בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למלכה יש בית

* קורבן של עלילות שווא? פזיזה ובזבזנית? בולימית או נהנתנית חסרת מצפון? תערוכה חדשה בפאריס מבקשת לפענח את דמותה של מארי אנטואנט

תגובות

מחוללי המהפכה הצרפתית ראו במארי אנטואנט מלכה בזבזנית ומנותקת מהעם. מותה תחת להב הגיליוטינה, בהיותה בת 38, זכה לייצוג באמנות הצרפתית בציורים ובתחריטים רבים וסימל את תחילתו של העידן החדש והשוויוני בהיסטוריה של צרפת.

אבל הסרט "מארי אנטואנט" של סופיה קופולה שיצא ב-2006 הפך את המלכה השנואה לנערה מרדנית שרק רוצה ליהנות. מאז היא מושא הערצה לנערות מתבגרות ברחבי העולם. בהתאם לניתוחים הפסיכולוגיים האופנתיים כיום של דמויות מהעבר, את מארי אנטואנט כבר לא נהוג לשפוט אלא להבין ולהתחקות אחרי שורשי מעשיה, כנערה אבודה שבהיותה בת 15 נותקה מהמשפחה שלה ונשלחה למדינה רחוקה.

בגראן פאלה בפאריס נפתחה בשבת תערוכה המוקדשת לדמותה של מארי אנטואנט. הכרטיסים לתערוכה, המוצגת בשיתוף הנהלת ארמון ורסאי, החלו להימכר עוד לפני פתיחתה. עם זאת, בהנהלת המוזיאון טוענים שהעבודה על התערוכה, שתינעל ב-30 ביוני, החלה עוד לפני יציאת הסרט.

כ-300 יצירות אמנות מוקדשות לאשה שהצרפתים סירבו לקבל כמלכה והעדיפו לכנותה "האוסטרית". ציורים, פסלים, כלי כסף, כלי מטבח, תכשיטים ורהיטים בני התקופה הובאו מארמון ורסאי ומרחבי אירופה. לדברי האוצרים, מטרת התערוכה היא לבחון מיהי באמת מארי אנטואנט. פזיזה ובזבזנית, או קורבן של אנשי חצר המלוכה בוורסאי שטפלו עליה עלילות שווא? בולימית או נהנתנית חסרת מצפון?

האוצרים צירפו כמנהל אמנותי את במאי האופרה המבוקש רוברט קארסן הקנדי. קארסן, שמעולם לא אצר תערוכה, התבקש לעקוב אחר הציר הכרונולוגי של חייה והחליט לחלק אותו לשלוש מערכות.

המערכה הראשונה עוסקת בהולדת המלכה ובילדותה המאושרת בטירת שנברון באוסטריה. בכניסה מוצג הציור של מרטין ואן מייטנס מ-1755 שבו מארי אנטואנט מוקפת בהוריה וב-15 אחיה ואחיותיה. החדר הראשון מדמה את התיאטרון בטירת שנברון והציור הראשון מציג אותה ואת אחיה בעת ריקוד בלט על בימתו.

כשהיתה בת 15, צעירה בכמה חודשים מבעלה המיועד, היא באה לוורסאי. מאז כל אירוע בחייה היה מושא ליצירות אמנות רבות: יום חתונתה ב-16 במאי 1770, עלייתה לכס המלכות, הולדת יורש העצר. המלכה הצעירה הקיפה עצמה באוצרות שהיו בבית אמה ובהם פריטי הפורצלן האסיאתיים, הרהיטים המוזהבים והאגרטלים המצועצעים, שמוצגים בתערוכה.

אמה היתה מודל החיקוי שלה וההתכתבות הענפה ביניהן מצוטטת בתערוכה, לרבות הערות אמה על גובה התסרוקת שלה. סביב גרם המדרגות שמחבר בין שתי קומות התערוכה מוצגות התסרוקות האקסצנטריות.

המערכה השנייה מוקדשת לשנות החופש. מעט אחרי בואה לוורסאי ביקשה מארי אנטואנט מקום שבו תוכל לחיות רחוק מעין הציבור. סביב ארמון "הטריאנון הקטן" שהעניק לה לואי ה-16 בוורסאי היא יצרה עולם משלה עם גנים אנגליים ובקתות כפריות, שבו קיימה נשפים ראוותניים והתבודדה עם מקורביה. על בימת התיאטרון שהקימה היא הציגה ושרה אופרות לבנות החצר ולמשרתות שלה. האולם המוקדש למערכה הזאת בנוי כמו בימת תיאטרון ענקית, המדמה את זו של הטריאנון.

מאחורי המסך הענקי מסתתרת תפאורה של גן אנגלי, ומאחורי כל לוח מן התפאורה מסתתר חלל נוסף. התוצאה מרהיבה, אף שהיא מזכירה במקצת את דיסנילנד. מחשבה רבה והומור ניכרים בתכנון החדרים, אבל העניין הגדול טמון ביצירות ובעושר האמנותי והאסתטי שמארי אנטואנט הקיפה בו את עצמה.

המערכה השלישית נפתחת במראה ענקית שבורה המסמלת בעיני קארסן את אובדן החופש. בחדר הראשון מוצגים דיוקנאות מאוחרים של המלכה. בתגובה על פרסום הכרוזים והקריקטורות המרושעות על חייה, החליט בית המלוכה להזמין ציורים שמהם ניבטת המלכה עם ילדיה - אמהית, רצינית וכמעט ללא תכשיטים. אבל גם אלה לא מנעו את הסוף המר.

את חדרי התערוכה מלווה מוסיקה מהתקופה. השקט והחושך בחדר האחרון, המוקדש לימיה האחרונים של המלכה, רק מדגישים את האווירה הקודרת. עם פרוץ המהפכה הובלו המלך ומשפחתו בלחץ המהפכנים מוורסאי לפאריס. שרשרת האירועים, הבריחות והניסיונות להתפייס עם בני העם או להילחם בהם מובילים לכליאת המשפחה ומשם להוצאה להורג של לואי ה-16. בחדר זה מוצגים החולצה שלבשה המלכה בכלא לצד תחריטים של משפחת המלוכה בבית הסוהר, דפי ההוצאות הכספיות של המשפחה, משחקים של הילדים והציור המסכם שבו מובלת מארי אנטואנט לגרדום.

הנהלת המוזיאונים הלאומיים של צרפת, מארגנת התערוכה, הפיקה קו של מוצרים בהשראת התקופה. בחנות המוזיאון יימכרו בין השאר תכשיטים, כלי כסף, מטריות וכובעים.



דיוקן של מארי אנטואנט מ-1778. למטה: דיוקנה מ-1769, לפני עלייתה לכס המלכות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו