בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אספרטיים - בטוח עד שלא יוכח אחרת

2תגובות

כשדונלד ראמספלד, לשעבר מזכיר ההגנה האמריקאי, קיבל על עצמו ב-77' לעמוד בראש חברת התרופות Searle, הוא הצהיר שהוא "יתקשר לחברים" כדי להשיג אישור לשיווק אספרטיים, תוסף מלאכותי מתוק פי 200 מסוכר שהתגלה במעבדותיה על דרך המקרה. החברה ניצבה בפני בעיה מפני שמחקרים, כולל כאלה שהיא עצמה העבירה למינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בתקווה לזכות באישור, הובילו את המועצה המדעית של המינהל למסקנה ש"העדויות רומזות שאספרטיים עלול לגרום לגידולי מוח".

ואולם פחות משנה אחרי פרסום מסקנות המועצה הוחלפה צמרת הממשל האמריקאי ולבית הלבן נכנס רונלד רייגן. סמוך להיבחרו, עם ראמספלד בצוות החפיפה שלו, החליף רייגן את נציב ה-FDA. הנציב החדש, ד"ר ארתור הייס, עקף את המלצות המועצה ואישר את הבקשה של Searle.

מדינות אחרות הלכו בעקבות ארצות הברית. ב-87' גם משרד הבריאות הישראלי אישר להכניס אספרטיים למזון ולמשקאות. בהמשך נאלץ הייס להתפטר על רקע האשמות ב"התנהגות שאינה הולמת". כמה חודשים אחר כך הוא כבר נשכר כיועץ בחברת יחסי הציבור של Searle.

לשאלת בטיחות השימוש באספרטיים יש השלכות כלכליות ופוליטיות עצומות מפני שהוא נמצא ביותר מ-6,000 סוגי מזונות ומשקאות. מגבלות על השימוש בו יגבו מחיר גבוה משוק מוצרי האספרטיים, ששוויו מגיע למיליארדי דולרים, ויפתחו פתח לתביעות נזיקין.

לכן, כאשר ד"ר מוראנדו סופריטי, חוקר סרטן ממכון רמזיני באיטליה עם ותק של 30 שנה בתחום, הביט לפני שנתיים בתוצאות מחקרו על אספרטיים הוא ידע שהוויכוח המר בדבר התוסף השנוי במחלוקת יפרוץ מחדש. המחקר נעשה בשיטות חדשניות, המגדילות את הסיכוי לעלות על תופעות לוואי אפשריות. הוא כלל 1,900 חולדות (בדרך כלל הניסויים נעשים ב-15-50 חולדות), שהחוקרים חשפו למינונים שונים של אספרטיים, ונמשך זמן רב יותר ממחקרים אחרים. שלא כמקובל, החוקרים איפשרו לחולדות למות מוות טבעי, כדי לדמות חשיפה של אדם לאספרטיים לאורך חייו וכדי לתת אפשרות להתפתחות סרטן, מחלה המופיעה פעמים רבות בגיל מבוגר. החוקרים מצאו שיעור גבוה מהצפוי של לימפומות, סרטני דם וגידולים סרטניים אחרים בחולדות שהוזנו באספרטיים. העלייה במקרי הסרטן חלה כבר במינון המקביל ל-20 מ"ג אספרטיים לקילוגרם משקל גוף - מינון הנמוך במחצית או יותר מזה הנחשב לבטיחותי בישראל, באירופה ובארצות הברית. ילד במשקל 25 קילוגרם צריך לשתות כשש פחיות משקה דיאטטי ביום כדי להגיע למינון זה. מחקרים קודמים, שנעשו בשיטות דומות, הובילו כמה פעמים לשינויים גדולים בתקנות בינלאומיות. מחקר שני, שהתפרסם בשנה שעברה וחשף את החולדות לתוסף כבר בהיותן ברחם, הגיע לממצאים חדים אף יותר.

11 מדענים ורופאים בכירים, חלקם בתפקידים בכירים ברשויות הבריאות הפדרליות של ארצות הברית, כתבו ל-FDA שהמחקר אמין וממצאיו מדאיגים. במכתב פתוח, הם קראו ל-FDA לפתוח בהליך בחינה מחדש של התוסף. ב-FDA בדקו את ממצאי המחקר הראשון, החליטו שיש בו ליקויים מתודולוגיים ולכן אין צורך בפתיחת הליך בדיקה מחודש או בשינוי המינונים המותרים כיום. הם גם ציינו שהממצאים מנוגדים לתוצאות ממחקרים רבים קודמים, שמצאו שאספרטיים בטיחותי.

למסקנה דומה הגיעו גם ברשות האירופית לבטיחות מזון. חברי הוועדה שבחנו את המחקר עבור הרשות אמרו שחלק מהעלייה במקרי הסרטן נובע מכך שהחולדות לקו בזיהומים רבים ולא מאספרטיים. לדברי סופריטי, גם בקבוצת הביקורת, שלא הוזנה באספרטיים, היה שיעור גבוה של דלקות, אך לא התגלתה בה עלייה במקרי הסרטן. מהמחקר השני שתי הרשויות התעלמו.

חברי פרלמנט באירופה ביקרו את הרשות על שבראש הוועדה עמדה המדענית, ד"ר סוזן בארלו, שעבדה עבור מכון מחקר הממומן על ידי יצרני אספרטיים וצרכניות גדולות של אספרטיים כמו קוקה קולה ונסטלה. מהרשות נמסר שעבודתה של בארלו עבור התעשייה לא עסקה בממתיקים.

ומה אומרים היצרנים בארץ? רן רהב, דובר קבוצת שטראוס, מסר שבטיחות האספרטיים "נבדקה בצורה קפדנית ביותר על ידי מספר רב של קבוצות מומחים רשמיות, וכולם אישרו את בטיחותו. לדבריו, רוב טעמי אקטימל נמכרים ללא אספרטיים. החברה סירבה לגלות כמה אספרטיים יש בבקבוקון אקטימל אחד. "המרשם הנו סודי, לכן אין אנו יכולים להצביע על הכמויות המדויקות של אף רכיב. הכמות של אספרטיים עומדת כמובן בכל התקנים המחמירים".

פול סולומון, דובר החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יצרנית קוקה קולה בישראל: "מדענים חוקרים את האספרטיים כבר למעלה משלושה עשורים. הוא אחד מן המרכיבים הנחקרים ביותר המצויים במזונות ומשקאות. הוא נמצא באופן עקבי כבטוח, והנו מאושר לשימוש בכ-100 מדינות ברחבי העולם". לדבריו, "בדיקה מעמיקה, שנערכה בספטמבר 2007 בלמעלה מ-500 מחקרים ע"י שמונה מומחים שבחנו את בטיחות האספרטיים, מצאה כי אספרטיים הנו בטוח לחלוטין". בפחית דיאט קולה, קולה זירו ודיאט ספרייט יש 79 מ"ג אספרטיים.

דוברת משרד הבריאות מסרה שהמחקרים נבחנו, "ונמצא כי צרכנים הבוחרים במזון המכיל אספרטיים אינם צריכים לשנות את דפוסי האכילה שלהם, וכי אספרטיים בטוח לצריכת אדם". בעבר היתה דרישה חקיקתית להוסיף למוצרים תווית אזהרה עם מידע על המינון היומי של אספרטיים שאין לעבור עליו. המשרד ביטל אותה מפני ש"נמצא כי דרישה זו אינה מוסיפה מידע הנחוץ לצרכן הסביר". על האריזות גם לא מצוין כמה אספרטיים הן מכילות, לכן לצרכן אין כל דרך לדעת כמה אספרטיים - הנמצא כאמור באלפי מוצרים - הוא צורך ביום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו