טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זהירות, תשוקה

על הבימאי אנג לי ועל קולנוע דיאספורי

תגובות

שני סרטיו האחרונים של אנג לי - "הר ברוקבק", המתרחש בארצות הברית, ו"תשוקה, זהירות", המתרחש בסין - מלמדים על עוצמתו כבימאי דיאספורי. בניגוד ליצירה של בימאי גולה או של בימאי מהגר, היצירה הדיאספורית מבטאת זהות כפולה ושייכות עמוקה הן למולדת והן למדינה-הבית. במקרה של אנג לי, שהיגר מטאיוואן לארה"ב ב-1978 - מדובר בזיקה דיאספורית הן לטאיוואן (ולקהילות-המהגרים הטאיוואניות ברחבי העולם) והן לארה"ב.

קולנוע של גלות, המתבונן בעבר, מוגבל לעתים קרובות על ידי נוסטלגיה טראומטית. בניגוד לכך, הקולנוע הדיאספורי מאפשר ריבוי של עמדות-סובייקט, של אוריינטציות ושל רגשות. הסרט "הר ברוקבק" (2005) סיפר את סיפור אהבתם האבודה של שני בוקרים באמריקה ההומופובית. באחת משנות הפרידה הכפויות, נראה ג'ק (ג'ק גילנהל) בעיר גבול מקסיקאית. העיר מלוכלכת, כאוטית, קלאוסטרופובית. הוא מצולם בסימטאות צרות, עטופות צל. גבר שפונה אליו כ"סניור", נבלע עמו בצללים. הטרגיות של סיפור האהבה בין ג'ק לבין אניס (הית' לדג'ר) בולטת על רקע ההבדל בין צילום מקסיקו לבין צילום המרחב בוויומינג שבו נפגשו שניהם ובו התממשה אהבתם.

המצלמה של רודריגו פריאטו (צלם יליד מקסיקו) מצלמת את המרחב המערבוני המיתי של ויומינג כמרחב גדול-ממדים, פתוח, מואר, שלבניותו בוהקת. הניגוד בשפה הצילומית הופך את מקסיקו למרחב האחר המיני-גזעי, המשועבד ליחסים קפיטליסטיים, מרחב שבו הייצרי נקנה בכסף.

מהו המרחב האחר של הסרט "תשוקה, זהירות"? ליתר דיוק, מהו המרחב האחר של הבימאי הדיאספורי המפנה את מבטו אל המולדת? סיפור האהבה הפרובלמטי של "תשוקה, זהירות" מתרחש בשנחאי ובהונג-קונג. כלומר, לא בטאיוואן. צעירה סינית בשם וונג מפתה שר סיני, מר יי, המשתף פעולה עם שלטונות הכיבוש היפאניים בשנות הארבעים, כדי לאפשר למחתרת הנאבקת במשתפי-הפעולה לרצוח אותו. אך הפיתוי, הנושא בהתחלה אופי מיני מזוכיסטי, נהפך בהדרגה למעשה אהבה.

נראה כי מרחב הבגידה הסיני הוא-הוא המרחב האחר המשמש לבימאי הטאיוואני כר לרפלקציה עכשווית על האפשרויות הבוגדניות של איחוד-מחדש של טאיוואן עם סין. זוהי תגובה קולנועית המצטרפת לוויכוח הער הניטש בטאיוואן בנוגע להכרזת עצמאות רשמית על רקע הצהרתה של סין העממית כי תתקוף את טאיוואן אם זו תכריז על עצמאות.

שיתוף-הפעולה הסיני-יפאני בשנות הארבעים מאיר את יחסי סין-טאיוואן בהווה. זוהי רפלקציה מורכבת שכן, מצד אחד, "תשוקה, זהירות" נמסר מנקודת מבטה של וונג, מי שנהפכת לקורבן הרגשי והפיסי של כל הצדדים המעורבים - המחתרת, שולחיה, מר יי, מענה-אהובה, והיא עצמה. מצד אחר, אנג לי נמנע מהראייה של מעשיו האיומים של השר יי כמעט עד הסוף וכך משבש את יכולתנו כצופים לשטמו; וכהמשך לכך, השוטים האחרונים של הסרט חושפים את משתף-הפעולה האכזר כדמות טרגית כמעט, מי שאיבד את אהובתו במו ידיו, וכל שנותר לו - ולנו - הוא חוויית בדידותו האיומה בחדרה.

השוט האחרון, קלוז-אפ על השקע במזרן, מתאר בדרך של העדר את מה שהיה. המורכבות של שאלת הבגידה והשימוש בממד המיני כדי לייצר-מחדש את ההיסטורי ובייחוד את הפוליטי, פועלים במישור טקסטואלי נוסף. בחלק הראשון של הסרט, פלשבק לעבר חושף את וונג כמי שהיתה שחקנית בתיאטרון סטודנטיאלי, ואת אחד ממפעיליה בהווה כמי שהיה אז הבימאי. השחקנית וויי טאנג, שמשחקת את וונג, נתבעת לשחק אשה שבהדרגה עוברת ממצב של העמדת פנים, מי שמשחקת אשה מאוהבת, למי שנכנעת לתשוקה עד למצב של אובדן טוטלי. בכך "תשוקה, זהירות" חושף לא רק את יחסי וונג ומר יי, אלא גם את מהות העבודה של שחקנים על דמות, ובייחוד את מכלול היחסים האפשריים של שחקנית עם מי שמביים אותה.

שני הבימאים - אנג לי, ובן דמותו בתוך הסרט, הבימאי הצעיר (שנהפך למפעיל של המחתרת) - חושפים את הקיצוניות האפשרית ביחסי בימאי-שחקנית. המתרחש הוא לא פחות אכזרי מיחסי יוזף פון-שטרנברג ומרלנה דיטריך, מיחסיו של אלפרד היצ'קוק עם טיפי הדרן, או אולי אף מיחסיו של אנג לי עם טוני לונג (מר יי) או עם ג'ק גילנהל והית' לדג'ר, הנתבעים לשחק סצינות מין הומוסקסואליות ב"הר ברוקבק".

בכל מקרה, ברור כי "תשוקה, זהירות" אינו סרט של אוריינטליזם עצמי. לא מדובר בחיזיון אקזוטי נוסף בשביל המערב. מדובר בסרט דיאספורי המתפתח לאטו ונהפך להצהרה מרובת פנים: על מלכודות של סקס ומוות, על מלכודות של בגידות היסטוריות ופוליטיות, ועל מלכודות העשייה הקולנועית עצמה. זהירות, תשוקה.



מתוך "תשוקה, זהירות" של אנג לי. מרחב הבגידה הסיני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות