בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"כדי להתעשר צריך שכל, עבודה קשה והגינות. וגם להיוולד להורים הנכונים"

אייל עופר, הממונה על הפעילות הבינלאומית של משפחת עופר, הוא הדמות הפחות מוכרת במשפחה, שחולשת על אימפריית נדל"ן, ספנות, אנרגיה וכימיקלים. בראיון בלעדי הוא מספר על האופן שבו הוא עושה עסקים, מנתח את המשבר הפיננסי בארה"ב ומעריך עד כמה הוא ישפיע על הכלכלות בעולם. בין לבין, הוא לא מפסיק לרגע למשש את המסבחה - שרשרת החרוזים המוכספת שלו - ומעניק כמה טיפים למי שמעוניין להצליח בעסקים

תגובות

המדורים הכלכליים התמלאו בחודש האחרון בציטוטים של אנשי עסקים וטייקונים גדולים, המרבים לדבר על ההזדמנויות האדירות שטומן בחובו המשבר הפיננסי בארה"ב אשר מאיים להתפשט בהדרגה. משברים אכן טומנים בחובם הזדמנויות גדולות, והאימפריות הגדולות ביותר נוצרו בתקופות קשות, שבהן הדם זרם ברחובות הפיננסיים.

האימפריה של משפחת סמי עופר
ואולם לאנשי העסקים המפליאים בהסברים על ההזדמנויות יש עוד סיבה לדבר בקול רם ובטוח: חלק גדול מהעסקים שלהם ממומן באמצעות הלוואות ענק שהם נטלו בימי הגאות בשווקים - ואם השווקים והמלווים שלהם יתחילו לגלות ספקנות לגבי יכולת ההחזר של האשראי, הם עלולים להיקלע לקשיים.

המשבר הוא הזדמנות בעבור מי שהתכונן אליו, בעבור מי שיש לו יתרות נזילות גדולות או בעבור מי שיצליח לגייס כסף - אבל הוא עלול להנחית מכת מוות על רבים מאנשי העסקים חובבי ההלוואות.

לאייל עופר אין כנראה אינטרס להרגיע את השווקים או את הבנקאים שלו כאשר הוא מנתח את מצב השוק. אולי זו הסיבה לכך שהתחזיות שלו הן פסימיות. בחודש שעבר, בפאנל שערך TheMarker בניו יורק, הוא לא היסס להביע אכזבה מסוימת מכך שקרנות ההשקעה הממשלתיות הענקיות של סין, המפרץ הפרסי ורוסיה "ימהרו לקנות נכסים בירידות - במחירים לא נמוכים מספיק".

עופר ומשפחתו נמנים כנראה עם המועדון המצומצם של שחקנים שאינם מוטרדים כל כך מהנזקים שיגרום המשבר לעסקיהם הקיימים - ומתלהבים מהזדמנויות הרכישה שתייצר להם קריסה כואבת. כאשר מנחה הדיון שאל אותו אם כבר התחיל לקנות חברות ומניות הוא חייך, שתק, חשב - ובסוף הודיע שאינו מעוניין לענות על השאלה.

עופר מעולם לא התראיין לעיתונות - לא בישראל, לא בעיר מגוריו לונדון וגם לא בארה"ב או בסין - שם הוא עושה עסקים. משפחת עופר לא אוהבת עיתונים בכלל ואייל שומר על פרופיל נמוך. ואולם באופן חד-פעמי הוא הסכים להקדיש "שלוש דקות בלבד" לראיון שהסתיים בשיחה ארוכה על השווקים הפיננסיים הגלובליים, שוק הנדל"ן, עולם העסקים והמשפחה.

למה אתה לא מתראיין?

"אני לא צריך את זה. יותר טוב לי ככה. אין לי סיבה טובה לעמוד בפרונט. הפעילות שבראשה אני עומד אינה ציבורית, ולמעט העניין הרכילותי אין שום ערך בחשיפה. אני מקבל מקום טוב במסעדה גם אם התמונה שלי לא בעיתון. אני טוב בעסקים, לא בדיבורים".

"טוב בעסקים, לא בדיבורים"

אייל עופר, 57, הוא בנו הבכור של סמי עופר ואחיינו של יולי עופר. הונו האישי של סמי עופר מוערך על-ידי TheMarker בכ-7 מיליארד דולר - מה שהופך אותו לישראלי העשיר בעולם. חלק גדול מההון הזה נצבר בזכות הזינוק המדהים בשוויה של החברה לישראל, שבה מחזיקים עופר ובניו 52%.

החברה לישראל היא חברת אחזקות ששולטת בכימיקלים לישראל (כי"ל), בבתי הזיקוק לנפט בחיפה ובצים, ומחזיקה בטאואר. לפני 10 שנים רכש סמי עופר את השליטה בחברה משאול אייזנברג תמורת כ- 300 מיליון דולר. כיום היא נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-7 מיליארד דולר - שמשקף למניות שבידי משפחת עופר שווי של כ-15 מיליארד שקל. אם מביאים בחשבון את ירידת ערך הדולר ואת הדיווידנדים שחולקו, הרי שהמשפחה הרוויחה פי 20 ממה שהשקיעה.

משפחתו של סמי עופר מחזיקה גם ב-13% מבנק מזרחי טפחות וכן בעסקי ספנות פרטיים ובעסקי נדל"ן. עקב הפריחה הכלכלית בסין ובהודו, שלוש השנים האחרונות היו הטובות ביותר בתולדות ענף הספנות, וחברות ספנות גדולות הרוויחו בהן סכומים שאליהם לא הגיעו בעבר גם במשך 10 שנים.

בעוד שאחיו עידן מופקד על ניהול החברה לישראל ומתגורר בארסוף, יישוב המיליונרים הקטן ששוכן ליד קיבוץ געש, אייל אחראי על הפעילות העולמית בתחומי הספנות והנדל"ן ומתגורר בלונדון. לעופר פעילות רבה בארה"ב - בעיקר בניו יורק - וגם בבריטניה, בטורקיה ובמזרח אירופה. בין השאר, הוא משמש דירקטור בחברת רויאל קריביאן, שבה מחזיקה משפחת עופר 15.7% יחד עם משפחת פריצקר. רויאל קריביאן נסחרת לפי שווי של 7.5 מיליארד דולר.

ב-2004 דורג אייל עופר במקום 96 ברשימת עשירי בריטניה שפירסם שבועון בריטי, עם הון של כ-300 מיליון ליש"ט. זוהי הערכת חסר, כמובן, שכן אייל ועידן הם יורשי אימפריית העסקים הענקית של אביהם סמי. אייל זעם על הפרסום ודרש מהשבועון להסיר את שמו מהרשימה בשנה שלאחר מכן. "זה פשוט לא רלוונטי לכלום", הוא מסביר, "אני לא בתחרות עם אף-אחד. אני איש פרטי וכל ניסיון לשים אותי בדירוג של כסף הוא לא רלוונטי. בשבילי כסף הוא אמצעי לעשייה, לא דירוג חברתי".

למרות הפעילות העניפה של עופר, נראה כי העסקה שהביאה לו פרסום בינלאומי והעלתה אותו לדרגת טייקון נדל"ן אמריקאי היתה רכישת מלון מייפלאואר שבשדרת סנטרל פארק ווסט, ליד כיכר קולומבוס שבמנהטן (ראו מסגרת). מבחינת עופר, הפרויקט כבר מאחוריו. "זה היה פרויקט מצוין, אבל הוא כבר לא שלנו ואין מה לדבר עליו", הוא אומר. "מכרנו את כל הדירות תוך שנה וחצי. 98% מהן נמכרו לתושבי ניו יורק". עופר אינו מפרט, אבל הכוונה היא לכך שבפרויקט הדגל של יצחק תשובה בעיר, מלון פלאזה, רבים מהרוכשים אינם אמריקאים אלא מתעשרים חדשים מרוסיה ומסין.

ואולם בניו יורק לא מפסיקים לדבר על עופר ועל הפרויקט שלו. הוא רכש את המייפלאואר בקיץ 2004 באמצעות חברת הנדל"ן הפרטית גלובל הולדינגס שבבעלות משפחת עופר, ושילם עליו 401 מיליון דולר. שותפיו לעסקה היו חברת וויטהול, שבשליטת בנק ההשקעות הענק גולדמן סאקס, ומשפחת היזמים האמריקאית זקנדורף.

מיד לאחר שהשתלטו על המייפלאואר הרסו עופר ושותפיו את המלון והחלו להקים תחתיו פרויקט מגורים יוקרתי ומיוחד בשם 15 סנטרל פארק ווסט. הפרויקט כולל יותר מ-200 דירות בשני בניינים: האחד בן 19 קומות והשני בן 50 קומות. בסך הכל הושקעו בו מיליארד דולר, ועופר מסרב לאשר או להכחיש את הדיווח בעיתונות האמריקאית, שלפיו היקף המכירות בו הגיע ל-2 מיליארד דולר. "הרווחנו מספיק", הוא אומר.

מעלים את מחירי הדירות במנהטן

נראה שלא סתם העלה פרויקט 15 סנטרל פארק ווסט את רף ההתעניינות של שוק הנדל"ן העולמי בעופר - הן כאיש עסקים והן כסלבריטי מקומי. בזכות הפרויקט ובזכות עסקת ענק "ישראלית" נוספת - מלון פלאזה של יצחק תשובה - המשיכו השיאים בענף הנדל"ן במנהטן להישבר, אף שענף הדיור בארה"ב שקע ב-2007 למיתון החמור ביותר שידע זה 16 שנה.

לפי נתונים של סוכנויות נדל"ן בניו יורק, המחיר הממוצע של דירה במנהטן ברבעון הרביעי של 2007 היה 1.4 מיליון דולר - עלייה של 17.6% לעומת הרבעון הרביעי של 2006. הזינוק במחירה של דירה ממוצעת נבע מגידול של פי שלושה במספר דירות היוקרה שמחירן גבוה מ-10 מיליון דולר, אשר נמכרו ברבעון.

ההערכות הן כי המכירות בשני הבניינים עזרו לדחוף כלפי מעלה ב-500 אלף דולר את המחיר הממוצע של דירה במנהטן. מאז ימי בועת ההיי-טק ב-2000 לא זכורה תרומה משמעותית כל-כך של דירות היוקרה לשוק הנדל"ן במנהטן.

לעופר יש דווקא הסבר אחר למחירי הנדל"ן הגבוהים במנהטן: "שוק הנדל"ן בניו יורק חזק וימשיך להיות חזק, מכיוון שהוא שוק גלובלי", הוא אומר. "גם הנפילה בדולר יוצרת הזדמנות לרוכשים זרים - מחיריהם של נכסים במנהטן בהשוואה למטבעות אחרים בעולם זולים מאוד כיום. אם קונים כיום דולר ב-3.5 שקלים, כבר יש הנחה של 20% על מחיר הקנייה".

לא מוזר בעיניך שהמשבר בשווקים לא גורר ירידת מחירים ולא יוצר הזדמנויות חדשות בשוק הנדל"ן?

"הערך של חלק מהנכסים אמנם ירד, אבל מי שלא עמוס בחובות - לא מוכר".

הכיצד?

"נניח שיש לך דירה שקנית במיליון דולר, וכיום היא שווה 700 אלף דולר. אז מה, תמכור? כמובן שלא. אתה תחכה שהיא תעלה ל-1.5 מיליון דולר".

אבל הבנקים לא לוחצים על בעלי חוב למכור נכסים?

"הם לא לוחצים, וזה מה שמחזיק את שוק הנדל"ן. הם גם לא נותנים להכניס לשוק נכסים שבעליהם בחדלות פירעון, מה שמונע זעזועים בשוק. ובכלל, כמות הכסף שמחכה להזדמנויות עסקיות גדולה מאוד - כך שגם אם יש נכס שמוצע למכירה בשל פשיטת רגל, יש מספיק קופצים עליו. זה ממלא את הוואקום מיד, ושומר על רמת מחירים גבוהה".

עם זאת, יש להניח שכיום הבנקים שמחים פחות מבעבר לתת מימון לפרויקטים חדשים.

"נכון, קשה יותר לגייס כיום מימון, אבל כשמדובר בפרויקטים נכונים - יש לבנקים כסף. למשל, הפרויקט שלנו ליד בנייני האו"ם במרכז מנהטן".

מדובר בשטח ליד שדרות ברודווי שרכשו באחרונה עופר ושלושת השותפים בפרויקט מייפלאואר, וכן בשטח להקמת מגדל מגורים בן 40 קומות ליד בנייני האומות המאוחדות במרכז מנהטן. עופר גאה בכך שנורמן פוסטר יהיה האדריכל של הפרויקט החדש. עסקת ענק נוספת של עופר ושותפיו היא רכישת המטה של אלטריה (חברת הסיגריות פיליפ מוריס) בנובמבר 2007, תמורת סכום גבוה במיוחד של 525 מיליון דולר. הבניין ממוקם בשדרות פארק מספר 120 במנהטן.

"המיתון בארה"ב אינו אמיתי"

למרות האופטימיות של עופר לגבי שוק הנדל"ן במנהטן, כלכלנים מדברים על ההאטה הצפויה ב-2008, וסוכני נדל"ן חוזים כי המחירים לא ישמרו השנה על קצב צמיחה דומה. זאת מכיוון שקונים רבים יותר יתקשו לקבל משכנתאות גבוהות, ובנקאי וול סטריט יקבלו בונוסים נמוכים יותר.

ואולם עופר אינו חושש ממצב הנדל"ן בניו יורק ומהפגיעה האפשרית בכלכלות העולם. להערכתו, ההשפעה של המשבר בארה"ב על העולם מוגבלת מאוד: "העולם פורח. ברזיל צומחת וכך גם מזרח אירופה ומדינות המפרץ הפרסי". לדבריו, המיתון בארה"ב אינו אמיתי. "אמריקה היא לא אירופה", הוא אומר.

כלומר?

"התפישה האמריקאית גמישה ומהירה יותר, ולכן היא מוצלחת יותר. האמריקאים מזהים שיש להם בעיה ועורכים ניסיונות ושינויים כדי למנוע נזקים. האירופאים אטיים יותר, הם עדיין חושבים אם כדאי להוריד את הריבית".

אתה משקיע הרבה מאוד באירופה.

"נכון, אבל באירופה המתפתחת, לא באירופה הגוועת".

כלומר, לא במערב אירופה.

"לא".

ואולם עכשיו דווקא ארה"ב היא זו שמדרדרת את העולם כולו למיתון.

"כלכלת ארה"ב היא החזקה והמשפיעה בעולם, אבל הכלכלה העולמית כבר אינה תלויה בה. העובדה שארה"ב עוברת משבר מחזורי ונמצאת כרגע בירידה הופכת אותה לגורם שכבר לא ממש ישפיע על העולם כולו. העולם שונה כיום מזה שהיינו רגילים אליו".

הסבר בבקשה.

"בעבר היו שלושה גורמים שהשפיעו על הכלכלה העולמית: ארה"ב, אירופה ויפאן. כיום זה כבר לא כך - חלים שינויים במשטרים שונים בעולם, והודו, סין, מלזיה, וייטנאם, ברזיל, ארגנטינה, רוסיה ומדינות מרכז אירופה נהפכות לבעלות השפעה רבה יותר. החלקים האלה של העולם יצרניים ומספקים לארה"ב סחורות.

"השינויים בכלכלה העולמית יצרו שדה רחב יותר, שבו לא כל העולם תלוי בארה"ב. יש כיום בעולם שווקים צומחים - יש להם מאזנים משלהם, ממשלים משלהם והם פחות מושפעים ממה שקורה בארה"ב. ביקרתי ביפאן, והם לא הבינו על מה אני מדבר כששאלתי אותם על משבר הסאבפריים וכיצד הם מתמודדים אתו. נשארו לנו כל-כך הרבה דברים לעשות בעולם. כל מה שקורה בארה"ב רלוונטי, אבל לא משפיע עלינו כמו בעבר".

מה דעתך על ההתערבות של הפד (הבנק המרכזי) במשבר?

"זה לא יכול להזיק, ואפילו יכול לעזור".

זה לא פוגע בהתנהלות החופשית של השוק?

"כיום יש בשוק מומנט סנטימנטלי של ירידות, שהכל נמשכים אליו. כשכולם מאבדים את הביטחון זה קורה בגלל עניין של רגש - וצריך משהו שירגיע. דברים עשוים להשתנות ברגע שתצוץ קרן אור, ואז כולם יקבלו ביטחון".

נראה שהשוק הפיננסי מפיל את הכלכלה הריאלית.

"בשוק הפיננסים יש אמנם קטסטרופה שלא היתה הרבה זמן, אבל היא לא קשורה למדינות המתפתחות, לכלכלות הצריכה ולתעשייה, שממשיכות להראות פעילות. שם המצב הרבה פחות תלוי בוול סטריט. ובכל זאת, שוק ההון גורם גם שם להאטה מסוימת כי העולם צריך כסף כדי לממן גידול. אבל זה חייב להתיישר".

האם המשבר מורגש בשוק הנדל"ן, כולל בפרויקטים שלך?

"אמצעי הנזילות של הבנקים התייבשו. זה משפיע על הערך של הרבה חברות ציבוריות וזה ישפיע גם על שוק הדירות בעולם. בפרויקטים שלי זה לא מורגש".

אתה חושב שהגענו לתחתית או שהשוק עוד ייפול?

"אני מאמין שהוא עוד ייפול".

אז אין כרגע הזדמנויות?

"בנק ההשקעות בר סטרנס קיבל הצעת רכישה ב-2 דולר למניה, אבל מיד לאחר מכן המניה נסחרה ב-6 דולר - כלומר, היתה כאן הזדמנות לכל מיני מוסדות להרוויח הרבה כסף. צריך לזכור שהיו ימים שבהם הבנק נסחר ב-170 דולר למניה. אני מאמין שיהיו עוד הזדמנויות כאלה".

אילו מדינות יכולות להרוויח מהמשבר?

"המדינות שהן היצרניות הגדולות של אנרגיה יושבות על מכרות של כסף, ובשבילן זאת הזדמנות אמיתית. מי שיהיה לו כסף מזומן יוכל לנצל את ההזדמנויות, כי לבנקים אין כסף".

המשבר פוגע גם בעסקי הספנות שלכם?

"עסקי הספנות יושפעו מהמשבר, אבל הם לא קשורים אליו. הספנות עובדת לפי היצע וביקוש של אוניות שנמצאות בשוק, על המים. גם בימים רעים, כשאין מספיק אוניות, מחירי ההובלה עדיין גבוהים מאוד".

אומרים ששוק הספנות לא במצב טוב היום.

"השוק סובל, אבל לא במיוחד".

איפה נמצאות כיום ההזדמנויות הטובות ביותר להשקעה בנדל"ן?

"במזרח אירופה, בחלק מהאזורים בהודו, בכמה אזורים בסין ובדרום אמריקה".

מלחמת הטייקונים

אייל עופר מכהן כיו"ר משותף בחברת ההשקעות בנדל"ן מילר גלובל נכסים, שבבעלותה בנייני משרדים ומלונות בארה"ב ובאירופה. ביוני 2007 הודיעה החברה שתקים יחד עם רשת מלונות מריוט ומותג הילדים ניקולודיאון שורה של אתרי נופש במקומות שונים בארה"ב ובאירופה, בהשקעה ראשונית של 800 מיליון דולר. רשת אתרי הנופש, שתנוהל על-ידי מריוט, תכלול חמישה מלונות, חדרי ועידות, אטרקציות לילדים, בריכות מים, חדרי משחקים, משחקי וידאו משוכללים ותוכניות בידור. בנוסף, יוקמו בהם במות תיאטרון ומסכי וידיאו, שבהם ישודרו האירועים ברחבי האתרים.

ואולם לעמדתו המכובדת של עופר בשוק הנדל"ן האמריקאי יש גם פן פחות חגיגי. כשהוצעו למכירה הדירות בפלאזה של תשובה ובפרויקט 15 סנטרל פארק ווסט של עופר החלו עיתוני ניו יורק להשוות בין השניים. הם דיווחו על תחרות שמתנהלת בין הטייקונים, שהופכת אותם ליריבים. כל כוכב הוליוודי, מיליארדר או סלבריטאי שקנה דירה באחד הפרויקטים זכה לכותרות גדולות בעיתונים, וכולם ציפו לראות איזה פרויקט יצליח למשוך אליו דיירים נוצצים יותר. הכתבות בעיתונים כללו השמצות הדדיות שאמרו לכאורה זה על זה המנהלים של שני הפרויקטים, בעילום שם כמובן.

בסיפור הזה באמת היו מנצחים ומפסידים, שכן ב-2003 היה זה תשובה שתיכנן לרכוש את מלון המייפלאואר. הנכס לא עמד אז למכירה, אך תשובה ניהל משא ומתן סודי לרכישתו עם משפחת הספנות היוונית שהחזיקה בו. אחרי שסוכם המחיר, כ-350 מיליון דולר, הודיעה המשפחה לתשובה שהחליטה להעמיד את הנכס למכרז. תשובה השתתף במכרז, אך מתחרה חדש הציע מחיר גבוה משלו - 401 מיליון דולר - וזכה במכרז. המתחרה היה אייל עופר.

עם זאת, נראה שהסיפור על העימות האישי בין שני היזמים הישראלים היה רק אמצעי בידי העיתונות העסקית להוסיף רייטינג לדיווחים היבשים על שוק הנדל"ן הניו-יורקי. כך בכל אופן זה נראה כשהם נפגשו בלובי של הפלאזה - בחיוכים, חיבוקים ונשיקות. "אין תחרות כי ממילא נמכרו כל הדירות בשני הפרויקטים", אומר עופר. "זה הדבר הכי פחות חשוב, זה ממש חסר משמעות. אני לא מבין את ההתעסקות הזאת - תשובה ואני חברים יוצאים מן הכלל".

בכל זאת, מדובר בשני בנייני יוקרה בניו יורק.

"אלה שני בניינים שונים באופיים. הבניין שלנו מיועד רק למגורים, והפלאזה משולב עם מלון".

אבל גם תשובה רצה את המייפלאואר.

"לא רק הוא. היו עוד שמונה מתמודדים".

האם גם אתה רצית לרכוש את הפלאזה?

"הפלאזה בכלל לא היה על המדף".

האם יצחק תשובה עשה עסקה טובה?

"כן, זאת היתה עסקה טובה. הוא יזם יוצא מן הכלל. בסופו של דבר, היה לו מזל שהוא הפסיד את המייפלאואר. כי אם הוא היה מנצח אז, הוא לא היה קונה את הפלאזה".

יש בכלל תחרות בין היזמים הישראלים הפועלים בחו"ל?

"לא. השווקים גדולים מספיק. יש מרחב מחיה כך שלא צריך לעלות זה על זה. גם אם חברת הנדל"ן קרדן בונה בסין 20 אלף יחידות דיור, נשאר מקום לכולם".

מה מאפיין את היזמים הישראלים?

"בשונה מהיזמים האמריקאים והאירופים - לנו יש ביצים. הישראלי הוא יזם בנשמתו, מחפש הזדמנות ומחפש ערך. לישראלים יש הרבה מאוד מרץ, חוצפה, אומץ וסקרנות. הישראלי, איפה שהוא שומע שזול - לשם הוא נוסע".

כמו למשל נוחי דנקנר, יצחק תשובה ולב לבייב?

"כן, בין היתר. אלה אנשים שהשתמשו בכל התכונות האלה והצליחו בעזרתן".

תשובה ודנקנר הימרו על הקמת פרויקט ענק בווגאס בהיקף של 7-8 מיליארד דולר. תשקול כניסה לעיר?

"לא. כולם כבר שם, אז מה יש לי לחפש שם?"

איזה סוג של יזם אתה? מה מניע אותך?

"אני פועל לפי ראייה, השקפה ולימוד. לוקח סיכונים, אבל משתדל להמר כמה שפחות. אני רוצה לייצר ערך. אני לא מחפש כסף - מה שמניע אותי זה העניין, היצירה והאתגר".

45 מיליון דולר לדירה

עופר שומר על הפרטיות של "תושבי העיר" שקנו אצלו דירות, אך העיתונים עמוסים בדיווחים על רוכשי הדירות ב-15 סטנרל פארק ווסט, שבהם לויד בלנקפיין, יו"ר ומנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן סאקס שרכש פנטהאוז ב-45 מיליון דולר. טייקון פיננסי נוסף שנהפך ללקוח של עופר הוא סנדי וויל, לשעבר יו"ר ענקית הבנקאות והפיננסים סיטי, ומהדמויות הבולטות בוול סטריט, שהונו הוערך על-ידי המגזין "פורבס" ב-2 מיליארד דולר. וויל רכש פנטהאוז ב-43 מיליון דולר.

קונים נוספים ולא פחות מפורסמים הם הזמר סטינג וכוכב הקולנוע דנזל וושינגנטון - ששילמו כל אחד 20 מיליון דולר. גם כוכב מרוצי המכוניות ג'ף גורדון, כותב ומפיק סדרות הטלוויזיה הקומיות נורמן ליר, וכן האחים זקנדורף - השותפים של עופר בעסקי הנדל"ן בניו יורק - רכשו דירות בפרויקט.

אחת הדירות המפורסמות בסנטרל פארק ווסט היא של דניאל לואב, מנהל קרן גידור. לואב רכש דירת פנטהאוז בת שלוש קומות, המשתרעת על שטח של כ-1,000 מ"ר, תמורת 45 מיליון דולר. בדירה של לואב יש שמונה חדרי שינה, עשרה חדרי שירותים, סלון ענק, שני חדרי איפור, חדר הקרנה פרטי, ספרייה ומרפסת בשטח של 75 מ"ר.

45 מיליון דולר לדירה - זה לא מוגזם?

"פעם שאל אותי מישהו מה השווי של דירה מסוימת. השבתי לו שהסכום ששילמו בעבורה - זה מה ששווה הדירה. אותו דבר אני יכול לענות לכם לגבי הדירה של 45 מיליון הדולר. אם זה מה שמישהו מוכן לשלם, זה המחיר האמיתי של הדירה".

מהחלון הגדול של הפלאזה אפשר לראות מעבר לשדרה החמישית את בניין MGM, שהוצע באחרונה למכירה תמורת 3 מיליארד דולר ונהפך לשיחת היום בשוק הנדל"ן הניו-יורקי. במקרה הזה החליט עופר שהוא אינו במשחק - לא בגלל ההיקף העצום של העסקה, אלא בגלל פוטנציאל הצפת הערך שלה. "אני לא מתמודד", הוא אומר.

למה? זאת לא נראית לך עסקה מצוינת?

"זו עסקה מצוינת למי שמוכן לשלם את המחיר. אני לא חושב שאפשר להרוויח כאן".

מאמין בשוק הנדל"ן הישראלי

אייל עופר מחלק את זמנו בין ניו יורק, לונדון וישראל. אשתו וארבעת ילדיו מתגוררים בווילה במערב לונדון. לישראל הוא מגיע כשמונה פעמים בשנה - "לא מספיק", לדבריו. באחרונה עלתה תכיפות ביקוריו בישראל, ואולי בגלל זה הוא רכש את הווילה של ניסן חקשורי בהרצליה פיתוח תמורת 16 מיליון דולר. הווילה מצטרפת לדירה שיש לעופר במרינה בהרצליה.

בהשוואה לבני משפחתו, אייל עופר מוכר פחות בקהילה העסקית ומספר חבריו בישראל מצומצם. לפני כמה חודשים התחתן בישראל בנו יהונתן.

בשוק הנדל"ן בישראל פועלת משפחת עופר באמצעות חברת עופר נכסים, בעלת בנייני משרדים, מבני מסחר ומלונות. בין השאר רכשה החברה בדצמבר 2007 כ-15% ממניות חברת חבס תמורת 83 מיליון שקל. חבס מקימה שני פרויקטים בתל אביב - מגדלי YOO בפארק צמרת והמגדל בשדרות רוטשילד 1. כמה מבני המשפחה רכשו דירות בפרויקט ברוטשילד.

מה דעתך על שוק הנדל"ן בישראל?

"אני מאמין שהכלכלה הישראלית חזקה כיום. יש נהירה של יהודים מחו"ל, שעדיין לא מיצתה את עצמה, וזה מגדיל את הביקושים לדירות. אני מאמין בשוק דירות היוקרה בישראל ובשוק הדירות בכלל".

בשלב זה של השיחה מגלה עופר סימנים של חוסר סבלנות. האיש, שממעט להתראיין, מרגיש שדיבר קצת יותר מדי ממה שהוא רגיל, ורומז בעדינות על סיום המפגש (הוא פשוט קם מהכיסא).

רגע, עוד משהו קטן - אילו עצות אתה יכול לתת למי שרוצה להצליח בעסקים?

(עופר מתיישב) "צריך להיוולד להורים שלי".

חוץ מהכסף הגדול שהם עשו, הם גם דחפו אותך לעשות עסקים?

"גדלתי בבית שבו היה חינוך נוקשה לעבודה טובה, מסירות והגינות. היה ברור לי מגיל צעיר שאהיה איש עסקים".

עד כמה אתם קרובים כיום?

"כולם מדברים עם כולם, אבל יש פחות זמן לאירועים חברתיים כי אנחנו נמצאים באזורים שונים של העולם. בכל מקרה, אנחנו שומרים על רמת תקשורת גבוהה. אני בא לישראל לפני פסח".

מה עוד צריך כדי להצליח בעסקים?

"צריך שיהיה לך מזל וצריך שכל. בנוסף צריך לעבוד קשה ולהישאר הגון. וכמובן המסבחה".

המסבחה היא שרשרת בת 33 חרוזי כסף, שעופר לא נפרד ממנה. הוא גם שיחק בה באצבעותיו במשך הראיון כולו. עופר מכיר את המסבחות של כל העדות, והוא יכול לדבר על העניין במשך שעות.

מדוע אתה מחזיק את המסבחה הזאת?

"כי זה מוסיף לבריאות. קניתי אותה ביוון לפני 30 שנה, ומאז היא אתי".

אתה משחק עם זה כל הזמן?

"כן, זה מרגיע את העצבים בקצות האצבעות. יש לזה גם סגולות בריאותיות".

כמה עולה מסבחה כזאת?

"זה יכול לנוע בין 12 דולר ל-5,000 דולר".

כמה עלתה שלך?

"12 דולר".

מוכר?

"אה... אתה רוצה להיות אייל עופר..."

משפחת עופר: אימפריה של כ-7 מיליארד דולר

ב-2007 חלה הרעה במצבו הבריאותי של סמי עופר, העומד בראש אימפריה ששווייה נאמד בכ-7 מיליארד דולר. מקורבים ל-TheMarker סיפרו כי ההידרדרות כמעט עלתה לו בחייו, ורק ניתוח מורכב שעבר בגבו הציל אותו. לדבריהם, אף שכתוצאה מאותו אירוע התרופפה מעט אחיזתו של עופר בעסק, מאז חל שיפור ניכר במצבו ושליטתו חזרה להיות כבראשונה.

אירוע נוסף שהתרחש ב-2007 היה החלטה על חלוקה פנימית של נכסי הקבוצה הרשומים בנאמנויות בחו"ל בין בניו של סמי - עידן ואייל עופר - באופן שיבטיח שיוויון ביניהם. לפי מקורבים, עידן יקבל את השליטה בחברה לישראל, ואילו אייל יקבל את חלקו של סמי עופר בבנק מזרחי טפחות. משפחת עופר שותפה עם מוזי ורטהיימר בשליטה במזרחי טפחות, ורוב המניות נמצאות בידי יולי עופר, אחיו של סמי.

לדברי המקורבים, ימשיך אייל עופר לרכז את השליטה בעסקי הספנות הבינלאומיים של המשפחה, הכוללים את חברת השיט רויאל קריביאן, חברת אוניות הסוחר הבריטית זודיאק שיפינג, וחברת הספנות הסינגפורית טנקן פסיפיק. בנוסף מרכז אייל את פעילות הנדל"ן המשפחתית בחו"ל.

כשנשאל על כך בחודשים האחרונים, הכחיש עידן עופר בתוקף את השמועה כי התבצעה חלוקה בפועל של הרכוש, והדגיש כי אביו ממשיך להחזיק בשליטה ולנהל את העניינים. מקורבים לחברה לישראל אישרו כי עידן משוחח עם אביו בענייני עסקים, וכל החלטה משמעותית עוברת את אישורו.

גם ההחלטה להיכנס למיזם המכוניות החשמליות קיבלה את ברכתו של סמי עופר, והוא אף הביע עניין להיות הראשון שירכוש את המכונית החדשה. בהמשך הודיע דובר משפחת עופר כי חברה פרטית נוספת של המשפחה - עופר ספנות, המשותפת לסמי עופר ולאודי אנג'ל - תיכנס להשקעה במיזם המכוניות החשמליות בהיקף של 30 מיליון דולר.

מקור העושר של סמי עופר הוא בתחום הספנות. הוא התחיל את פעילותו בענף לפני כ-50 שנה, אז רכש את האונייה הראשונה. עופר נחשב לאיש עסקים קשוח, שמזהה הזדמנויות ונחוש להשיגן בכל האמצעים העומדים לרשותו. העוצמה העסקית שהפגין הפכה אותו לטייקון בינלאומי, שמרכז הכובד של עסקיו מעוגן בספנות.

גם החינוך לעסקים של בניו התחיל בענף הספנות. עידן עופר נכנס לעסקי הספנות בסינגפור, ואייל - לעסקי הספנות במערב. מקורבים לעידן עופר אומרים שכשהיה נער היה מספר על חופשות שנתיות שבילה על סיפונה של אחת היאכטות המשפחתיות, בהפלגה עם אביו ואחיו.

האחזקה הגדולה בישראל של סמי עופר היא החברה לישראל, שאותה רכש ממשפחת אייזנברג ב-1999, יחד עם אחיו יולי, במהלך מבריק ומהיר. מי שניצח על המהלך היה עורך הדין של המשפחה, רם כספי. החברה נרכשה לפי שווי של כ-620 מיליון דולר.

ב-2002 פירקו האחים סמי ויולי את השותפות ביניהם, בניסיון לבצע הפרדה בין הנכסים שלהם לקראת העברתם לדור ההמשך. לדברי מקורבים, סמי רכש אז את חלקו של יולי בחברה לישראל לפי מחיר השוק עם פרמיה מוסכמת. מיד לאחר מכן העביר סמי את החברה לניהולו של בנו עידן, ונשאר לפקח מלמעלה על כל החלטה אסטרטגית שהתקבלה.

לימים פורסם כי בני משפחתו של יולי עופר הרגישו שמכרו את החברה במחיר נמוך מדי. לאור זאת, גם המאמצים להפריד בין אחזקות האחים בבנק מזרחי טפחות (כשהמהלך המסתמן הוא רכישת מניותיו של יולי עופר על-ידי סמי עופר), עלו על שרטון בגלל המחיר.

מאז הפרדת הנכסים של האחים ביצעה החברה לישראל מהלכים אסטרטגיים משמעותיים, שבזכותם ובזכות ניצול מוצלח של תנאי השוק עלה שווייה בשיעור ניכר.

ב-2004 רכשה החברה לישראל את מניות הממשלה בצים (48.9%) לפי שווי חברה של 236.6 מיליון דולר, שנחשב כבר אז לחמישית מהשווי האמיתי של החברה. גם על המהלך הזה ניצח עו"ד רם כספי, שהוביל את רשות החברות הממשלתיות להסדר אשר זכה לכינוי "תרגיל השקשוקה". כספי הציע לממשלה לערבב את כל הצעות השווי שהועלו באותו ערב בחדר, ולהגיע למחיר ממוצע. כיום מדברים על גיוס הון בהיקף של חצי מיליארד דולר לצים, לפי שווי שלא פורסם רשמית, אך הוערך על-ידי כלל פיננסים בטוחה ב-1.2 מיליארד דולר.

כמה שנים לאחר מכן, ב-2007, רכשה החברה לישראל את בז"ן חיפה מהממשלה. החברה נכנסה גם לתחום הרכב, באמצעת הקמת שותפות עם יצרנית המכוניות הסינית צ'רי, וכניסה למיזם המכוניות החשמליות של שי אגסי.

על הצלחתה של חברה לישראל מעיבה השקעת העתק בסך של כ-1.25 מיליארד דולר שביצעה בחברת השבבים טאואר סמיקונדקטור, הנאבקת על קיומה כבר כמה שנים. ואולם למרות החבטות שסופגים שוקי ההון באחרונה, נסחרת החברה לישראל לפי שווי של כ-25 מיליארד שקל.

אחת ההצלחות של חברה לישראל היא צמיחתה של החברה הבת כי"ל, המנוהלת על-ידי עקיבא מוזס, לשווי של כ-60 מיליארד שקל. שווי החברה, המייצרת בין השאר פוספטים, אשלג וברום, עלה פי עשרה בערך בתשע השנים האחרונות - בין השאר הודות למהלכי רכישות ולרוח גבית שהעניקו השווקים הצומחים במזרח, ובראשם סין והודו.

אורה קורן

בסימן התרחבות: אימפריית הספנות של משפחת עופר

עסקי הספנות חובקי העולם של משפחת עופר, הנמצאים ברובם בבעלות של חברות פרטיות ולכן סמויים מהעין הציבורית, מצויים בשנים האחרונות בסימן התרחבות. זאת על רקע ציפייה לעלייה ניכרת בביקוש להובלה ימית, בעקבות התפתחותם הכלכלית המואצת של שווקים מתעוררים כמו סין והודו.

חברת האחים עופר ספנות היא בעלת צי של יותר מ-30 אוניות. החברה מהווה חלק מקבוצת האחים עופר אחזקת אוניות ונמצאת בשותפות שווה של אודי אנג'ל וקבוצת סמי עופר. לבד מצים ומהאחים עופר ספנות, כוללת אימפריית הספנות של הפלג המשפחתי בראשות סמי עופר גם את רויאל קריביאן, חברת שיט התענוגות השנייה בגודלה בעולם, שנמצאת בבעלות המשפחה, וכן נתח של כ-12% בהנג'ין שיפינג (Hanjin shipping), חברת הספנות הגדולה ביותר בקוריאה הדרומית.

שווי השוק של רויאל קריביאן, שבה מחזיקה משפחת עופר בבעלות יחד עם משפחת פריצקר, הוא 7.5 מיליארד דולר. ברבעון הרביעי של 2007 רשמה רויאל קריביאן עלייה של 50% ברווחיה לעומת הרבעון המקביל ב-2006, ל-70.8 מיליון דולר.

בנוסף, כוללת אימפריית הספנות של המשפחה את חברת הספנות הבריטית זודיאק, שברשותה צי של 130 אוניות, ואת חברת הספנות הסינגפורית טנקר פסיפיק, אחת החברות הגדולות בעולם להובלת נפט וכימיקלים, שבבעלותה כ-80 מיכליות. כמו כן, כוללים עסקי הספנות של האחים עופר חברות שונות להחכרת אוניות, שהיקף פעילותן מסתכם במאות מיליוני דולרים בשנה.

בחודש שעבר פירסם העיתון ההונג קונגי "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט" כי צים, שבה מחזיקה החברה לישראל ב-98.4% מהמניות, הגישה בקשה ראשונית לרישום בבורסת הונג קונג כדי לגייס יותר מחצי מיליארד דולר באמצעות הנפקת מניות.

החברה לישראל מחזיקה בצים, לאחר שזכתה בתחילת 2004 במכרז לרכישת השליטה בה מידי המדינה. צים היא חברת התובלה הימית הגדולה בישראל, וחברת התובלה הימית המדורגת במקום ה-12 מבחינת גודלה בעולם. החברה מפעילה 65 קווים באמצעות 98 אוניות מכולה, ש-25 מהן מצויות בבעלותה המלאה.

צים מקיימת גם פעילות משלימה לספנות, הכוללת שירותי שילוח ועמילות מכס, הפעלת מסופים ומתן שירותי תובלה יבשתית. בעקבות העלייה בהיקף הסחר הימי הבינלאומי בשנתיים האחרונות, הגדילה צים את צי האוניות של החברה וסיכמה על רכישה של 13 אוניות מכולה חדשות ב-1.85 מיליארד דולר.

אשר שכטר

15 סנטרל פארק ווסט - הלהיט הגדול ביותר של ניו יורק

15 סנטרל פארק ווסט, פרויקט המגורים הסופר-יוקרתי של אייל עופר וחברת וייטהול, זרוע הנדל"ן של גולדמן סאקס, היה ללא ספק הישג מרשים. הבלוג ניו יורק קונדו אף הגדיר את הבניין כמוצלח ביותר שנבנה בעיר. העיתון "ניו יורק פוסט" קרא לו בעמוד הראשון של מוסף הנדל"ן שלו "הבניין ששינה את הכל". במקום אחר בעיתון זכה הבניין לכינוי: "הלהיט הגדול ביותר של העיר".

עופר ווייטהול הקימו במקום שני מגדלים המחוברים זה לזה ובהם 180 יחידות דיור. לבניין יש כמובן שוערים וקונסיירג' (עמדות שוער) - כפי שיש לבניינים רבים בניו יורק, ובנוסף הוא כולל בריכת שחייה ענקית (גדולה מהמקובל בעיר), מכון כושר (גדול אף הוא מהמקובל), אולם הקרנה ל-20 איש, 20 חדרי יין מיקבים שונים (בתשלום), שירות חדרים, שף פרטי לבניין, אולם אירוח, ולא פחות חשוב - 29 דירות בקומה הראשונה המיועדות למשרתים ולמטפלות של עשירי ניו יורק. מחירן של דירות העובדים היה מיליון דולר ליחידה, ורק בעלי הדירות בבניין יכולים היו לרכוש אותן. הבלוג ניו יורק קונדו דירג את הבניין במקום הראשון בין בנייני העיר - בהתחשב במיקום, הגימור, השירותים הניתנים לדיירים והתשואה על ההשקעה. הבלוג לקח בחשבון גם את העובדה שדירה ב-15 סנטרל פארק ווסט, היא פיתוי בעבור פילגשים של אנשים עשירים.

עופר ווייטהול בנו את הפרויקט על שטח שהשתרע על פני בלוק שלם - בין סנטרל פארק ווסט לברודווי, לבין הרחובות 60 ל-61. הבניינים נבנו על שתי חלקות: חלקה אחת כללה את מלון מייפלאואר, שנחשב פעם ליוקרתי אך התיישן, והחלקה השנייה נבנתה על שטח שנותר ריק במשך שנים רבות.

הסכום ששילמו עופר וויטהול בעבור השטח הזה במאי 2004 היה 401 מיליון דולר - מספרים שנשמעו מטורפים באותם ימים. שורה של יזמים ניסתה לרכוש את חלקות האדמה האלה, אבל עופר ווייטהול זכו.

לצורך בניית הפרויקט נשכרו שירותיו של האדריכל הידוע רוברט סטרן. כלי התקשורת בניו יורק טענו בטעות כי משפחת זקנדורף (משפחה מיוחסת בעיר) היא היזמת של הפרויקט, אך למעשה עופר וויטהול שכרו את שירותיה של חברת הבנייה של המשפחה כדי שתבנה בעבורם את הקומפלקס.

עבודת הבנייה של 15 סנטרל פארק ווסט התנהלה במהירות, והמטרה היתה להשלים את הבנייה כמה שיותר מהר. אחת הסיבות לכך היתה שהיזמים רצו להשלים את הפרויקט לפני שתתרחש התמוטטות בשוק. הבנייה הושלמה תוך שלוש שנים, וזמן קצר לאחר שהחל שיווק הדירות הבניין נהפך לאטרקטיווי במיוחד בעבור רוכשים. בחודשים האחרונים החלו הדיירים להיכנס לדירותיהם.

אחת השאלות המעניינות היא כמה הרוויחו עופר ווייטהול על הפרויקט המוצלח שלהם. אין על כך נתונים רשמיים, אך לפי דיווחים שונים הסתכמו המכירות ב-2 מיליארד דולר. מכך יש לנכות את עלות הרכישה - 401 מיליון דולר - ואת עלות הבנייה, שאינה ידועה. בחוגי הנדל"ן של ניו יורק מעריכים כי בשורה התחתונה הסתכם הרווח מהפרויקט במיליארד דולר לפחות.

חיים הנדוורקר



תצלום עודד הירש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו