בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צרות מוחין ואפליה

תגובות

נדמה שהדבר האחרון שמערכת מערכת המשפט זקוקה לו בימים אלה הוא גינוי נוסף, שיצטרף למכלול החבטות שסופגת המערכת בנדיבות מידי אלה הממונים על שלומה, כמו שר המשפטים. עם זאת למרבה הצער, לפעמים מתברר שפשוט אין ברירה, ולמרות הדאגה המוצדקת לכבודו של בית המשפט, חובה למחות על דבריו וגישתו של שופט בישראל.

לפי ידיעה ב"הארץ" (5.5.08) סירב השופט ד"ר גרשון גרמן, היושב בבית הדין לענייני משפחה, להחיל את החוק למניעת אלימות במשפחה, וחוק בית המשפט לענייני משפחה בכלל, על קשר בין הומוסקסואלים. השופט קבע כי "השאלה היא אם לאור היות יחסים אלה עומדים בסתירה לערכי המדינה כמדינה יהודית, יש להעלות יחסים אלה וליתן להם הכרה וגושפנקה".

אילו הסתפק השופט באזכור עמדת המחוקק, או הבעת דעתו האישית ש"יחסים אלה מעצם טיבם אין בהם כדי ליצור את התא המשפחתי הגרעיני של הורים וילדים", אפשר היה להניח שהמדובר בעוד אחד מדייני ישראל שאופקיו והבנת האנוש שלו צרים ככל הנראה הרבה יותר ממידת כיסאו. יש כאלה לא מעטים, כידוע. אבל היתלותו של השופט בתואנה של ערכי המדינה היהודית, וגרירתה של המורשת התרבותית שלנו אל תוך נימוקיו, מקוממת באמת.

מנין יודע כבוד השופט בדיוק רב כל כך מה הם ערכיה של מדינה יהודית, עד שהוא מוכן לפסול או לאשר לפיהם כשהוא יושב בדין? מי לדעתו החליט שהמדינה היהודית רואה יחסים הומוסקסואליים כ"עומדים בסתירה לערכיה"? הרב אלישיב? האדון שלמה בניזרי? האם מי שאינם שומרים את השבת גם כן אינם ראויים לעמוד בבית המשפט מפני שהתנהגותם עומדת בסתירה לערכי המדינה כמדינה יהודית? והרי בפרשת ויקהל כתוב: "וביום השביעי יהיה לכם קודש. שבת שבתון לה'. כל העושה בו מלאכה יומת" (שמות, ל"ה, ב').

העונש המוטל על הומוסקסואליות במקרא איננו חמור יותר מזה המוטל על מי שעושים מלאכה בשבת. האם רוב תושבי ישראל החילונים אינם ראויים דיים לבית המשפט של ד"ר גרמן מפני שערכיהם עומדים ככל הנראה בסתירה לערכי המדינה היהודית? אי אפשר שלא לתהות איפה חי השופט הנכבד?

השאלה מה בדיוק משמעותה של מדינה יהודית בימינו, ומה אמורים להיות ערכיה, היא שאלה פתוחה שהציבור בארץ, המגשש אחר זהותו היהודית, עוד לא החל לבררה ברצינות לעצמו. לצורך משימה גדולה זו, הצריכה להיערך זו הפעם הראשונה מתוך עצמאות פוליטית ואחריות מוסרית, נחוצים לנו הרבה שאר רוח ונשמה יתרה. דבר אחד בטוח: אם השופט גרמן סבור שאפליה, העלבה ושלילת זכויות בסיסית יכולות להיות חלק ממשמעותה של מדינה יהודית בימינו - כי אז אולי מוטב לנו בלעדיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו