בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק אושוויץ

ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, שיבוא מחר לביקור ראשון בישראל, רוצה לראות יותר ישראלים בפולין, ולא רק במחנות הריכוז. הוא מבטיח להילחם באנטישמיות, אך מבקש להזכיר גם מאות שנות היסטוריה שקדמו לשואה

תגובות

שליח "הארץ" לפולין

ורשה. "קורות משפחתי מורכבות, בדומה למשפחות פולניות, גרמניות ויהודיות רבות במרכז אירופה במאה העשרים", אומר ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, המגיע מחר לביקור רשמי בישראל. הוא מתכוון לעובדה שסבו שירת בוורמאכט, צבאו של אדולף היטלר במלחמת העולם השנייה. בראיון ל"הארץ" טוען טוסק כי לא ידע על עברו של הסב, עד שיריביו הפוליטיים (האחים קצ'ינסקי - י"מ) חשפו זאת במערכת הבחירות של 2005, בניסיון להשחיר את פניו.

משפחתו, שמוצאה מעיר הנמל גדנסק על שפת הים הבלטי, נמנית עם בני העם הקשובי - עם סלאווי שהושפע ממסורות פולניות וגרמניות כאחד, והווייתו תוארה על ידי קשובי אחר, חתן פרס נובל גינתר גראס, בספרו "תוף הפח". הגרמנים ראו בהם לא פעם פולנים וסלאווים ואילו הפולנים חשדו בהם בשל מנהגיהם ושפתם הזרים. סבו של טוסק, פועל בחברת הרכבות, נעצר בידי הנאצים לאחר כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה ונכלא בשני מחנות ריכוז. ב-1944 הוא גוייס בכפייה לוורמאכט. "משפחתי הקשובית, כמו היהודים, הם אנשים שנולדו וחיו באזורי ספר ונחשדו בידי הנאצים והקומוניסטים בחוסר נאמנות".

אתה מצטער על עברך המשפחתי?

"אין לי על מה להצטער. זו הביוגרפיה המשפחתית שלי. כהיסטוריון וכאדם, אני מעדיף לדעת את האמת הכואבת על פני שקר נעים. אם יש מדינה שאפשר לסמוך עליה שתבין את המורכבות של ההיסטוריה, זו ישראל".

לא רק "בית קברות של העם היהודי"

יהיה זה ביקורו הראשון של טוסק בישראל והביקור הראשון זה קרוב לעשור של ראש ממשלה פולני בארץ. "לכל אדם, בוודאי לראש ממשלה פולני, ביקור בישראל הוא חשוב ומיוחד ולכן אני מתרגש מטעמים מובנים. זו ארץ הקודש, זו מדינה שכל העולם מתעניין בה והיא גם קשורה בקשר עמוק להיסטוריה המיוחדת של יחסי הפולנים עם העם היהודי".

טוסק, בן 51, נינוח וחייכן, יפתח בביקורו את אירועי שנת פולין בישראל בחיזיון אורקולי מיוחד על בניין עיריית תל אביב, שעוצב בידי שני אמנים פולנים. לדבריו, היחסים בין שתי המדינות טובים מאוד ולכן "לכאורה זה לא ביקור קשה. יש לנו אינטרסים משותפים ורגשות משותפים והיסטוריה ארוכה ומורכבת. כמובן שתמיד יש מקום לשיפור".

השיפור, שלו מייחלים ראש הממשלה ורבים אחרים בפולין, אמור להביא לכך שישראל תנסה לראות בפולין יותר ממה שהיסטוריונים ופוליטיקאים מגדירים לעתים כ"בית קברות של העם היהודי".

"אני לא מתפלא ומבין", מדגיש טוסק, "שבשביל יהודים וישראלים רבים, מסמלת פולין את אושוויץ, והם נוסעים לבקר בה ועולים אליה לרגל. אני בהחלט מבין את הרעיון של מצעד החיים. אנו הפולנים וממשלתי לא מבקשים לשנות זאת. זו זכות וחובה לזכור ולא לשכוח ואסור להמעיט בסמליות ובמשמעות של אושוויץ. אבל לכך אפשר להוסיף עוד כמה רבדים. יחסי פולין והיהודים מתקיימים מאות בשנים. אין תרבות פולנית בלי תרבות יהודית. היינו רוצים שישראלים, בעיקר צעירים, יתוודעו ויכירו את הפן הזה".

מה היית רוצה שיקרה בתחום זה?

"אין כאן סוד נסתר או צורך בידע מעמיק. פשוט צריך לקבל החלטות. צריך רצון פוליטי לגוון את האופי שנושאים הביקורים של ישראלים בפולין. ממשלתי מוכנה לכך ואנו מציעים להקים מנגנון משותף או מוסד שיטפל בנושא. אני מקווה שאשמע בביקורי כי גם ישראל מוכנה לכך ותפגין רצון טוב בעניין".

מדוע זה כל כך חשוב לפולין?

"העם הפולני לא היה שותף לשואה שבוצעה על ידי הגרמנים והתרחשה על אדמת פולין. אנו רוצים שידיעת העובדה הזו תהיה נפוצה כמה שיותר בעולם, ובמיוחד בישראל, אך כיום זה לא המצב. המפתח לשינוי הוא בחינוך ובטיפוח הסבלנות ללמוד היסטוריה ולהתבונן באמת גם כשהיא אינה נוחה".

אנטישמים ולא אנטישמיות

יש לדעתך אנטישמיות בפולין?

"יש אנטישמים בפולין, אף שמדובר במיעוט שנמצא בשוליים. אבל אין אנטישמיות כביטוי ציבורי. אם יש אצלנו מיעוט של אנטישמים הרי זה מכאיב לנו, וזו יותר בעיה בשבילנו הפולנים מאשר בשביל היהודים. זו בושה שיש עדיין אנשים שמחזיקים בתפישה כזו. אנטישמיות היא כמובן תופעה מכוערת אולם אנטישמיות אחרי השואה היא רשעות. אם נשווה את פולין למדינות אחרות באירופה, הרי אצלנו אין כמעט תקריות אנטישמיות ובוודאי אין מעשי תוקפנות אנטישמיים, לכל היותר יש אנשים לא חכמים ומלים לא נבונות".

אולם יש בפולין ביטויים של הכחשת שואה כמו שהשמיע חבר הסנאט רייזרד בנדר, שאמר כי אושוויץ היתה מחנה עבודה ולא מחנה השמדה, וטען כי המזון שהעצירים קיבלו שם היה טוב יותר ממה שזכו לו הפולנים מחוץ למחנה. מה בכוונתך לעשות בנידון?

"החוק אצלנו ברור מאוד. אסור להכחיש את השואה. בנדר הוא אדם זר לי מבחינה פוליטית ואני מתנגד לדעותיו. אנו מנסים להיאבק בביטויים כאלה, אבל זה לא קל. כאומה שהתנגדה לקומוניזם ולברית המועצות, אנו מנסים לקבוע את הגבול שבין הגנה על חופש הביטוי מצד אחד, לפעולה נגד מכחישי השואה מצד שני. פעלנו נגדם בעבר ובכוונתי לנקוט פעולות - יחד עם התובע הכללי - נגד הכחשת האמת על העבר".

לאחר שנים של עיכובים, מתכוונת ממשלתו של טוסק, שנבחר באוקטובר, להעביר חוק שיאפשר לכל אדם לקבל פיצוי על רכוש שהופקע - אם על ידי השלטון הנאצי ואם כהלאמה בידי הקומוניסטים. פולין היא המדינה היחידה בגוש הקומוניסטי לשעבר שעדיין לא העבירה חקיקה משמעותית בנושא. טוסק מדגיש כי גם מי שיוכיח בעלות על הרכוש, לא יקבל פיצוי מלא, אלא שיעור מסוים שטרם נקבע. "זו לא חוכמה להבטיח שנחזיר רכוש או נפצה, אם לא נקיים זאת. החוכמה היא לבצע וזאת כוונתנו הכנה", אמר.

הגנה מרוסיה

אחד השינויים הבולטים במדיניות שמעצב טוסק לעומת ממשלת התאומים קצ'ינסקי הוא מול בקשתו של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, להציב מערכת הגנה ליירוט טילים על אדמת פולין וצ'כיה. פולין של התאומים היתה להוטה להיענות לבקשה על אף שזו נתקלה בהתנגדות רוסית חריפה. למרות שארה"ב טוענת כי מערכת ההגנה מכוונת נגד "מדינות מצורעות" כמו איראן וצפון קוריאה, סבורה רוסיה שהיא מיועדת גם נגדה. הנשיא ולדימיר פוטין הזהיר כי אם תוצב המערכת על אדמת פולין, הוא יכוון טילים משלו לעבר ורשה.

טוסק אינו מתנער מההסכמה של פולין לפרוש את הטילים על אדמתה, אך מציג תנאים לארה"ב - ובראשם דרישה לקבל ערבויות לביטחונה של פולין נגד האיום הרוסי וכן מענקים כספיים נדיבים לשדרוג הצבא הפולני. "כל מי שמכיר היטב את ההיסטוריה הפולנית יבין את הסכנות האורבות לנו עקב תוכנית הטילים ולכן אני מבקש ביטחונות צבאיים לפולין".

אתה לא רוצה שההיסטוריה שפולין כה סבלה ממנה - היסטוריה של חלוקות בין מעצמות ופלישות זרות - תחזור על עצמה?

טוסק מחייך ומשיב: "בדיוק. בדיוק".

מתנגד משטר, חסיד השוק החופשי, חובב כדורגל

כששאלתי את דונלנד טוסק מה היתה החוויה המכוננת של חייו, סיפר כיצד הרגיש בילדותו נוכח הירי של השוטרים על פועלים בעיר הנמל גדנסק, שהפגינו נגד עליית מחירי המזון. "הייתי אמנם רק בן 13", הוא סיפר, "אבל לא הייתי טיפש או חסר הבנה. גרתי לא הרחק מהמספנות וראיתי הכל. ראיתי במו עיניי כיצד המשטרה יורה למוות במפגינים. זה עיצב את השקפת עולמי. הבנתי שאסור בשום תנאי לשוטרים לירות באזרחים והבנתי שבחיים ובפוליטיקה יש להבחין בין טוב לרע. זה לימד אותי להפגין רגישות ולעמוד תמיד לצד המוכים - לעולם לא לצד המכים".

טוסק נולד באפריל 1957 בגדנסק, למשפחת פועלים. הוא למד היסטוריה באוניברסיטת גדנסק וזכה בתואר שני על עבודת גמר שכתב על מייסד פולין המודרנית, יוזף פילסודסקי. בעת לימודיו באוניברסיטה היה טוסק מעורב בפעילות פוליטית אנטי-קומוניסטית ונמנה עם מייסדי תנועת הסטודנטים שהצטרפה ל"סולידריות" - תנועת המחאה של פועלי המספנות בעיר.

לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי ב-1990, היה טוסק ממייסדי מפלגת "הקונגרס הליברלי-דמוקרטי" ונבחר כמה פעמים ל"סיים", הבית התחתון של הפרלמנט הפולני. ב-2001 נמנה עם מייסדי "הפלטפורמה האזרחית", מפלגת מרכז-ימין, והוביל אותה לניצחון בבחירות לפרלמנט של אוקטובר 2007. הוא הביס את מפלגת "חוק וצדק" השמרנית של ראש הממשלה ירוסלב קצ'ינסקי ואחיו התאום הנשיא, לך קצ'ינסקי. הניצחון היה בשביל טוסק נקמה מתוקה על הפסדו בבחירות לנשיאות ב-2005 לקצ'ינסקי, אז ראש עיריית ורשה.

טוסק נחשב לחסיד של כלכלת השוק החופשי, ואילו במדיניות החוץ שלו הוא מנסה לתקן את נזקי המדיניות הלאומנית של התאומים, שהובילה את פולין לעימותים מרים עם רוסיה וגרמניה. למרות שהנשיא קצ'ינסקי תוקע מקלות בגלגליו, הצליח טוסק בתקופה הקצרה שהוא בשלטון לשפר את היחסים עם שתי שכנותיה רבות העוצמה של פולין ולנהל מדיניות מאוזנת יותר כלפי ארה"ב.

טוסק הוא חובב כדורגל מושבע ולא מוותר על אימון לפחות פעם בשבוע בחברת ידידים וכמה שרים בממשלתו. לפני כמה שבועות הכריז טוסק כי לא ישתתף בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בבייג'ין, ובכך היה למנהיג האירופאי הראשון שהודיע על החרמת המשחקים.



טוסק במסיבת עיתונאים בוורשה, בשבוע שעבר. יפתח את "שנת פולין" בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו