית של זמנו. יתרה מכך, לספר נוספו מבואות מעניינים ומעמיקים מאת המתרגמת וערן רולניק ואחרית דבר מאת רבקה אייפרמן.

שלושתם מתייחסים לספר מפרספקטיבות שיצרו הזרמים העכשוויים בפסיכואנליזה ובפסיכותרפיה; הם מצביעים על מגבלות גישתו של פרויד לחלומות בעקבות תלי תלים של ביקורות שהתגבבו עליה מתוך הפסיכואנליזה עצמה, שאינה חדלה להתפתח ולהשתכלל, וגם מחוץ לה. חלק מהביקורות הושמעו עוד בחייו של פרויד והגיעו לאוזניו. כתוצאה מכך, בכל מהדורה הספר התעבה על ידי הערות, סיוגים ורעיונות חדשים. דינו היה בעצם כדינו של כל קטע בהגותו של האב המייסד של הפסיכואנליזה: עם הזמן הוא שיכלל אותו, סייג אותו או ביטל אותו.

רולניק פותח את מסתו המבואית בסיפור על אחיו הצעיר של פרויד, פרופ' אלכסנדר פרויד, הנזכר בפרק השישי של פירוש החלום. אלכסנדר כתב עם הופעת הספר כי מסקנתו הנחרצת של אחיו, שכל החלומות נוצרו כדי לספק בדמיון החלומי משאלה שלא הגיעה לכלל מימוש - הינה מופרכת לגמרי. לדעתו, אפשר לפרש כל חלום באינספור דרכים לפי הפרספקטיבה של הפרשן. רולניק מסכם בערך כך, כי הנה כבר בראשית המאה ה-19 ביטא פרויד אחר, צעיר יותר, את תמצית ההגות הפוסטמודרניסטית בסוגיית הפרשנות לטקסטים מכל סוג.

עם זאת, "פירוש החלום" הוא אבן הראשה של ההגות הפסיכואנליטית וספר חשוב לתרבות המערבית בכללה, מכמה וכמה סיבות שאת חלקן אפשר למצוא בדברי הכותבים המלווים את הספר. ראשית, הוא מכיל כמה מרעיונות התשתית של פרויד: החלוקה למודע וללא-מודע; ההנחה שחומר נפשי אסור או מגונה, הפועל בלא-מודע, ימצא את ביטויו במודע תוך שהוא מוסווה בטכניקות ידועות מראש; מרכזיותו של התסביך האדיפלי בארגון האישיות ועוד.

המנגנונים באמצעותם החלום מסתיר ומבטא כאחד את תכניו האסורים - ההתקה, העיבוי ושיקולים של ייצוג - משמשים גם כיום להבנתם של חלומות, סימפטומים נוירוטיים, תוצרים של חשיבה פסיכוטית ואפילו לפירושם של טקסטים ספרותיים ויצירות פלסטיות. ביצירות ספרות ואמנות מצויים, בין השאר, תוצרים של "התהליכים הראשוניים" האופייניים לחשיבה הלא-מודעת הנגלית בחלום. הפסיכואנליטיקאי הצרפתי ז'אק לאקאן סבר שהעיבוי וההתקה (הסטה, לפי התרגום של גינזבורג), מקבילים למושגים מתיאוריית הלשון של רומאן יעקובסון - המטאפורה והמטונימיה.

פרויד ביקש מהמו"ל שלו שיציין בשער הספר את התאריך הדרמטי 1900, למרות שפורסם כבר בשלהי 1899 - ולא בכדי. הוא חש שהספר הזה מבשר את המאה חדשה, שבה יתגלה עולמו הפנימי של הסובייקט בכל ממדיו הנרחבים. האדם של המאה ה-20 הוא "האדם הפסיכולוגי" והיה זה בעיקר פרויד שכיוון את מבטם של בני המאה הזאת אל המציאות הפנימית המודעת והלא-מודעת, המכוסה תדיר על ידי המסיכה האישיותית. גם אם שיטת פירוש החלום שלו פגומה וחסרה מאוד, היא הצליחה לכוון את הקורא אל זרם ההתרחשויות הפנימיות המתגלה באסוציאציות החופשיות מבקרה יתרה. כך נגלה סובייקט חדש, שהמודע שלו איננו אלא פתח הצצה למורכבויות פנימיות שלא שוערו.

בספר חשף פרויד את חלומותיו ורחשיו היצריים באומץ די גדול, ופתח את השער לספרות הסובייקטיבית והחושפנית של המאה ה-20, למשל ל"יוליסס" מאת ג'ויס ול"בעקבות הזמן האבוד" מאת פרוסט, שנכתבו בשנות ה-20 של המאה הקודמת. אינני יודע אם ג'ויס ופרוסט הושפעו מ"פירוש החלום" - אבל ספרו של פרויד הוא חלוצי בביטויה של המגמה החדשנית, המודרניסטית, שנגלתה בספריהם - ייצוגו של זרם התודעה, תיעודה של המציאות הפנימית.

אצל פרוסט יש לתיעוד הזה צביון פסיכולוגי מובהק והרבה מרעיונותיו הפסיכולוגיים מקבילים לאלה של פרויד; גם הוא חשב שהסובייקט הוא בראש ובראשונה תוצר של עבר החי בו בהתמדה לעד, וכי הדרך להכיר סובייקט מצויה בהיזכרות. פרויד הטיל את מטופליו אל הספה כדי להתרפות ולהיזכר בעבר שעיצב את נפשם, ואילו פרוסט השכיב את עצמו במיטה בחדר מצופה שעם, כדי לכתוב את ספרו המונומנטלי המעוגן בזיכרון ילדותו ונעוריו.

דומה כי שגיאתו של פרויד בפירוש החלומות נבעה בעיקר משאפתנותו: מכך שהתכוון לבטל את כל שיטות הפרשנות הקודמות, כדי להעמיד את מקורו של החלום על עיקרון אחד, שהתגלה לו ואך לו כמין נס מיוחד במינו - המשאלה. במיוחד התנגד כמובן לראיית החלום כמבשר העתיד, כפי שנהג בו יוסף התנ"כי, וקדמונים אחרים שאותם הוא מזכיר בסקירתו את הספרות המדעית על החלום.

פירושיו שלו לחלומות תמיד נשענים על חקירת העבר הקרוב והרחוק. אבל כאשר אנו מתבוננים ב"חלום אירמה" שלו (החלום הראשון שהוא מנתח בספר, חלומו שלו), אי אפשר שלא לחשוב שדווקא החלום הזה, שהוא מסדו של הספר כולו, ושחלימתו ופירושו היו לפרויד אירוע חגיגי ביותר, הוא חלום המבשר את העתיד.

אם אני צודק בכך, אפשר לרקום סביב הספר הזה סיפור מעין אלה של בורחס. אדם חולם חלום על נסיבות מותו שנים רבות לפני מותו, אך החלום מאפשר לו להסתיר את הדבר מעצמו; לשם כך הוא מחבר ספר רחב יריעה על משמעות החלומות, שבו הוא טוען בנחרצות שהחלום מוסבר על ידי העבר ועל ידי משאלות, ולא על ידי עובדות המצויות בעמקי העתיד. לו היה נועץ ביוסף - אולי היה יודע את פשרו המשמעותי ביותר של חלומו.

פרויד מת בייסורים קשים כתוצאה מסרטן החיך. בחלום על אירמה מצטייר בגרונה של אירמה גידול מדאיג מאוד, ותוכנו הגלוי של החלום נסוב על מצבה הבריאותי והטיפול בה. מן החלום עולה שהטיפול בה היה כושל. הדבר מזכיר לפרויד את אחת המטופלות שלו הכלולה בדמותה של אירמה - אמה אקשטיין. מטופלת זאת נותחה ברשלנות חמורה על ידי פליס, ידידו הנערץ של פרויד, שבין היתר גם הותיר באפה תחבושת גאזה באורך של חצי מטר לפחות. כשהוצאה התחבושת מאפה על ידי רופא אחר היא לקתה בדימום אדיר והדופק שלה חדל לזמן מה.

פיטר גיי, הביוגרף המצוין של פרויד, סבור כי מטרתו העיקרית של אופן פירוש החלום על ידי פרויד היתה לטהר את פליס מאשמה על רשלנותו, כדי שפרויד לא ייאלץ לנתק את הקשר עמו. והנה, כאשר חלה פרויד בסרטן והיה צורך לנתחו, הוא בחר ברופא גרוע שהתמחה במחלות אף ("פליס אחר", כתב גיי) כדי שזה ינתח את חיכו. הניתוח היה רשלני ופרויד דימם קשות על שולחן הניתוח ולאחריו, וכמעט מת כאשר דימם באין משגיח על מיטה מתקפלת בבית החולים. מכאן ואילך נותח פרויד עוד פעמים רבות עד שלבסוף הוכרע על ידי מחלתו.

מעניין שכחמש שנים אחרי שחלם פרויד את חלום אירמה, גאו בו בקשר אליו מחשבות על הנצחה. כך הוא כתב לידידו פליס סמוך לפרסום הספר על פירוש החלום: "האם אתה מאמין באמת כי יום אחד תוצב בבית זה טבלת שיש שעליה ייכתב: 'כאן, ב-24 ביולי 1895, התגלה לד"ר זיגמונד פרויד סודו של החלום?'" (בלילה שבין 23 ל-24 ביולי 1895 חלם פרויד את חלום אירמה). טבלת השיש שאותה חזה אכן הוצבה שם לפני זמן לא רב.

החלום על אירמה פורש על ידי כמה וכמה פרשנים, ודומה שכולם צודקים. החלום הזה, בדומה ליצירת אמנות גדולה, מזמין פרשנויות רבות, שלא עלו כלל בדעתו של פרויד. עם זאת, ודאי שגם פירושו שלו לחלום נוגע בחלק מהאמת הגלומה בו.

פרויד דומה בכך לאדיפוס, גיבור המחזה של סופוקלס, שבשמו קרא לתסביך המרכזי מכולם לשיטתו. אדיפוס פתר את חידת הספינקס שאיש לא יכול היה לפותרה, והיה בו דחף עז לחקירת האמת הסמויה, אך יחד עם זאת לא עלה בידו לדעת מי הם אביו ואמו. כך גם גילוייו הגאוניים ביותר של פרויד שלובים תמיד באבחנות מוטעות הנובעות מעיוורון רב.

פירוש החלום

"פירוש החלום" (או "פשר החלומות", בתרגומו הקודם) הוא החיבור הפסיכואנליטי המובהק הראשון של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. הוא פורסם לראשונה ב-1899, אך על שער הספר ביקש פרויד מהמו"ל לציין את השנה "1900". החלום הראשון והעיקרי שמנתח פרויד בספר הוא חלומו שלו, שחלם בלילה שבין 23 ו-24 ביולי 1895, וזכה מאז לכינוי "החלום על אירמה" (שהיתה מטופלת של פרויד)

מרדכי גלדמן הוא משורר ופסיכולוג



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו