בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנשיא ממשיך לכשכש בכלב

* "נובמבר", הקומדיה החדשה של דייוויד מאמט המוצגת בברודוויי, כבר נכתבה לקהל שסבור כי פוליטיקה היא רק כסף, ספינים ואינטרסים אישיים

תגובות

הבלוג של דייוויד מאמט שמקדם את "נובמבר", קומדיה פרי עטו שמועלה בברודוויי (novembertheplay.com), הוא ניסוי מרתק, גם אם לא מספק. את הבלוג כותבת (לכאורה) הדמות הראשית במחזה, נשיא נפוח (בגילום נתן ליין) שמנסה להבטיח את בחירתו מחדש בסיוע סחיטות ושוחד. הבלוג מזכיר את "רומן", המחזה שהעלה מאמט באוף ברודוויי ב-2005 ותקף, אמנם באיחור, את התקינות הפוליטית. הבלוג מבוסס על הקצב הסיטקומי של המחזה הנוכחי - הנשיא נזכר במעורפל במשפטים שאביו נהג לומר ליד שולחן האוכל, וכותב בבלוג: "הביטוי ?למלא את החובה האזרחית' מתקשר אצלי לתרנגול ההודו (הממולא) של חג ההודיה, ו'הצבעה מהקבר' - לליל כל הקדושים".

"נובמבר" הוא מחזה לא אופייני למאמט - מצחיק מאוד ופייסני. במלים אחרות, להיט מיינסטרימי מסחרי, ללא יומרות אמנותיות. ב-1997 התסריט של מאמט ל"לכשכש בכלב" נועד להראות כיצד התהליכים הפוליטיים הם תוצר של ספינים והולכות שולל; המחזה הנוכחי נכתב כבר לקהל מפוכח בהרבה.

קומדיות מצבים מבוססות על המכנה המשותף הנמוך ביותר. "נובמבר" (שבו דילן בייקר הוא ראש הלשכה הציני של הנשיא ולורי מטקלף היא כותבת נאומים אידיאליסטית מדי) מבוסס על ההנחה שהקהל סבור שפוליטיקה היא רק כסף, ספינים ואינטרסים אישיים. המחזה מפגר אחרי המאורעות הפוליטיים האחרונים, שבהם סיסמאות על שינוי ותקווה מתקבלות בהסכמה מקיר לקיר, אבל מערכת הבחירות האמיתית היא דרך אחת להתמודד עם הספקנות המושרשת בציבור ביחס לפוליטיקה; "נובמבר" הוא דרך נוספת.

הסרט "לכשכש בכלב" מספר על יועץ פוליטי (רוברט דה נירו) שרוקח מלחמה שמתרחשת רק בכלי התקשורת כדי להסיט את תשומת הלב מנערה שהוטרדה מינית בידי הנשיא. הרעיון של מלחמה וירטואלית מבוסס על "גיבור אמריקאי", רומן מאת לארי ביינהרט. בספר, שעוסק בממשל בוש הראשון, היועץ הפוליטי הגוסס לי אטווטר מתכנן מלחמה מדומה כדי לגרום לבחירה מחדש בבוש.

"לכשכש בכלב" עלה לאקרנים כשסרטים אחרים (כמו "The War Room", סרט תיעודי על המתרחש מאחורי הקלעים במסע הבחירות לנשיאות של ביל קלינטון) עודדו את הציבור להכיר בכך שהעיסוק הפוליטי מתמקד באסטרטגיות יותר מאשר באידיאלים. הספר "The Selling of the President 1968", שחשף את הדרך שבה שווק ריצ'רד ניקסון כמועמד לנשיאות, והיסוד ההוליוודי בהופעותיו של רייגן, הגבירו את המודעות לפרצופה האמיתי של הפוליטיקה. בעקבות שערוריות המין בימי קלינטון והטקטיקות חסרות המעצורים של קארל רוב בימיו של ג'ורג' ו' בוש, הקהל היה מוכן לצפות בשמחה במחזה שלועג לפוליטיקאים.

"לכשכש בכלב" ו"נובמבר" נפתחים בנקודה דומה: מסע הבחירות של הנשיא תקוע זמן קצר לפני הבחירות. ב"לכשכש בכלב" הספינים והתככים מכילים צד אפל; ב"נובמבר" הם בעיקר מבדרים. ארצ'ר בראון, ראש הלשכה, מגיב בעוקצנות לתכסיסים שמנסה ליזום הנשיא סמית. כשהנשיא מחפש תחבולה שתעורר לחיים את הבוחרים, הוא מציע להעלות את "רמת הבהלה". בראון עונה לו ביובש: "לאיש לא אכפת". "אחרי כל מה שעשינו?" הנשיא שואל.

"נובמבר" מציג נשיא ללא אידיאולוגיה, שפועל מאחורי הקלעים כפי שהקהל מצפה ממנו: מתרפס לפני תורמים וסוחט כספים משתדלנים של מגדלי תרנגולי הודו. הקומדיה מצחיקה במקומות שבהם מאמט מנצל בחוכמה את הנחות היסוד של הקהל על השחיתות הפוליטית.

מאמט פעיל מאוד לאחרונה. הוא יצר את "היחידה", סדרת פעולה על כוח משימה צבאי וחשאי, ביים כמה פרסומות לחברת פורד וכתב וביים את "Redbelt", דרמה שתעלה לאקרנים בארצות הברית באפריל על מאסטר ג'וג'יטסו שנופל בפח של מפיקי סרטים.

אין כל רע במסחור של מאמט, במיוחד משום ש"רומן", המחזה האמנותי האמיתי האחרון שכתב, נראה מנותק מרוח התקופה. "רומן" היתה קומדיית בתי משפט שהתאמצה להיות שערורייתית ובה נאשם יהודי, תובע הומו ושלל דעות קדומות. ב-2005 אמריקה השתחררה מהאחיזה ההדוקה של התקינות הפוליטית. גם היכולת של מאמט להגיע בקלות לשיח הציבורי - כמו שקרה ב-1992 עם המחזה "אוליאנה" שעסק בהטרדות מיניות - פחתה עם הפלורליזם התרבותי שהביא עמו האינטרנט.

מאמט חושף בבלוג וב"נובמבר" געגוע לימים שבהם היה קל יותר לעורר שערוריות - כשכותבת הנאומים הלסבית, ברנשטיין, מנסה לשכנע את הנשיא לחתן אותה עם בת זוגה. אבל הנישואים החד-מיניים נראים כמו ניסיון עייף לשחזר את האקטואליות של "אוליאנה". ראש הלשכה, ציני כמו הקהל, הוא הדמות הנמרצת ביותר על הבמה. הוא מעודד את הנשיא לשקר לברנשטיין ואומר, "חלק מעול הפיקוד זה לדעת לבגוד באחרים".

מאמט מזכיר, כפי שעשה ב"גלנגרי גלן רוס", שהחיים הם עניין של מיקח וממכר. החריפות והמסחריות שלו מתגלות כאן בשיאן. "נובמבר" המרוכך חושף את הנחות היסוד והפחדים של אמריקה, אבל גם מסביר מדוע הפוליטיקה כעת מושפעת כל כך מקריאות לתקווה ולשינוי.



נתן ליין (משמאל) ב"נובמבר". מחזה לא אופייני למאמט


רוברט דה נירו (במרכז) ב"לכשכש בכלב". התסריט נועד להראות כיצד התהליכים הפוליטיים הם תוצר של ספינים והולכות שולל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו