בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התינוק לא ישן? זה כנראה עניין של אופי

בשורה מעודדת להורים התשושים: מחקר חדש טוען שבעיות השינה של ילדיהם לא באשמתם

תגובות

בחודשים הראשונים לאחר הלידה, קשיי השינה של התינוק עשויים להיות הבעיה העיקרית בחייו - ובחיי הוריו. אבל הורים רבים מתקשים להסביר מדוע חלק מהתינוקות ישנים ברציפות לילות שלמים, כמעט ללא הפרעה, ואילו תינוקות אחרים מתעוררים בבכי פעמים רבות בכל לילה. רבים מהם סבורים שהם האשמים בדפוסי השינה הבעייתיים של התינוק, וחוששים שקשיי השינה ישפיעו לרעה על התפתחותו העתידית של ילדם.

הד"ר גלי דה מרקש, פסיכולוגית ומרצה במכללה האקדמית לחינוך "גורדון" בחיפה, חקרה בעבודת הדוקטורט שלה את הגורמים המשפיעים על דפוסי השינה של התינוק. מהמחקר עולה כי הגורם העיקרי המשפיע על דפוסי השינה של התינוק הוא טמפרמנט (מזג) מולד, ולא ההתנהגות של ההורים. "מצאנו שאצל חלק ניכר מהתינוקות, קשיי השינה לא נובעים מבעיה בחינוך, אלא מדפוס מולד עם בסיס ביולוגי", מסבירה דה מרקש. לדבריה, "דפוסי השינה שייכים לקבוצה של תכונות התנהגותיות שאנחנו מגדירים בתור טמפרמנט, אתן התינוק נולד. יש תינוקות שבאים לעולם עם טמפרמנט קשה ויהיו להם הרגלי שינה בעייתיים. תינוקות שונים מאוד אחד מהשני - אם ניקח שלושה תינוקות ונחשוף אותם לאותו גירוי חושי, אחד מהם עשוי להגיב בעוצמה לגירויים מאוד מתונים, ואחר כמעט לא יגיב. לתינוקות שנולדים עם תגובתיות גבוהה לגירוי חושי יהיו בדרך כלל גם דפוסי שינה יותר בעייתיים".

דפוסי השינה עוברים התפתחות מואצת בשנת החיים הראשונה ורוב התינוקות מגבשים שנת לילה רציפה עד גיל שנה. אך סקרים המתבססים על דיווחי הורים מעלים כי 20-30 אחוזים מהתינוקות סובלים מהתעוררויות לילה ממושכות ומרובות. המחיר שמשלמים ההורים על הפרעת השינה של ילדם עלול להיות כבד ולבוא לידי ביטוי בלחץ משפחתי, תשישות וקשיי תפקוד של ההורים ואפילו בתגובות שליליות כלפי הילד.

מחקרה של דה מרקש נערך באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית הפרופ' אבי שדה והד"ר יאיר בר חיים. זהו המחקר הראשון שמדד בצורה התפתחותית את הקשר בין שינה למזג מולד. במסגרת המחקר, "גייסה" דה מרקש 100 תינוקות זמן קצר לאחר לידתם ועקבה אחרי דפוסי השינה שלהם בשנה הראשונה לחייהם. היא גם בדקה את רמת התגובה של התינוקות לקולות ולאורות, וביקשה מההורים למלא שאלונים בנוגע למזג של התינוק.

לדברי דה מרקש, ממצאי המחקר מצביעים על כך שאופי "קשה" הוא סיבה לחוסר שינה, אך קשיים בשינה אינם משפיעים בהכרח על התנהגותו של התינוק. "המחקר מאשש את ההנחה שטמפרמנט בעייתי יוצר שינה בעייתית, אבל לא להפך", היא אומרת. דה מרקש סבורה כי ממצאי המחקר עשויים להרגיע הורים, שחשים רגשי אשמה בגלל קשיי השינה של התינוק. עם זאת, היא מדגישה שהממצאים אינם מוכיחים שאין צורך למצוא דרכים לסייע לתינוקות עם קשיי שינה. "להורים עדיין יש אפשרות לפעול בצורה יותר נכונה או פחות. יש חשיבות לשאלה איך אנחנו מתנהגים כלפי ילדים עם טמפרמנט קשה, ואיך אפשר להפחית את רמת הרגישות שלהם".

לעומת זאת, המחקר מצא שדווקא מעורבות גדולה מדי של הורים בהרדמה עשויה להפריע להתפתחות דפוסי שינה טובים. "הורים שמעודדים את התינוק להירגע בכוחות עצמו ומגלים מעורבות קטנה יותר בתהליכי ההרדמה, מאפשרים התפתחות דפוסי שינה טובים יותר". היא מסבירה. "הורה שניגש למיטת התינוק מספר פעמים בלילה עלול דווקא לבסס אצל התינוק דפוסי שינה בעייתיים".



תינוק ישן בת"א, בשנה שעברה. דווקא מעורבות גדולה מדי של ההורה עלולה לפגוע בדפוסי השינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו