בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קנרית ושמה בריחת מוחות

תגובות

במידה מסוימת חשפו שביתת המרצים האחרונה - ודו"ח ועדת שוחט לפניה - את הבעיות ההולכות וגדלות של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. ואולם, בשני המקרים הבעיות שנחשפו הן רק קצה הקרחון.

לפני שנים רבות נהגו כורי הפחם להיכנס לתוך המכרות כשהם מחזיקים בידיהם כלוב ובו ציפור קנרית. מותה של הציפור היה מהווה אות אזהרה: במכרה יש גזים רעילים ולכורים נשקפת סכנת חיים מיידית.

תופעת בריחת המוחות מהאקדמיה הישראלית היא הקנרית של מערכת ההשכלה הגבוהה היום. חשוב מאוד להבדיל בין הסימפטום - בריחת המוחות - ובין הבעיה עצמה: מצבה העגום של האקדמיה בישראל.

שיעור המרצים האירופים בארה"ב הוא בין 1%-4% מכלל המרצים האירופים שנותרו במדינות האם. שיעורים אלה החלו לעורר דאגה רבה באיחוד האירופי. ואם הנורות נדלקות באירופה מה אמור להידלק בישראל, שמספר המרצים שלה השוהים בארצות הברית מהווה לא פחות מרבע מכלל הסגל האקדמי בישראל (כולל מכללות)?

העזיבה מתאפיינת לא רק בהיקפה אלא גם באיכותה. כפי שניתן לראות בתרשים, מספר הישראלים הנמצאים רק ב-40 האוניברסיטאות המובילות בארה"ב הגיע לממדים שאין להם אח ורע בעולם. שיעור הפיסיקאים הישראלים השוהים באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות בלבד מהווה 10% מכלל הפיסיקאים בישראל. בכימיה השיעור עולה ל-12% ובפילוסופיה ל-15%. בתחום הכלכלה, שבו פערי השכר האקדמיים בין ארה"ב לישראל גדולים בהרבה מאשר בשלושת התחומים הקודמים, שיעור העוברים לעבוד באוניברסיטאות הטובות ביותר בלבד הוא 29%. במדעי המחשב פערי השכר האקדמיים בין ארה"ב לישראל גדולים עוד יותר מאשר בכלכלה. כתוצאה מכך, שיעור האקדמאים בתחום זה שעברו לארה"ב הוא שליש מכלל חברי הסגל שנותרו בישראל. יש מחלקות אמריקאיות בתחום מדעי המחשב שבהן אפשר למצוא לא פחות מחמישה-שבעה ישראלים בכל מחלקה.

חשוב מאוד להדגיש, כי סוגיית השכר בשום פנים ואופן איננה ההסבר היחיד לתופעה. למעשה, יש ארבע סיבות עיקריות לתופעת בריחת המוחות. בנוסף לשכר שנשחק לעומת האוניברסיטאות בחו"ל והמגזר העסקי בישראל, יש מעט מדי משרות, תקציבי המחקר והמעבדות נמוכים, ומערכת ההשכלה הגבוהה עצמה מאובנת ונשלטת על ידי משרד ממשלתי, שכל תפקידו הוא לשמור על הקופה הציבורית, ללא כל ראייה אסטרטגית ארוכת טווח או נשיאה באחריות להשלכות העתידיות של מדיניותו.

למזלנו, היו לדור המייסדים התבונה והנכונות להקריב הרבה מהמעט שעמד לרשותו, כדי להעמיד על הרגליים מערכת השכלה גבוהה, אשר איפשרה לבוגריה לנצל את מהפכת ההיי-טק כאשר זו פרצה ולהתמודד עם האתגרים הצבאיים המתעצמים. ההישגים הפנומנליים של השנים האחרונות הם תוצאה של השקעות העבר. באותה מידה, היכולת של ילדינו לשרוד כלכלית וצבאית בעתיד תיקבע על ידי ההשקעה שלנו היום. הכל עניין של סדר עדיפויות לאומי.

הכותב הוא מרצה לכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו