בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'ין ג'ין ונינה וואנג מקהילת קאיפנג בסין עושות עלייה

ראשי הקהילה היהודים הגיעו לסין בדרך המשי לפני מאות שנים והשתקעו בה, וכיום צאצאיהם עולים לישראל

תגובות

ג'ין ג'ין ונינה וואנג הן עדיין סטודנטיות במכינה של האוניברסיטה העברית. בקרוב הן יתחילו את לימודי התואר הראשון שלהן, אבל יש להן כבר תוכניות ארוכות טווח. ג'ין ג'ין מתכננת, עם סיום לימודיה באוניברסיטה, לנסות ולהתקבל למשרד החוץ ולשמש כדיפלומטית של ישראל. נינה וואנג מקווה לנצל את השפות שהיא יודעת ולייצג חברות ישראליות בסין. השתיים שייכות לאחת הקהילות הקטנות ביותר בישראל - קהילת יוצאי קאיפנג שבסין, המונה בסך הכל עשר נפשות. ג'ין ג'ין (22) ונינה (21) הגיעו לישראל בתחילת 2006, יחד עם עוד שתי חברות מקאיפנג, בתחילה על אשרות תייר ולאחר מכן, כשהחלו בלימודי גיור, קיבלו מעמד של תושב ארעי. את אזרחותם הישראלית הם קיבלו לאחר שעברו טקס גיור בבית הדין הרבני. "מאז שאנחנו ילדים, אנחנו יודעים את זה מההורים והסבים שלנו", מסביר נינה, "הם אמרו לנו שאנחנו יהודים ושיום אחד נחזור לארץ שלנו". "יש לנו בית קברות משפחתי שהולך אחורה עשרות דורות", אומרת ג'ין ג'ין בגאווה, "ויש לנו ספרי יוחסין שמראים את הקשר שלנו לדורות קדומים של יהודים".

עם זאת, בניגוד לקבוצות אחרות כמו האתיופים, שהתרעמו על כך שהממסד הרבני דרש מהם לעבור תהליך של גיור "מחמיר", הן מקבלות את זה לגמרי בגלל שלדבריהם, המשפחות שלהם גם התערבבו עם סינים מקומיים ובמשך דורות, לא קיימו יהודי קאיפנג דבר ממסורת ישראל, מלבד נקודה אחת שהבדילה אותם מהסביבה - הם נמנעו מאכילת בשר חזיר.

כיום יש הסכמה בין מרבית החוקרים, שהיו בעבר ספקנים לגבי יהדותם של בני קאיפנג , כי אלו הם צאצאיהם של סוחרים יהודים שהגיעו לקאיפנג, בירת סין הקיסרית בשנים 1127-960 וכנראה שגם לערים אחרות בסין. לגבי תאריך הגעתם, יש עדויות מגוונות הנעות בין סוף תקופת בית המקדש הראשון ועד למאה השביעית לספירה, אבל מה שנראה וודאי הוא שהיהודים הגיעו לשם במסגרת מסחר הבדים של "דרך המשי". בשלב כלשהו, מספרת המסורת הקהילתית, הם התקבלו בפני הקיסר, שהעניק להם שמות משפחה סיניים אותן הם נושאים בגאווה עד היום.

שילוב של מלחמות אזוריות ואסונות טבע פגעו קשות בקהילה באמצע המאה ה-19 וכנראה שבאותה תקופה, נחרב בית הכנסת שלהם. ב-70 השנים האחרונות כמעט לא היו לה חיי קהילה. הערכה כיום היא שבקאיפנג, חיים בין 600 ל-1,000 צאצאי יהודים שמזדהים ככאלה. הקשר המחודש עם קהילת קאיפנג נוצר בעקבות ביקורים של תיירים יהודים בעיר. אלו הביאו ליהודי הקהילה חומרי לימוד ותשמישי קדושה.

לפני שמונה שנים, דודה של ג'ין ג'ין הגיע לשגרירות ישראל בבייג'ין וביקש לעלות לישראל. אנשי השגרירות לא רצו לשמוע ממנו, ובסופו של דבר הגיע עם משפחתו לישראל דרך מדינה אירופית. הקהילה התקבלה ללימודי גיור בסיוע ארגון "שבי ישראל", המסייע לקבוצות בעולם לחזור ליהדותן.

את שנת הלימודים באולפנת הגיור מתארות הבנות כמלחיצה, "הרגשנו שאנחנו חייבות ללמוד, כי זה היה חסר לנו", אומרת נינה. בניגוד למתגיירים אחרים, הן לא חשו עלבון מכך שנדרש מהן להקפיד על מצוות באופן מלא. מיכאל פרוינד, העומד בראש ארגון "שבי ישראל" מעריך שפוטנציאל העלייה מקאיפנג אינו יותר מכמה מאות אבל, ש"מדובר באנשים עם מוטיבציה מאוד גבוהה וצריך לעזור להם". אין היום פעילות מצד הממשלה או הסוכנות היהודית לעודד את עלייתם או גיורם של יהודי קאיפנג אבל ג'ין ג'ין ונינה מאמינות שתוך דור, כבר תהיה בישראל, קהילה מסודרת של יוצאי סין.



למעלה: בנות הקהילה בביקור בכותל המערבי. למטה: עמוד מתוך ספר הזיכרון של הקהילה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו