בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סימנים של כבוד

קבלו את סמל הסטטוס הכי חם בקרב האלפיון העליון: תארי קונסול של כבוד. רני רהב, יוסי מימן, גד פרופר, אודי אנג'ל ועוד 150 ישראלים כבר הצטרפו למועדון היוקרתי, ורבים אחרים מבקשים להיכנס. תנאי הקבלה: קשרים טובים במדינות אזוטריות. היתרונות: לוחית רישוי דיפלומטית, חנייה חינם וארוחות ערב עם שמעון פרס

תגובות

שמשון אליספור הוא קבלן ירושלמי אלמוני למדי, שאינו מוכר מחוץ לקהילת העסקים הקטנה של עיר הקודש. ואף על פי כן, השבוע הוא הוזמן לארוחת ערב חגיגית במלון דיוויד אינטרקונטיננטל עם 300 אורחים נוספים, ובהם הסגל הדיפלומטי בישראל, סגל קונסולי הכבוד הישראלים ונשיא המדינה שמעון פרס.

אליספור קיבל את ההזמנה בזכות היותו קונסול כבוד של בנין, מדינה קטנה באפריקה, תואר שבו הוא אוחז מזה שמונה שנים. "בתקופה ההיא עשיתי עבודות בניגריה בעבור המשטרה המקומית", מספר אליספור, "וכך הכרתי את הקולונל לאווני, שהיה אז חבר של נשיא בנין, המדינה השכנה. יש לו קשרי מסחר ועבודה בבנין, והוא שאל אותי מה אפשר לתת לי משם. שאלתי אותו אם אפשר להוציא לי קונסול כבוד, והוא סידר לי".

"למה רציתי? זה מעניין, מספק הרבה קשרים, זה תואר ייחודי שאין להרבה אנשים. בבנין אני מוכר וידוע, יש לי דלת פתוחה בכל משרדי הממשלה, אצל הנשיא והשרים הבכירים. בישראל, אני מוזמן להרבה קונצרטים, פתיחות חגיגיות, אירועים של ראשי ערים, ח"כים, ראש הממשלה והנשיא. נחמד להיות באירועים שכל צמרת המדינה נמצאת בהם", הוא אומר.

יהודי התפוצות / קונסולי הכבוד הישראלים כך תהיה קונסול

154 ישראלים נושאים את התואר היוקרתי "קונסול כבוד", ובהם אנשי עסקים בכירים כיוסי מימן (פרו), לב לבייב (קזחסטאן), דדי בורוביץ' (קפריסין), אודי אנג'ל (אוסטריה), יעקב נמרודי (מדגסקר) וניסן חקשורי (גאנה). יש גם ישראלים מהמעמד הבינוני, שפיתחו במשך השנים זיקה למדינות שונות מתוקף עבודה או תחביב.

ברשימה זו אפשר למצוא עובדים לשעבר של משרד החוץ, מדריכי טיולים, אנשים העוסקים בתיירות, אמנים, עיתונאים ואנשי תרבות. כך, הזמר יהורם גאון הוא קונסול הכבוד של צ'ילה, והעיתונאי איתן הבר הוא הקונסול של דרום קוריאה.

הקונסולים לשם כבוד נחלקים לשני סוגים - כאלה הנוספים לשגריר תושב המייצג את המדינה, וכאלה המתפקדים במקום השגריר התושב, כאשר לפעמים יש יותר מקונסול כבוד אחד למדינה. תפקידם של הקונסולים שלצד שגריר תושב מסתכם ברמה הייצוגית.

קונסולים הפועלים במקום שגריר, לעומת זאת, אחראים גם על עניינים קונסולריים כמתן ויזות ודאגה לתיירים מהמדינה המיוצגת שנקלעו לצרה, ובעתות מצוקה הם משמשים דיפלומטים לכל דבר. אגב, העבודה נעשית בהתנדבות, ולעתים הקונסולים מוציאים כספים מכיסם לצורך התפקיד.

סמל הסטטוס המזוהה ביותר עם התפקיד הוא לוחית הרישוי הלבנה לרכב, עם האותיות CC המעידות על כך שמדובר במכונית דיפלומטית. מלבד זאת, הקונסולים יכולים לחנות בכחול-לבן בכל מקום בעיר (פקחי החנייה, כידוע, לא מתעסקים עם רכב דיפלומטי). בתל אביב הקונסולים מקבלים גם מקום חנייה ליד הבית ומקום העבודה (במקרה שאין שגריר תושב למדינה שאותה הם מייצגים), והם יכולים להציב ליד ביתם ובמקום העבודה שלהם דגל של המדינה ושלט רשמי המכריז על כך שהמקום הוא קונסוליה.

זה נוער זה?

בעת האחרונה זוכה התפקיד לפופולריות רבה, ורבים נושאים אליו את עיניהם. לא ברור מה מושך את הישראלים לתפקיד - התואר, היוקרה, הקשרים והכבוד, או שמא אלה לוחית הרישוי הלבנה ומקום החנייה השמור.

אורי פרי-גל, קונסול הכבוד של הולנד, דנמרק ושוודיה באזור אילת, דווקא פעיל מאוד במסגרת תפקידו, הכולל בעיקר סיוע לתיירים מסקנדינוויה הפוקדים את עיר השמש הנצחית. גם מביתו בדרום הרחוק פרי-גל מצליח להבחין שבזמן האחרון התואר קונסול כבוד נהפך למצרך מבוקש בתל אביב: "יש בתפקיד איזה זוהר. זה נעשה טרנדי, כי אנשים אוהבים להשתייך לקבוצות שיש בהן מעט אנשים.

"כרטיס של קונסול זה קצת יותר מכרטיס מועדון, יש בזה הרבה כבוד, אתה מוזמן להרבה מאוד אירועים ומכיר הרבה אנשים. לא מזמן, לדוגמה, היתה הרצאה של נגיד בנק ישראל בפני הסגל הקונסולרי. ההיכרות בין הקונסולים לבין עצמם גם היא פותחת דלתות".

כמובן שעם הצטרפותם של אנשים חדשים למעמד המיוחס, ישנם כאלה שאינם מרוצים. בתקופה האחרונה מדברים הקונסולים, בעיקר הוותיקים, על תחושה של זילות שנקשרה לתפקיד המכובד והיוקרתי. "המוסד 'קונסול של כבוד' התחיל כדבר מאוד אמיתי", אמר השבוע אריה גולדשטיין, קונסול הכבוד של איי סיישל ב-15 השנים האחרונות. "אצל הוותיקים, אנשים כמו עו"ד גד נשיץ (איסלנד) או חיים אהרון (אל סלוודור), זה היה אחרת. לרובם היה עבר דיפלומטי. באחרונה זה קצת השתבש. נכנסו כמה חדשים שלא מבינים כל-כך במה מדובר".

בהקשר זה מזכירים חלק מהקונסולים את איש יחסי הציבור רני רהב, בעיקר בעקבות הרעש התקשורתי שיצר סביב המינוי. לפני כחודשיים חגג רהב את מינויו לקונסול הכבוד של איי מרשל במסיבה גדולה, שאליה הוזמנו 1,500 מחבריו הקרובים.

גד נשיץ, ראש הסגל של קונסולי הכבוד, מודע לתחושת הפיחות במעמדם. הוא עצמו מקבל לא מעט טלפונים מאנשים שרוצים להשתייך למועדון היוקרתי, אך מדגיש שאין זה מתפקידו לעזור בקבלה לתפקיד. "רני רהב לא אשם בזילות של התפקיד. אנשים באו למסיבה לא רק כדי לראות ולהיראות, אלא גם מתוך הערכה אליו", אומר נשיץ.

"נכון, זה נהפך לאופנתי, אנשים חושבים שזה יוקרתי, אבל צריך לראות את הדברים בפרספקטיווה", הוא מוסיף. "כל אחד יכול ליצור קשרים ולהגיע למסיבות עם שגרירים, לא צריך להיות קונסול של כבוד בשביל זה. אם מישהו יודע ליצור יחסי אנוש טובים, הוא יהיה מוזמן לאירועים כאלה".

אחים וחברים

איך מפלסים את הדרך לתפקיד רם המעלה? הדרך הנפוצה ביותר היא להיות איש עסקים בעל קשרים עסקיים ענפים במדינה זרה, עדיף מדינה מושחתת בעולם השלישי, להתיידד עם אישיות בכירה בממשל, ולהמתין להודעה ממשרד החוץ.

מיכאל מירקין, קונסול כבוד של טורקמניסטאן בישראל, קיבל את התפקיד בזכות היכרותו האישית עם ספרמורט ניאזוב, הנשיא הקודם של המדינה . מירקין הוא סגן יו"ר חברת מרחב שבבעלות יוסי מימן, שלה השקעות רבות במרבצי הגז העצומים שבמדינה האסייתית.

אריק מימון, אחד מקונסולי הכבוד של ליבריה ובעל עסקי יהלומים מפותחים במדינה, קיבל את המינוי לאחר מפגש עם שר החוץ הליברי, שבו החליפו השניים חוויות בתחום תחביבם המשותף - עישון סיגרים. חזי בצלאל, איש עסקים חובק עולם ומי שמוגדר כסוחר הנשק הישראלי הגדול ביותר באפריקה, זכה בתואר בזכות קשריו העסקים הענפים באוגנדה.

משה מנו, בעלי מנו ספנות וקונסול רוסיה באזור חיפה, קיבל את המינוי בזכות הידידות האישית שלו עם מי שהיה שגריר רוסיה בישראל, אלכסנדר בובין. את בובין, עיתונאי וסופר, פגש מנו במסגרת פעילותו הכלכלית בשנות ה-80 ברוסיה, כאשר מנו ספנות היתה הסוכנת של חברת ספנות גדולה בבריה"מ.

קונסולים אחרים הגיעו לתפקיד כמעט במקרה. רונית הרשקוביץ מתל אביב, העוסקת בתיירות, מונתה לתפקיד קונסולית כבוד של זנזיבר וטנזניה כשרק התחילה את דרכה בענף. ב-1992 פגשה את נשיא זנזיבר במטוס שעשה דרכו לאיי סיישל. המפגש בין השניים הוביל לקשרים דיפלומטיים בין ישראל לזנזיבר, ולמינויה של הרשקוביץ לתפקיד קונסולית כבוד.

מאמן הכדורגל שמעון שנהר הוא קונסול הכבוד של איי מיקרונזיה, שנודעו בזכות תמיכתם הנלהבת בישראל. בתחילת שנות ה-2000 הקים שנהר בעבור המיקרונזים נבחרת כדורגל לתפארת, והם, כאות הוקרה, נתנו לו את תואר הקונסול. ליהודית שרון, בעלת קונדיטוריה בתל אביב, הוענק התואר מהונגריה, אחרי 20 שנה שבהן האכילה את אנשי השגרירות ההונגרית.

הדרך השלישית לקבל התואר הנכסף היא באמצעות קשרי משפחה, או במלים אחרות - נפוטיזם. גד נשיץ היה במשך שנים סגנו של אביו, פריץ נשיץ ז"ל, קונסול הכבוד הראשון בישראל, מטעם איסלנד. בנו של גד, איתן, הוא קונסול כבוד נוסף של איסלנד.

עו"ד מיכל סרודיו-אילן משמשת קונסולית כבוד של נסיכות סן-מרינו האירופית בארבע השנים האחרונות, לאחר שקודם לכן שימשה סגנית של אביה בתפקיד. סבה היה הראשון בשושלת שייצג את סן-מרינו הקטנה. עדי וערן סטרוד, אב ובנו, הם קונסולים של תאילנד. לפי גד נשיץ, "זה לא נפוטיזם, יש לזה היגיון עמוק. הבן רואה מקרוב איך האבא עובד, וגם אנשי המדינה מכירים אותו. הרי בסך הכל שום דבר חומרי לא יוצא מזה".

אדוני יחזיר את התג

התואר קונסול כבוד מתחדש אוטומטית בכל כמה שנים, וברוב המקרים הקונסולים מכהנים בתפקידם שנים ארוכות. כאשר מדינה זרה מחליטה לבטל את המינוי זהו אירוע חריג, שנובע בדרך כלל ממעשים מבישים של הקונסול. כך לדוגמה, ב-2001 החליטה הולנד לבטל את מינוי קונסול הכבוד של גד זאבי באזור חיפה, לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה בנוגע לרכישת מניות בזק (משפטו של זאבי מתנהל בימים אלה).

יש גם מקרים חמורים יותר, שבהם קונסול של כבוד ממשיך לכהן בתפקידו על-אף החשדות התלויים נגדו. בימים אלו שוקלת פרקליטות מחוז תל אביב להגיש כתב אישום נגד שמואל שלזינגר, קונסול הכבוד של קרואטיה בישראל, באשמת אונס. שלזינגר, הבעלים של חברת אשדוד בונדד העוסקת בשילוח והובלת מטענים, העסיק בביתו בסביון עד לפני שנתיים את ס', עובדת זרה מאוקראינה. לטענת ס', שלזינגר אנס אותה בשני מקרים שונים, וחבריו שבאו לבקר בביתו הטרידו אותה מינית ואחד מהם אף אנס אותה.

המקרה לא זכה לפרסום רב בישראל, אבל העיתונות הקרואטית סיקרה את השערורייה בהרחבה, בפרסומים שכללו לעתים גם נימה אנטישמית. עו"ד יהושע רזניק, פרקליטו של שלזינגר, מסר בתגובה: "שלזינגר מכחיש לחלוטין את כל הטענות. יש חשש שהתלונה נועדה לעכב את יציאת העובדת מישראל - עובדה שהיא לא התלוננה בזמן אמת על המעשים אלא רק אחרי שהיתה אמורה לעזוב את המדינה".

בעקבות הפרשה פנה משרד החוץ לשגרירות קרואטיה והמליץ ששלזינגר ישעה את עצמו. קרואטיה, כך מסבירים במשרד החוץ, היא בעלת הסמכות היחידה לשלול את התואר משלזינגר, אך שם ממתינים לבירור ההאשמות נגדו.

עוד שם שבמשרד החוץ הישראלי יעדיפו לשכוח הוא רוני פורר, סוחר אמנות ובעל גלריה גולקונדה בתל אביב. ב-2001 החליטה ליבריה לשלול מפורר את תואר קונסול הכבוד. פורר, מצדו, מתעקש שהוא עדיין קונסול כבוד של המדינה האפריקאית.

לפני שנתיים הגיעו שוטרי משטרת ההגירה אל ביתו של פורר, והצטלמו לעיתון "מעריב" כשהם מסירים את השלט המודיע שבעל הבית הוא קונסול כבוד. השוטרים טענו שפורר מתחזה לקונסול כבוד של ליבריה כדי למנוע ממשטרת ההגירה להיכנס לביתו ולערוך בו חיפוש של עובדים זרים לא חוקיים.

דניאלה רייבנבך, הדוברת של פורר, מסבירה שהוא קיבל את התואר ב-1984 מהנשיא ומשר החוץ של ליבריה דאז, ורק שר חוץ או ממשלה חוקית מכהנת של ליבריה יכולים לבטל את המינוי, דבר שלא נעשה עד היום. "פורר הוא עדיין קונסול של כבוד, יש דגל ושלט ליד הבית. משטרת ההגירה ניסתה להוריד את השלט, אך הוא נשאר במקום", אומרת רייבנבך.

אדם נוסף שחדל לכהן כקונסול של כבוד הוא ראובן גבריאלי, לשעבר הקונסול של גאורגיה. ב-1997, כשקיבלו במשרד החוץ את הבקשה למנות את גבריאלי, היו כאלו שעיקמו את האף לנוכח מינוי לתפקיד של אדם המתפרנס מהימורים. בזמנו נטען כי הופעלו לחצים פוליטיים על משרד החוץ והשר דאז, דוד לוי, כדי למנותו.

ב-2006 עלה שמו שוב לכותרות, כאשר בדיון במשפט שהתנהל נגדו, הציג אותו פרקליטו כאדם ללא עבר פלילי ואיש עסקים מכובד, המשמש קונסול כבוד של גאורגיה. אנשי שגרירות גאורגיה קראו על כך בעיתון, התרגזו ושלחו לכלי התקשורת בישראל מכתב המוכיח שגבריאלי אינו מכהן בתפקיד כבר שנתיים.

בגאורגיה, יש לציין, החליטו באותה תקופה לבטל את התפקיד לכל הקונסולים של המדינה ברחבי העולם. גבריאלי: "תוקף המינוי נגמר פשוט כי הם לא האריכו אותו. בשגרירות גאורגיה טעו, ובזמן המשפט נשארה חצי שנה עד לסוף הכהונה שלי. כשמוניתי, זה היה מתוך צורך. לא היו שום לחצים פוליטיים למנות אותי לתפקיד".

מביאים כבוד למדינה

מעבר למסיבות הקוקטיילים ולארוחות הערב במלונות יוקרה, יש קונסולים של כבוד שעושים עבודה משמעותית. גד פרופר, יו"ר אסם, הוא קונסול כבוד של ניו זילנד בעשר השנים האחרונות. לפני ארבע שנים, כשנתפסו שני סוכני מוסד ישראלים במדינה (על-פי מקורות זרים), ניסה פרופר להרגיע את הרוחות, בתקופה שבה נציגים רשמיים של שתי המדינות בקושי דיברו זה עם זה.

בפרשה מדינית-ביטחונית נוספת סייע פרופר בשחרור צלם טלוויזיה מניו זילנד, שנחטף ברצועת עזה בעת שעבד ברשת CNN. בעניינים עסקיים פרופר קצת פחות הצליח. הוא ניסה לקדם יבוא בשר מניו זילנד לישראל אך לא הצליח להתגבר על מכשול השחיטה הכשרה.

עו"ד יעקב לירז ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני משמש כבר 14 שנה קונסול הכבוד של סיירה ליאון בישראל. לירז, שבעבר סייע לסוחר הנשק הישראלי יאיר קליין (שכיום עצור ברוסיה ומבוקש על ידי קולומביה) להיחלץ מתסבוכת משפטית במדינה, כבר התרגל לישראלים שמצפצפים על החוק.

"מדובר במדינה שמסתובבים בה הרבה מאוד ישראלים, בעיקר סוחרי יהלומים, ולכל הדברים האלה נדרשים היתרים, רישיונות וכו'", אומר לירז. "לא כל הישראלים מקפידים על זה, הם יכולים להסתבך שם וזה לא סימפטי".

עדי רוזנפלד, קונסול סלובניה בצפון, נחשב אשף ביצירת קשרים עסקיים. רוזנפלד מונה לתפקיד לפני שש שנים, בזכות היכרותו הקרובה עם דארקו הורבט, איש עסקים סלובני. רוזנפלד, המשמש נציג קבוצת אקטיווה הסלובנית בישראל, הוא זה שדאג להפגיש ב-2002 בין הורבט לבין איש העסקים נוחי דנקנר, היכרות שהובילה להשקעה של קרוב ל-50 מיליון דולר מצד הורבט בחברת גנדן, בעלת השליטה בקונצרן אי.די.בי.

ויש גם מניעים וולונטריים יותר. לאיתן ישראלי, איש עסקים המכהן כקונסול הכבוד של ישראל בבורקינה-פאסו שבאפריקה, אין קשרים כלכליים עם המדינה אותה הוא מייצג. ישראלי היה בעברו בכיר במשרד החקלאות וציר כלכלי בוואשינגטון, ובמסגרת תפקידו הוא מסייע למדינה האפריקאית בעיקר בפרויקטים של חינוך, חקלאות ואיכות הסביבה. "אני יודע, יש קונסולים שעושים דברים ויש קונסולים שבאים רק בשביל התואר", אמר השבוע ישראלי, "אני מעדיף להיות מאלה שעושים".

ולאלו שרודפים אחרי הכבוד, מומלץ להזדרז. אט-אט נגמרים האיים הפנויים באוקיינוס השקט שבאמצעותם ניתן לקבל את הלוחית הלבנה לרכב. הבא בתור הוא ארנון פרלמן, סגן יו"ר מועצת המנהלים של "מעריב" ונציגו של ולדימיר גוסינסקי בישראל, שבימים אלה נמצא בהליכים לקבלת תואר קונסול של כבוד באיי פלאו. מדובר במדינה קטנה, הקרובה באופן יחסי לאיי מרשל, שאותם מייצג חברו הטוב רני רהב.

פרלמן, חובב מושבע של ספורט אתגרי תת-ימי, מקווה לשמר את שוניות האלמוגים הנדירות באיים. עבור אלטרואיסטים אחרים בחוג הסילון, נותרו מדינות איים אקזוטיות כמו טונגה, קיריבאטי, נאורו, סמואה ואיי שלמה.

רוצה להיות קונסול של כבוד? הצג תעודת יושר

מבחינת משרד החוץ, קונסול כבוד שמייצג מדינה זרה בישראל חייב להיות אזרח ישראלי שמתגורר בישראל. בהליך המינוי, המדינה הזרה ממליצה למשרד החוץ על האדם שהיא מעוניינת למנות לתפקיד. המועמד צריך להציג תעודת יושר מהמשטרה וקורות חיים מפורטים, ולנמק מדוע הוא מעוניין בתפקיד. לאחר מכן הוא מוזמן לראיון בוועדת המינויים. אחרי שהוועדה מאשרת את המינוי, שולחת המדינה הזרה בקשה נוספת לנשיא ולשר החוץ, שמפרסמים כתב הסכמה לקונסול הכבוד.

יצחק אלדן, ראש הטקס במשרד החוץ, הוא האיש העומד בראש הוועדה המאשרת את מינוי קונסול הכבוד. אלדן, שמקבל לפעמים שיחות טלפון מאנשים שמעוניינים בתפקיד הנחשק, מודע ליתרון שיש לאנשי עסקים בקבלת התפקיד: "נכון, אם אתה עשיר וגר במרכז, הרבה יותר קל לך להיות קונסול של כבוד, אבל מאז שאני יו"ר, המדיניות שלי היא לכוון קונסולים לפריפריה", הוא אומר.

בקרוב יצטרך אלדן לשקול האם לגרוע שם אחד מהרשימה: לב לבייב, לפי התקנות, אינו יכול לשמש יותר קונסול הכבוד של קזחסטאן, משום שעזב את ישראל לטובת לונדון. "אנחנו נבדוק, נראה בדיוק מה קורה אתו, ואז נחליט", הוא אומר.

תצלומים: סיון פרג', דודו בכר, לימור אדרי, יח"צ, מוטי קמחי, דן קינן, מורי חן, עופר וקנין, איציק בן מלכי, דניאל צ'צ'יק, אייל טואג, ינאי יחיאל, תמר מצפי, פייר תורג'מן / באובאו, אי?פי, רויטרס





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו