בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמות ההיסטוריון

הוא נולד בשנת 37 לספירה, נשא שלוש נשים, היה ממובילי המרד היהודי בצבא הרומי - ואז החליף צד, עבר לרומא ונעשה לאחד מחשובי ההיסטוריונים הקדומים; ב"חיי יוסף", האוטוביוגרפיה שלו, מגולל יוסף בן מתתיהו את סיפור חייו הסוערים ומתגונן מפני האשמות בבגידה. מגן ברושי על מלחמות ההיסטוריונים, גרסת המאה ה-1

תגובות

חיי יוסף פלאוויוס יוספוס (יוסף בן מתתיהו). מבוא, תרגום ופירוש: דניאל שוורץ. הוצאת יד יצחק בן צבי, 192 עמ', 127 שקלים

אין ספק כי פלאוויוס יוספוס, הוא יוסף בן מתתיהו, הינו גדול ההיסטוריונים היהודים לאחר המקרא; קדמו לו הסופרים האלמונים שחיברו את ספרי נביאים ראשונים - מיהושע עד מלכים - שהם הגדולים שבכותבי דברי הימים בעמנו, ובנוסף לאינפורמציה רבת-ערך תרמו לעולם את היפים שבספרים.

עם משונה הוא עם ישראל; אחרי שתרם לספרות העולם ספרים היסטוריים מעולים והקדומים מסוגם, משך כמעט את ידיו מסוגה ספרותית זו. המקרא מסר לידינו גם אוטוביוגרפיה מעולה, הן מבחינה היסטורית והן מבחינה ספרותית - ספר נחמיה - אבל גם לסוגה זו לא היה המשך.

אחרי המקרא נכתבו בימי הבית השני רק ספרי היסטוריה מועטים, החשובים שבהם פרי עטו של יוסף. לפיכך, אי אפשר להגזים בחשיבותם של ספריו. כמעט כל מה שאנחנו יודעים על ימי הבית השני, בעיקר במאתיים השנים האחרונות, למדנו מיוסף. גם המעט שהגיע אלינו ממקורות אחרים התפרש, הובהר ואושר בזכות סופר חרוץ ומוכשר זה. כך למשל המגילות הגנוזות: אלמלא המידע המפורט שנמסר לנו בכתביו ספק אם אפשר היה לזהותם.

ליוסף היו הרבה מן התנאים הדרושים להיסטוריון: סקרנות, פנאי (מאחר שאומץ למשפחת הקיסר היה מצבו הכלכלי שפיר), ומאחר שגר ברומא המפורסמת בספריותיה, היו לו גם שפע של ספרים. בנוסף לספרים שהיו פתוחים לכל דורש, היתה לו גישה חופשית אל הארכיונים המלכותיים - שכללו דו"חות צבאיים מדויקים ומרובי פרטים. כך יכול היה למסור בספריו מידע רב-ערך שאיננו זמין ממקורות אחרים, למשל אורך חומת מצדה. יוסף לא היה מעולם במצדה; ב-70 השנים שקדמו למרד הגדול ישבה שם יחידה של חיל מצב רומי ולאזרחים מן הסתם נאסרה הכניסה. וגם אם היה, ברור שלא הביא עמו כלי מדידה. אף על פי כן יודע יוסף לספר כי אורך חומות מצדה הוא 7 סטדיות, שהן כ-1,300 מטר, ואכן זה אורכה של החומה.

החקירות הארכיאולוגיות הראו שגם בהרבה פרטים טכניים אחרים מדייק יוסף (כגון אורך חומות שומרון וירושלים, תיאור נמל קיסריה ועוד). את כל המידע הזה למד יוסף, ככל הנראה, מן הדו"חות הצבאיים. ועוד מעלה היתה ליוסף - הוא היה משתתף פעיל ועד ראייה להרבה ממהלכי המרד הגדול בשנים 66-70 לספירה.

יוסף בן מתתיהו חיבר ארבעה ספרים; שניים גדולים - "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים". ושניים קטנים - "נגד אפיון" ו"חיי יוסף". הספרים האלה, ובעיקר "מלחמת היהודים", היו פופולריים מאוד במהלך ההיסטוריה, הן משום תוכנם הדרמטי וכישרונו של המספר, והן משום שחורבן הבית הגשים את נבואתו של ישו. פרוטומה שלו אפילו עמדה באחת מספריות רומא העתיקה. בראשית המאה ה-20 היה "מלחמת היהודים", בתרגומו האנגלי, הספר הנפוץ ביותר בסקוטלנד אחרי המקרא, וקרוב לוודאי שכך היה גם במקומות אחרים בארצות הנוצרים.

הספר האחרון, האוטוביוגרפי, הוא גם האחרון שכתב. ככל הנראה גרעינו של חיבור זה נכתב עשרות שנים לפני שהושלם ופורסם. מה שגרם ליוסף להשלימו ולפרסמו היה ספר שכתב יהודי בשם יוסטוס מטבריה, ושיצא לאור בסוף הקריירה של מחברנו - ושבו הוא מותקף. על ספר זה אין אנו יודעים אלא מתוך "חיי יוסף" - שבו הוא מתגונן מפני האשמות יריבו. בין השאר הוא עוקץ את יוסטוס על שידיעותיו לקויות מאחר שלא זכה לעיין בדו"חות שבארכיון המלכותי.

שם הספר מעיד עליו כי זאת אוטוביוגרפיה. המחבר מספר על שנת לידתו (37 לספירה); על ייחוסו המפואר משושלת של כוהנים מכובדים (שמעון "המגמגם", מתתיהו "הגיבן" ועוד) וגם על נסיכה חשמונאית שנישאה לאחד מאבותיו; על שלוש נשים שהיו לו (לא סימולטנית) ועל שלושה בנים; על כך שהקיסרים עשו איתו חסד ובעיקר על פעילותו כמפקד הגליל. אבל בעיקר זהו ספר אפולוגטי המתגונן מפני האשמות כבדות-משקל. הארגומנטציה מפותלת: הוא היה בעד ההכנות למלחמה, הוא לא האמין בסיכוי קל שבקלים לעמוד כנגד הצבא הרומי, סתירות על גבי סתירות.

כזכור, משנכבשה יודפת מקום מפקדתו, התחבא יוסף במערה עם לוחמים אחרים; הם החליטו להתאבד, והפילו גורלות מי יהרוג את מי. אחרי שנספו כולם נשארו רק הוא ואדם נוסף. יוסף שיכנע את חברו לבחור בחיים. הוא התמסר לרומאים, ניבא למפקדם אספסינוס נבואות אופטימיות, שהתגשמו למזלו ולמזלנו - שאם לא כן לא היינו זוכים לספריו החשובים. התנהגותו של יוסף לא היתה מכובדת כלל ועיקר - והוא היה חשוף להאשמת בגידה. ספרו של יוסטוס העיר מרבצן האשמות ישנות, והמואשם הרגיש שאין הוא יכול שלא לענות ולהתגונן.

יש בידינו תרגום טוב ל"חיי יוסף" מעטו של מנחם שטיין, שהתפרסם לפני 75 שנים וזכה מאז להדפסות רבות. רענון קל, בעיקר עדכון מינימלי של העברית והכתיב, יכול היה להספיק לנו. מעלתו של הספר שלפנינו היא בעיקר בהערות המלומדות - ודניאל שוורץ הוא אכן מלומד אמיתי - במבוא ובנספחים מאירי עיניים.

המתרגם הנוכחי שייך לאסכולה הנדירה שמאמינה שהתרגום צריך לייצג את המקור עד כמה שאפשר. הוא נהג כך כשתירגם לא מזמן את ספר מקבים ב' וזכה, ובצדק, לקיתונות של ביקורת חריפה. גם בתרגום הזה יש כמה מוזרויות מיותרות. הוא שולח אנשים "לעירם של הירושלמים"; מה רע בסתם "ירושלים"? "עירם של אנשי טבריה" - מדוע לא פשוט "טבריה"? הוא שולח אנשים אל "אדמת בתיהם" - כלום לא מוטב אל נחלותיהם?

תוספת חשובה וטובה מאוד לספר הוא הפרק "הגליל במאה הראשונה לסה"נ - פני היישוב בימיו של יוספוס לאור הממצא הארכיאולוגי", שחיבר זאב וייס. בפרק ארוך ומפורט זה (45 עמ' מעוטרים בתמונות צבעוניות משובחות) יש יותר מאשר מבטיחה הכותרת, כי תדירה בו ההשוואה בין הגליל לבין יהודה, והקורא לומד בו על היישוב היהודי בארץ כולה.

הספר הוא הרביעי בסדרה של ספרים "בין מקרא למשנה, ספריית דוד וימימה יסלזון" - והוא מהודר ביותר. ספר נאה ברמתו נדיר ביותר במקומותינו; נייר משובח, כריכה יפהפייה ושפע של איורי צבע. תודתנו נתונה לכל העושים במלאכה, מן המתרגם ועד לטורחים להוציא ספר נאה זה.

מגן ברושי הוא ארכיאולוג והיסטוריון, ובעבר היה אוצר היכל הספר




פלאוויוס, מתוך "מלחמות היהודים" בתרגום וינסטון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו