בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהפכה בש"ס

על מפעל הפירוש החדש של התלמוד

תגובות

שלושה כרכים בסדרת התלמוד עם פרשנות על דרך המחקר, עורך ש"י פרידמן, הוצאת האיגוד לפרשנות התלמוד

התלמוד הבבלי הוא החיבור הנרחב ביותר שיצר העם היהודי, והוא השפיע על אופיים הקיבוצי ועל דרכי חייהם של היהודים יותר מכל ספר אחר, ואף ספרי המקרא בכלל זה. בדורותיו הראשונים היה התלמוד נפוץ בעיקר בבבל מכורתו ובבנותיה. אך למרות קירבת המקום, הזמן והתרבות, ניכר הצורך בפירושים לתלמוד כבר בין יהודי בבל של ראשית ימי הביניים, וכבר בימי הגאונים נוצרו שם קובצי הלכות, פירושים ותשובות על בסיס התלמוד הבבלי. לקראת סוף האלף הראשון החריף הקושי בהבנת התלמוד. מרכז הכובד הדמוגרפי והתרבותי של העם היהודי הועתק בהדרגה מערבה, ואף התלמוד נדד עם נושאיו והגיע אל מחוזות המערב הרחוקים.

ככל שצמח והתפתח היישוב היהודי באיטליה, באשכנז, בצרפת ובחברותיהן, ומאוחר יותר אף בספרד הנוצרית, כן הכביד הקושי ללמוד את התלמוד הבבלי ולהבין את הנאמר בו. קושי זה הוא הטעם העיקרי לכך שכבר בראשית ההתיישבות במחוזות הנוצריים של אירופה החל להתפתח שם מפעל מתמשך של פרשנות לתלמוד, וגם לשאר ספרי יסוד של העם היהודי. במקביל הלכו ונוצרו גם חיבורי פרשנות לתלמוד ולשאר ספרים בארצות האיסלאם, ובאופן כללי מותר לומר שהפרשנות לספרות הקלאסית היא מאבני היסוד של הספרות הרבנית לדורותיה, עד היום הזה.

אפשר להבחין בהשפעות הפרשנות הסכולסטית על הפרשנות היהודית באירופה הנוצרית בימי הביניים (שאחרי רש"י), בהשפעות הלשון הערבית ומורשת הספרות והפילוסופיה המוסלמית על הפרשנות בארצות האיסלאם, בהשפעה מסוימת של הרנסאנס האיטלקי על חיבורים של רבני איטליה וכיוצא באלה. למרות ריבוי הכמות ורמת האיכות של היצירה הרוחנית במזרח אירופה בימי הביניים המאוחרים ובזמן החדש, קשה להצביע על השפעת עומק של הסביבה ההיא על היצירה התורנית באותן ארצות.

גם בדורות האחרונים ניכרת הזיקה למתחולל בעולם הסובב, וגם שיטות המחקר ותחומי העניין במדעי היהדות - ממשיכיה של "חוכמת ישראל" בת המאה הי"ט - מקישים למתרחש בחוץ. אמת נכון הדבר שגם בדורות קודמים התעניינו גדולי הלומדים והמפרשים בתופעות הנחשבות כיום לחם חוקו של המחקר המודרני. אולם תופעות אלה לא עמדו במרכז ההתעניינות, והעיסוק בהן לא היה עיקר כי אם טפל לעיון וללימוד המעמיק, והחותר - אמנם לא תמיד ולא בכל מקום - אל ההלכה המעשית, כמקובל בישיבות ובבתי המדרש זה דורות רבים. דוגמה טובה לעניין הוא המחקר הפילולוגי של התלמוד, כלומר בירור שאלות הלשון והנוסח המדויק של הטקסט הנבחן בעזרת עיון בכתבי יד והתחקות על מוצאם.

הגידול בכמותה של הספרות הבתר תלמודית ובאיכותה סייע כמובן ביד הלומדים להעמיק בלימוד, אולם הוא הביא גם להתרחקות מגופו של התלמוד ולהרחבת העיון בדבריהם של חכמים ומפרשים, על חשבון העיסוק הישיר בגוף התלמוד. תופעה כזאת מוכרת יפה לכל לומד גמרא וגם לקוראים במקרא וביתר ספרי יסוד, שמסך עבה של דרשות ופירושים מפריד בינם לבין הספר הנלמד. המחקר בן הדורות האחרונים התרחק אף הוא מהקשר הישיר אל דף התלמוד המוכר, וכך מתקיימות להן זו בצד זו שלוש מערכות עיון ולימוד שהזיקה ביניהן קיימת אך אינה מגובשת כראוי: הלימוד הראשוני של דף התלמוד בלוויית פרשנות בסיסית ופירוש רש"י ראש לכל, העיון בכתבי ראשונים ואחרונים שנערכו ונוסחו ברוח ובמתכונת הקלאסיות של הספרות הרבנית, והמחקר המאוחר ששיטתו וסגנונו אינם תואמים בדיוק את השניים הקודמים.

תכליתו של המפעל שכרכיו הראשונים מונחים לפנינו היא איזון בין השלושה והבאת התלמוד על מפרשיו ועיבודיו הרבניים ועל דרכי מחקרו המודרניים אל פתחו של שוחר דעת החפץ בכך. שלושה כרכים יצאו עד כה לאור על ידי האיגוד לפרשנות התלמוד בראשותו של פרופ' ש"י פרידמן מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. סדרת הספרים נושאת את הכותרת "תלמוד האיגוד", וכותרת מוזרה זו היא קיצורו של השם המלא: "תלמוד האיגוד לפרשנות התלמוד, על דרך המחקר". אכן, יש מקום לתמוה על המונח "תלמוד האיגוד" אך לא על המהדורה עצמה, העומדת בדרישות שהציבה לעצמה ומציגה את גוף התלמוד, את הפירוש הנרחב והאנליטי "על דרך המחקר" ועוד השלמות רבות ערך. הכרך הראשון מכיל חמש סוגיות ממסכתות שונות שנערכו ונתפרשו בידיהם של חמישה חוקרים, והוא מוצג כ"דגם לקראת מהדורה חדשה של התלמוד הבבלי עם פרשנות". הכרך השני מכיל את מלוא הפרק הראשון של מסכת ברכות, הקרוי "מאימתי קורין את שמע", ואשר עניינו בנושאים שונים שבמרכזם מצוות קריאת שמע וגבולות הזמן שבו יש לקיים אותה דבר יום ביומו, ערבית ושחרית. הכרך השלישי עוסק באחד הפרקים המרכזיים והמהותיים של מסכת שבת, הנפתח במלים "כלל גדול אמרו בשבת" (כלומר על הלכות שבת), שהוא - כנראה לא במקרה - הפרק השביעי של מסכת זו. תבניותיהם של כל הכרכים דומות אך לא זהות, ויש לשער שתבניות כאלה תעמודנה גם ביסוד הכרכים המתוכננים בהמשך הסדרה.

עיקרו של הכרך הוא חלוקת הפרק הנדון לסוגיותיו ודיון ממצה ומפורט בכל אחת מהסוגיות. כך פורק פרק "כלל גדול" ל-16 סוגיות, ופרק "מאימתי קורין את שמע", הכפול ממנו באורכו, פורק ל-42 סוגיות נפרדות, על פי הבנתם של העורכים. בכל אחת מיחידות אלה מוצגת תחילה הסוגיה כצורתה המקורית מעל דף התלמוד במהדורת וילנה, היא המהדורה הנפוצה והמוכרת ביותר של התלמוד מזה כ-130 שנה, ובה פירושי רש"י, התוספות וכמה פירושים קצרים וכלי עזר נוספים. חזקה על כל מי שיזדקק למהדורה החדשה שהוא מכיר את התלמוד הבבלי קודם כל במהדורת וילנה, ונוכחותו של "ש"ס וילנה" בפתח כל סוגיה שבכרך מקילה מאוד על המעיין ומעניקה לו תחושה של בן בית. בשלב הבא מוצגת הסוגיה כשהיא מנותחת למרכיביה בתוספת כותרות קצרות שהעניק העורך למרכיבים אלה. לאחר מכן מובא פירוש רש"י בנפרד ובגופן אותיות רגיל, בשונה מהגופן המכונה כתב רש"י, זה המודפס ברוב המהדורות. עוד מובאת כאן רשימת מקורות ומקבילות לחלקי הסוגיה המתפרשת, רשימה המכונה "מסורת התלמוד".

אחרי כל אלה בא הגוף העיקרי של החיבור: ביאור מפורט של הסוגיה עצמה והצגה נרחבת של דומות ומקבילות מכל רחבי הספרות התלמודית: משנה, תוספתא, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, מדרשי ההלכה של התנאים ומקצת מדרשי האגדה האמוראיים, חיבורים בתר תלמודיים ועוד. הצגת המקורות והמקבילות מלווה בדיונים, חלקם ארוכים למדי, על אותם חלקי סוגיה, על עיצובם המשתנה בין המקורות השונים ועל תפקידיהם במהלך הסוגיה הנידונה. חלק זה של החיבור הוא ללא ספק התרומה העיקרית של העורכים לעיבודו של החומר התלמודי המקורי ולפירושו. בסוף הכרך השלישי מופיעה גם רשימה ביבליוגרפית שאינה ארוכה מדי, ויש לקוות שמבוא וביבליוגרפיה כמוהם יופיעו גם בכרכים הבאים של הסדרה. בכל כרך נמצאים מפתחות מפורטים של המקורות המובאים בו, מן המקרא, מספרות חז"ל לענפיה ומספרויות קרובות, כגון הספרים המכונים "חיצוניים" שמימי הבית השני, מגילות קומראן שלחוף ים המלח, התרגומים העתיקים של המקרא, ספרות גאוני בבל המאוחרת יחסית ואף מן הספרות הנוצרית הקדומה. מפתחות אחרים מתייחסים אל שמות התנאים והאמוראים שבכרך ואל מונחים ומושגים נוספים, כמקובל במהדורות מדעיות. בסוף הכרך נמצאת תמצית מפורטת של החומר באנגלית.

בביאור המפורט של הסוגיה המפורקת, שהוא הגוף המרכזי של כל כרך, משתקף המאמץ הפילולוגי שתכליתו בירור מדויק ככל האפשר של שאלות הנוסח והטקסט, שאלות שמקומן קודם לבירורי הפרשנות כשלעצמם. שלא כבחיבורים דומים על התלמוד שנוצרו בדורות האחרונים, אין כאן מאמץ להגיע לבירור ההלכה המעשית, ולכן כמעט שלא הובאו בכרכים אלה דבריהם של פוסקי הלכה נודעים כמו הרמב"ם, בעל הטורים או מחבר השולחן ערוך. כמה מדפי הכרכים עוטרו באיורים שונים. איורים אלה מעשירים את הכרכים, אבל למען האמת יש לומר כי תרומתם להבנת הסוגיות הנידונות היא מעטה. באחת הסוגיות שבפרק "כלל גדול" יש בגמרא דיון שבו נזכרים אמגושים - כוהני הדת הפרסית הנחשבים גם למכשפים. איור המופיע בעמוד 208 ואשר נלקח מכתב יד צרפתי מן המאה הי"ג, מראה את הקיסר נירון ובצידו דמותו של מאגוס, המכשף הקדמון הנודע. איורים אחרים מתאימים יותר, כמו צילומי גלגל המזלות מרצפת בית הכנסת מציפורי, המשולבים בעיונים בהלכות קריאת שמע. בכלל יש לציין את המאמץ הרב שהושקע בעיצוב החיצוני של הכרכים שלפנינו ואת איכותם הגרפית.

עמל רב, תבונה מרשימה וידע נרחב מאוד משוקעים במפעל התלמוד שלפנינו. עם זאת, דומה שהכרכים שיצאו לאור עד כה מעידים שמפעל זה לא נועד להיות נחלת הרבים. לא רבים מלומדי התלמוד בשיטות המקובלות מעוניינים ומסוגלים באמת לעסוק בתלמוד ובפרשנותו על דרך המחקר. התחומים הללו עודם נבדלים מדרכי המחקר המקובלים בעולם האקדמי. מעטים מדי הם לומדי התלמוד המסוגלים והמעוניינים ללכת בשתי הדרכים ולשלב את השתיים בלימודם שלהם. אלה ימצאו עניין רב בכרכים שיצאו עד כה בסדרה זו ובאותם שיבואו בעתיד.



שיעור גמרא. מסך עבה של דרשות ופירושים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו